חיכיתי לו, ידעתי שזה יבוא, אבל לא ידעתי מאיפה ועד כמה הוא יכה חזק..
ביקשתי שזה יהיה פשוט משהו יותר קל, התפללתי שתיהיה שנה עם בשורות טובות, בלי מלחמות, בלי פיגועים, בלי הלוויות, בלי מתים, אבל כנראה יש לו תוכניות אחרות שם למעלה..
ואז זה הגיע, יום חמישי בערב היה פיגוע שני הורים נרצחו לעייני ילדהם, והינה התחלנו שנה בפיגוע ונותר 4 יתומים בעולם, ואנחנו בחג, וצריך לשמוח.. אז לפני שבת שמנו שירים ברמקולים, ורקדנו וניקינו את הבית בשמחה, ולא פתחתי את החדשות כדי לא לראות משהו מההלוויה כי זה יעציב אותי ויגרום לי לבכות..
והכנסתי שבת בשמחה, שמחה באמת, ובבוקר של שבת אחרי הסעודה ניסיתי לישון ולא הצלחתי, אז אמרתי לעצמי נעביר את הזמן נסדר את הבית ואני יתעייף, הרי צריך לישון כי הלילה הושענא רבה, אז שטפתי את כל הכלים, וניקיתי הכל, ואת הסוכה סידרתי וחזרתי למיטה ולא נרדמתי..
וחצי שעה אחרי שסוף סוף נירדמתי אני שומעת אנשים מדברים, התעוררתי, ואני רואה את שכנה שלי..
שאלתי מה קרה? והיא אומרת לי אוריאל נפטר.
מה איזה אוריאל? אוריאל מהשבט שלך.
אוריאל אוריאל? השכום עם השיער השחור? כן
אוריאל המצחיק והשובב? את בטוחה? כן.
אוריאל שהיה בצוות חב"ב, עם חיוך כזה גדול, לא גבוה ממש? כן, כן.
מה, מה קרה פתאום? ככה באמצע שבת.
דום לב, היה לו בעיות לב כבר מהילדות, הוא לא התעורר בבוקר(ועולה לי מחשבה נכון ידעתי על זה..)
ואז דמעה מתחילה לעלות בעין, ואני מנסה למנוע ממנה לצאת.
ואני נזכרת באותה שבת כששהיינו בפולין, אמרתי דרשה בשבת על כך שאסור לבכות בשבת, וצריך להיות בשמחה, אז אני מוחה את הדמעה מהעין והולכת לשטוף פנים, ומחליטה שאני לא בוכה, ושנותרן עוד 4 שעות לשבת ואני מעבירה אותם ללא עצבות!
אני לוקחת ספר תהילים להגיד את הפרקים שקיבלתי על עצמי לשבת, ויוצאת החוצה ורואה את הסוכה ומבינה שלא רק שאסור לי להיות בעצבות אנו מצווים לשמוח באמת-"ושמחת בחגך והיית אך שמח".
ואני קוראת את התהילים בשמחה.
וצצה לי מחשבה בראש ואני מבינה שהינה הגיע הניסיון, ידעתי שהוא יבוא.. הרי חיכיתי לו..
וכבר עברתי הרבה כאלו,היו קשים יותר, היו פחות, אבל עברתי אותם התגברתי עליהם. והינה הגיע עוד מכשול, עוד אבן גדולה שעומדת באמצע הדרך מנסה לגרום לי ליפול בחזרה.
אני לא יפול! אני יעמוד בניסיון הזה גם הפעם אבא, כי אתה תעזור לי כמו בכל פעם..
רק אני מבקשת בבקשה שזה יהיה האחרון, בבקשה שאני אשמע רק בשורות טובות, בבקשה שיבוא כבר המשיח, מספיק עברתי מספיק!
ברוך דיין האמת.
שניזכה לשמוע רק בשורות טובות.
אשמח אם תוכלו להקדיש את הלימוד של הושענא רבה לעילוי נשמת אוריאל בן לאה.
מועדים לשמחה וחג שמח
ביקשתי שזה יהיה פשוט משהו יותר קל, התפללתי שתיהיה שנה עם בשורות טובות, בלי מלחמות, בלי פיגועים, בלי הלוויות, בלי מתים, אבל כנראה יש לו תוכניות אחרות שם למעלה..
ואז זה הגיע, יום חמישי בערב היה פיגוע שני הורים נרצחו לעייני ילדהם, והינה התחלנו שנה בפיגוע ונותר 4 יתומים בעולם, ואנחנו בחג, וצריך לשמוח.. אז לפני שבת שמנו שירים ברמקולים, ורקדנו וניקינו את הבית בשמחה, ולא פתחתי את החדשות כדי לא לראות משהו מההלוויה כי זה יעציב אותי ויגרום לי לבכות..
והכנסתי שבת בשמחה, שמחה באמת, ובבוקר של שבת אחרי הסעודה ניסיתי לישון ולא הצלחתי, אז אמרתי לעצמי נעביר את הזמן נסדר את הבית ואני יתעייף, הרי צריך לישון כי הלילה הושענא רבה, אז שטפתי את כל הכלים, וניקיתי הכל, ואת הסוכה סידרתי וחזרתי למיטה ולא נרדמתי..
וחצי שעה אחרי שסוף סוף נירדמתי אני שומעת אנשים מדברים, התעוררתי, ואני רואה את שכנה שלי..
שאלתי מה קרה? והיא אומרת לי אוריאל נפטר.
מה איזה אוריאל? אוריאל מהשבט שלך.
אוריאל אוריאל? השכום עם השיער השחור? כן
אוריאל המצחיק והשובב? את בטוחה? כן.
אוריאל שהיה בצוות חב"ב, עם חיוך כזה גדול, לא גבוה ממש? כן, כן.
מה, מה קרה פתאום? ככה באמצע שבת.
דום לב, היה לו בעיות לב כבר מהילדות, הוא לא התעורר בבוקר(ועולה לי מחשבה נכון ידעתי על זה..)
ואז דמעה מתחילה לעלות בעין, ואני מנסה למנוע ממנה לצאת.
ואני נזכרת באותה שבת כששהיינו בפולין, אמרתי דרשה בשבת על כך שאסור לבכות בשבת, וצריך להיות בשמחה, אז אני מוחה את הדמעה מהעין והולכת לשטוף פנים, ומחליטה שאני לא בוכה, ושנותרן עוד 4 שעות לשבת ואני מעבירה אותם ללא עצבות!
אני לוקחת ספר תהילים להגיד את הפרקים שקיבלתי על עצמי לשבת, ויוצאת החוצה ורואה את הסוכה ומבינה שלא רק שאסור לי להיות בעצבות אנו מצווים לשמוח באמת-"ושמחת בחגך והיית אך שמח".
ואני קוראת את התהילים בשמחה.
וצצה לי מחשבה בראש ואני מבינה שהינה הגיע הניסיון, ידעתי שהוא יבוא.. הרי חיכיתי לו..
וכבר עברתי הרבה כאלו,היו קשים יותר, היו פחות, אבל עברתי אותם התגברתי עליהם. והינה הגיע עוד מכשול, עוד אבן גדולה שעומדת באמצע הדרך מנסה לגרום לי ליפול בחזרה.
אני לא יפול! אני יעמוד בניסיון הזה גם הפעם אבא, כי אתה תעזור לי כמו בכל פעם..
רק אני מבקשת בבקשה שזה יהיה האחרון, בבקשה שאני אשמע רק בשורות טובות, בבקשה שיבוא כבר המשיח, מספיק עברתי מספיק!
ברוך דיין האמת.
שניזכה לשמוע רק בשורות טובות.
אשמח אם תוכלו להקדיש את הלימוד של הושענא רבה לעילוי נשמת אוריאל בן לאה.
מועדים לשמחה וחג שמח
