אוף עם ל הפיגועים האלו... מה אפשר לעשות???חמדמדה

זוג הורים צדיקים נרצחים למול 4 ילדיהם! לי זה נשמע כמו תסריט של סרט אימה... מה אפשר לעשות כדי שזה יפסק?! 

רעיונות? מישו???? 

אוף... עצוב לי אפילו שצריך להיות אך שמח....ץ

מחר בעשר וחצי מתחת גשר המיתרים מחאה!מי נהר!


כלנפש חיה.
חד ממקומו. חוסמים צירים!
עד מתי??סתם מתנחלת

איך הם יודעים לפגוע איפה שבדיוק כואבת איפה שבדיוק מציק- בשמחה הכי אדירה-הם באים והורסים הכל-שמחת בית השואבה-הראש בעננים הרגלים לא מפסיקות לרקוד-ופתאום ידיעה מרה שכזאת...שמזעזעת עד שהכל משתתק.. עד מתי העצב יתערבב בשמחה? מתי כבר השמחה תהיה שלמה? בלי יתומים, 

זה לא זה. כנסו...ציון חמדתי
ה' יתברך המתוק נתן לנו כזאת מצווה מתוקה- להיות עכשיו בשמחה. כן. עכשיו.
גם אני בכיתי כששמעתי. מאוד בכיתי
אבל--
ה' נתן לנו כזאת מכה!
זה שקוף שזה נסיון מטורף!!
לראות אם נצליח בכל זאת לשמוח.
לא סתם אסור לשבת שבעה בחג.. זה זמן שמחה וה' הכי רוצה שנשמח!
אנחנו לא שמחים על החילול ה' הגדול.
אנחנו שמחים כי אבא המתוק שלנו אוהב אותנו. ככה בפשטות.
אבאלה הצדיק רוצה שנחיה עכשיו פי 100.הוא לא רוצה אותנו עצובים
אנחנו יהודים!
עם סגולה!
יש משהו יותר משמח מזה?
אז בואו אחים נשמח בה' שלא עוזב אותנו לרגע ונתן לנו עכשיו כזה נסיון .
נראה לו שאנחנו עומדים בו.
זה מצווה גדולה להיות בשמחה בחג!
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!!
הבעיה היא לא לשמוח...חמדמדה

ברוך ה' יש שמחת חיים... הבעייה היא שאחרי שעה משמיעת ההודעה ושבוע אחרי הלוייה כולם שוכחים אותם....

נערך. נשלח פעמייםציון חמדתי
וואי לא. לפחות אצל הרבה אנשים שאני מכירה.ציון חמדתי
שוכחים- לא.
אבל בהחלט בהחלט מפסיקים להתאבל. ה' קבע זמן להתאבל. לא סתם.
יש שבעה, שזה השבוע הראשון שהכי כואבים בו.
ואח"כ שלושים- אבל קצת פחות חזק. ואח"כ שנה. ואח"כ יום אחד בשנה.
לא צריך להתאבל. גם לא צריך להיות עצובים...
צריך לחיות!! להוסיף חיות בעולם!
הם לקחו לנו חיים- אנחנו רק נחיה יותר!
נבנה בתים. (בכל המובנים)
ונמשיך לקדש שם שמים!
זה דבר לאומי. לא אבל על אדם שנפטר בסוף ימו בשיבה טובההמצב חסה

אלא זעם וכעס על ממשלה, שלטון, גוף צבאי - שמיחסו המזלזל לחיי יהודים, 

פתח את הכביש לתנועת אויבים ורוצחים, ערבים או בדואים ככל שיקראו.

 

אם הוא לא היה עושה את זה הם לא היו נרצחים, חייהם לא היו נגדעים כך באחת, 

ולא היה לנו עכשיו את האבל-זעם הזה.

 

כשאת בוחרת במכוון לפסוח על הבעיה, את שותפה בעקיפין לרצח של היהודי הבא, 

שיירצח בציר הבא בו יעברו ערבים, או בישוב הבא בו לא תהיה הרתעה כלפי המרצחים.

 

אני ממש לא בוחרת לפסוח על הבעיה.ציון חמדתי
להיפך. אני יכולה להעיד על עצמי שלוקח לי חודשים שלמים להרגע וקצת להתאושש מרצח של יהודים. זה קשה לי כמו לא יודעת מה....
זה טוב לזכור כל עוד זה ברמה הלאומית! ולגיטימי שככל שהזמנים מתקדמים פחות זוכרים ספציפי..
זוכרים את החסיד ממאה שערים שנרצח בפיגוע טרקטור בשמואל הנביא בערב תשעה באב שנה שעברה?
לא כולם זוכרים ספציפית.. אבל זוכרים שקורים פיגועים כל הזמן וצריך לנקום...
זוכרים רצף של ארועים! של מקרים ונסיונות למחוק אותנו ולגרום לנו לפחד... לא זוכרים כל אחד בדיוק...
"לכל זמת ועת לכל חפץ...המצב חסה

עת ספוד ועת רקוד, עת כנוס אבנים ועת להשליך אבנים..

עת מלחמה ועת שלום"

 

הערבוב בין הדברים הוא מסוכן מכיוון שבמקום להתמודד עם המציאות את בורחת ממנה 

ואומרת "בואו נחיה בסרט שצריך להיות בשמחה וצריך לחייך כל היום"

אבל לא. יהודי נרצח, זוג הורים נרצחו, כרגע מה שצריך זה לדרוש את הנקמה, 

לא לרקוד.

וכדי להמחיש קצת למה אני מתכוון, אז כתוב בתלמוד הירושלמי שכשיהודים היו נרצחים בארץ ישראל

היו מובילים אותם לקבר כשפניהם גלויות, כדי לעורר כעס בלב האנשים, וכדי שידרשו את הנקמה.

לא ממש הבנתי אותך.מעיין#
זה לא שבורחים מהמציאות וחיים בסרט. כשיהודי נירצח זה מזעזע ואני בטוחה שכל אחד ששומע על זה לא ישר מתחיל לרקוד ולשמוח. אבל אחרי הזמן של הזעזוע ושל העצבים ושל הרצון הזה להחזיר למחבלים האלו, יש חיים. יש להם ילדים שצריכים להתחיל תהליך כ"כ ארוך וקשה. אם כל הזמן יהיו עסוקים בלבכות על מה שהיה, זה לא יגיע לשום מקום. אז כן, צריך לפרוק ולא לדלג על השלב הזה, כי הוא חשוב. אבל גם לא לשכוח שבסוף הקב"ה רוצה שנמשיך לחיות, שנמשיך להלחם על הארץ המובטחת ושלא נשבר! שנצטער על האובדן הגדול והיקר, אבל לא נכנס לייאוש. שיהיו בשורות טובות בע"ה.
נכון, רק כשמתחילים לשמוח כשהדם עוד חם זה לא נכון.המצב חסה


אתה באמת חושב שאני ככה שמחה?ציון חמדתי
נראה לך שזה קל?
אני בוכה וכועסת ורותחת כבר כמה ימים!!
לא מצליחה כ"כ לשמוח..
אבל אני מגדירה לי רצון ומטרה! והמטרה שלי היא בסה"כ לחיות ולקדש את ה' בחיים מתוך שמחה, כי זה מה שה' מצפה ממני.
אם כך אז לא הבנתי אותך נכון.המצב חסה

ככה נראה מה שכתבת למעלה.

בכל אופן מה שחשוב הוא לפסוע למטרה ולא לשכח את המציאות     

לצערנו יש אויבים שדואגים שלא נשכח את המציאות.ציון חמדתיאחרונה
זה נראהיאירוש
לי נפסק בשו"ע, כדאי לבדוק.
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך