שבוע טוב,

השאלה הזו היא יותר שאלה נפשית מאש שכלית, ולכן קצת קשה לתת עליה תשובה בשכל, אבל עכ"פ-

יש לעבוד את ה' ביום יום, שזה דבר חשוב, ונעלה עד למאוד, ואשרי מי שזוכה.

אבל זו רק מדריגה אחת.

מדריגה שבעצם אומרת- יש השי"ת, צריך לעבוד אותו, אבל כל זה בתוך החיים עצמם, אין פה התבטלות מוחלטת לגמרי להשי"ת.

כשיהודי נרצח על קידוש ה', הוא בעצם מראה, שכל עצם היותו זה אך ורק בשביל השי"ת,
מתבטל ביטול גמור להשי"ת.

בעצם אומר- השי"ת נעלה וחשוב גם מהחיים עצמם.

זו כבר מדריגה אחרת לגמרי של עבודת ה',

וזה הקידוש ה',

ההבנה שהשי"ת שלח אותי לפה, ואם הוא לא רוצה אז אני לא אהיה פה, כי כל כולי זה רק חלק קטן ממנו,

ואני- אין לי שום ביטחון בחיי, הכל זה רק השי"ת...

עדין לא מצליחה להבין למה קוראים לנרצחים הרוגי מלכות, קדושים, שמסרו את הנפש
הם לא עשו כלום הם בסה"כ חיו בארץ הזאת לא משו גדול יותר מכל אחד אחר פה שגר בהתנחלויות או בירושלים.

ואני הכי רוצה לדעת שהם צדיקים, זה אולי קצת מנחם.. אבל צריכה להבין למה הם כאלה.

20151003215801.pdf

מקווה שעונה על השאלה.

אבל סיפור יפה עכ"פ.

"יש קידוש השם בזה שאנחנו חיים כיהודים למרות הסיכון שבזה, וכשאדם נהרג רק בגלל שהוא יהודי, הוא מוכיח את הסיכון הזה, ומראה לכל העולם את גדולת ה ’ ועמו שבוחר ללכת איתו למרות האויבים". 

אנשים לא תמיד חושבים הרבה לפני שהם מדברים. וגם לא תמיד מבינים את המושגים שעליהם הם מדברים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....