ללא קשר לשמירת נגיעה ויחוד בקשר כזה.

האמת היא שיש בעיה שדברים כאלו יכולים להתדרדר למקומות מסוכנים,וגם מי שתכנן ורצה לשמור נגיעה לא תמיד הצליח.

אומנם גם ללא קשר לכך,זה אסור מלכתחילה מבחינת צניעות

ראה:

http://www.kipa.co.il/ask/show/244772-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA

לחשוב עליהם כל היום (שמשום מה אני משער שלזה הכונה באומרך "לאהוב") -זה לא בריא, במיוחד אם א"א לעשות עם המחשבות האלה כלום, ובמיוחד כשהמחשבות האלה מעוררות רגשות שישעבדו אותך אליהם בלי שום תכלית ועלולים להביא הרבה נזקים.

אם יש בזה איסור? אני חושב שלא איסור מוגדר בגדרי ההלכה, אבל יש להישמר מזה משום "והלכת בדרכיו", יש מצוה לתקן את המידות.

לפני איזה יומיים שאלתי בערך את אותה שאלה...(ראו שרשור"שאלה")

להפגש , לא יוד אם זו בעיה . 

כל עוד ולא התחתנת איתו ולא טבלת במקווה כדין, את ערווה עליו. ולכן כל עוררות הרגש הזה ללא קשר שידוכין אמיתי, הוא 'חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע'. 

אין כל פסול בחתונה צעירה כל עוד וישנה בגרות נפשית ואחריות פנימית מצד 2 הצדדים. 

כל המסלול המקובע מראש הדורש, מבחני בגרות, שירות צבאי, תואר ראשון ושני וקפיטל פיננסי כתנאים מקדימים לחתונה אינו רלוונטי. אם יש ביניכם אהבה, גשו להורים ובקשו חתונה מינימלית אבל מוקדמת ככל האפשר. 

ממה תחיו? הרי בין כה וכה המסלול הצבאי והאקדמי דורש תמיכת הורים וגם כך החיים עולים. אין הבדל משמעותי וכמה חיתולים לא יכבידו, רק יביאו עליכם ברכת ה' שרק היא תעשיר ולא התעודה המעשירה את האקדמיה בלבד.

עניינית - ערווה???????

ממש לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לגבי השאלה עצמה, רגשות כאלה טבעיים בגיל הזה,

אבל צריך לדעת לנתב אותם לאפיק הנכון.

הגיוני שרגשות כאלה דועכים במהלך הזמן, מתבגרים, מבינים,

ובסוף מוצאים את "הנסיך על הסוס הלבן" האמיתי.

יכול להיות שזה גם יהיה אותו אחד.

אבל צריך לנתב זאת בצורה חכמה -

מצד אחד לא לחסום מדי, 

כיוון שאם חוסמים גם את הדרכים היותר טובות וראויות,

בסוף הרגשות המודחקים הללו יוצאים למקום אחר ולרוב למקום פחות טוב וראוי.

מצד שני יש לזכור ולדעת את שאמרתי לעיל

ואת זה שההלכה נגד הרבה התבטאויות של הרגש הזה לפני זמנו.

להגיד לך מה לעשות? זה אני משאיר לשיפוטך ע"פ ההיכרות שלך עם עצמך.

בהצלחה!! לכולנו!!

 כל הדיונים על נגיעה כבר השכיחו מאיתנו שאסור גם להסתכל ולחשוב.. שכחנו?

להסתכל זה פשיטא שאסור. צריך להגיע למצב שלא נראה צורת אשה אפילו בטעות (את הקטע עם ה'בטעות' ראיתי נראה לי אצל רבי נחמן אבל אני לא בטוח)

לחשוב זה כתוב בכל ספר על הנושא שאסור, מצטער שאין לי עכשיו מקור ספציפי.

וגם, יותר מדי מחשבה ואהבה עליה יכול לגרום רח"ל לקרי וכאלה.

לא רוצה להישמע משגיח. אמרתי את זה לעצמי, חיזקתי את עצמי, מי שרוצה שיקרא גם.

בכל אופן, בכל קשר יש גם בן.

לא מדובר על הסתכלות באקראי כשעוברים ברחוב ולא מתמקדים,ואני מניח שבנים יודעים את ההלכות מעבר לזה.

ב.קשר למטרות נישואין היא שאלה שלא קשורה לכאן,ולכן כשאנשים יגיעו למקום הזה הם יבררו מה מותר ומה אסור.

רמב"ם הל' איסורי ביאה כא,ב. ראיתי המון שטועים בזה וחושבים שאם היא צנועה אז מותר להסתכל כמה שאתה רוצה. ממש לא.

לצורך פגישות ונישואין, מותר לראות את יופיה כדי שיבדוק אם היא מוצאת חן בעיניו (שם,ג). ואחרי שהחליט שהיא כן, צריך להמעיט בהסתכלות.

ומותר לאחיך להסתכל עליך כי את קרובה שלו ממדרגה ראשונה, ואין לבו של אדם נוקפו בראיית קרובותיו (רק נגיעה שלו בך הרמב"ם אסר שם בהלכה ו', אבל הוא לא אסר שיסתכל בך שלא למטרת "הנאה")

להסתכל באקראי מותר (החסידים מחמירים לא לראות אשה אפילו בטעות.. זו עבודה של שנים להגיע לכזאת מדרגה)

להתבונן אסור לא משנה בשביל מה.

ומי שמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה כדי ליהנות מיופייה... (לא זוכר מה ההמשך, אבל אני זוכר שכתוב משהו מאד מפחיד)

אחות מותר אפילו כדי ליהנות מיופייה.

לנישואין "אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא ימצא בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך" אבל כמובן צריך פרופורציות...

היה אצלנו בוגר אחד בהישיבה הק' שלום בנייך, שנפגש עם בחורה, הוא החליט על הפגישה הראשונה שהוא רוצה אותה, בפגישה נראה לי הרביעית לפני שהם סגרו על חתונה הוא שם את המשקפיים פעם ראשונה וראה אותה... (והם נשואים באושר בלי עושר (הוא אברך...) עד עצם היום הזה)

אז מסתבר שחוץ מהוויכוח שלנו (באישי) אתה גם שולל את עצם ה'דוסיות' לא רק בגל ש'זה לא מתאים לנערים בני 14'...

מה רע בזה שבן אדם מוסר את הנפש על עבודת ה'? מה מצחיק בזה?

זה אומר שלא מסתכלים עליה אלא על העץ ואם אתה רואה אותה מזווית עייניך אין בכך בעיה אבל בחורה לא צנועה תוריד את הראש ישר

הגדר של לא צנוע אצל בנים הוא שונה מעצם השוני בין גבר לאשה,אבל בכלל לא מבוטל.אינני יודע מה הגדר המדויק אצל נשים,ומן הסתם הן צריכות לברר זאת,אומנם מלכתחילה: קשר שלא למטרות נישואין לא רק שלא טוב אלא אסור בפני עצמו ולא רק מהבחינות הללו של הסתכלות או הרהור מפורשים,צירפתי מקור באחת התגובות

אני מניחה שלא, אז מה יעזור לדעת אם מותר או אסור.. (ובאמת אין איסור כזה)

מה שכן- תנתבי את האהבה הזאת למקום טוב.

תתפללי בכוונה- כדי להיות צדיקה בשבילו.

תקפידי על צניעות- בשביל לשמור על עצמך בשבילו.

תשמחי יותר- בשביל להיות שלימה בשבילו.

תתחזקי יותר- בשביל להיות אישה יהודייה טובה בשבילו.

וכל זה עם שכל ישר לגמרי שהגיוני מאוד גם שבסוף לא תתחתנו, אבל את תהי טובה כל כך בשביל מי שתאהבי בעתיד הכי הרבה.

ובינתיים את ממנפת את הכל בעזרת הרגש של האהבה שיש לך עכשיו.

וזה בסדר לעשות את מה שכתבת?

זה לא קצת לא לשם המצווה?

גם לו ניתן היה לחדול מלאהוב אנשים, האם זה דבר נכון?

כנוער, קל ללכת לכיוון של החמרה ולומר 'כמה שיותר רחוק יותר טוב'.

יש גם מצבים הפוכים

יש מצבים שמירוב שמתרחקים כבר זה יותר מדי לא צנוע להתרחק:

אם יש חברה בה אישה נאלצת להסתיר את פניה משום שהיא אישה- זה עובר כל גבול כי רואים בה רק מיניות ולא אישיות.

אם כל פעם שאישה עוברת ברחוב מסתכלים לצד השני- סימן שרואים בה מיניות ולא אישיות.

אם רואים באהבה בין זוג תשוקה בלבד- זו מיניות ולא אהבה.

והפגיעה פה היא בתפיסת העולם.

בתור בוגרים: כשבאים להקים בית נאמן, עלולים להפגש עם תפיסת עולם גרועה, ועם תסביכים. אנשים מדברים על זה.

בעיניי: המצב המתואר הוא לא פסול הלכתית. להפך. בזמן המתאים, הוא הקול הפנימי שבלב המאפשר לנו לבחור נכון את האדם המתאים.

ולשאלתך, מסוחררת, השאלה לא נשמעת לי הלכתית. היא נשמעת החיים עצמם.

השאלה מה לא טוב בזה,הדברים יכולים להגיע לידי מעשה או הרהורים בקלות יתר במיוחד בגיל ותקופה כזו,ולכן דווקא יש בעיה ברגשות חזקים שאינם מקבלים מקום ומימוש,ומאידך אין המקום לממשם בגיל כזה.אני חושב שמה שצריך לעשות הוא להפנים שזה לא הגיל המתאים.אם מדובר ברגש שעולה מאליו סתם כדאי לשאול בשאל את הרב מה התגובה הנכונה לדבר הזה,להתעלם או לנסות להפנים שזה לא מתאים וכו' זו הרי שאלה עדינה ולכן נכון לשאול דמות הלכתית ברת ידע רחב שיודעת לתת תשובות גם לשאלות פרטניות כאלה

ב.קשה לי להבין את הקישור שנעשה בין החלק הראשון של דבריך לבין הדברים שנכתבו כאן וכיוצא בזה,יש מרחק רב ואני לא חושב שהקישור שעשית נכון

השאלה היא איפה הדברים עומדים,והאם מקדמים אותם או לא,ולהיכן לנתב אותם.על רגש סתם אמרתי שכדאי לשאול דמות הלכתית משום שזו שאלה עדינה ("עדינה" הוא תיאור שאני נותן לזה,אולי הדברים פשוטים,אני אישית לא מכיר) .

ב.זה דבר שיתכן כמו כל דבר אחר,אך כמובן שאף אחד אינו יכול להעיד שערך כזה או אחר נפגע בשם כביכול החמרה אם הוא לא דמות הלכתית שיודעת את האיזון הראוי לדברים,ולכן במקום שיש ספק יש לשאול.

ג.אני לא יודע למה את מתייחסת ב"לא להסתכל כלל",במנהג החסידות שלנסות גם שלא להגיע להסתכלות באקראי ? זה עניינו הפנימי והאישי של האדם לגבי מנהגי חסידות,למעשה אני לא רואה שום מקום של הבעת רגש פגיעות ביחס לדבר כזה כאשר הדברים הם בתחום הבחירה והמעשה של האדם הפרטי.אם זה גורר התנהגות שונה בסביבה זו שאלה אחרת. 

מכל מקום הכי נכון בעיני הוא שאין צורך להפגע כאשר המטרה היא צניעות,אין באמירה או באקט כזה או אחר שנעשה לשם השגת המטרה הזו משום עלבון כלפי נשים,סביר להניח שהוא נשוי לאשה,ואלו אחת מן הסיבות המהותיות שיסוד הצניעות שייך אליהן.

כמובן שלא להסתכל לשם הנאה זו הלכה גמורה ואין שום מקום להטות את הדברים ימין או שמאל,זה הדין,לדעתי דיברת על הדבר הראשון.

אומנם אני לא מבין למה התייחסת לזה בצורה מפוקסת,זו הובא בהודעה אחת בודדת לדעתי,והנסיון לשים את הדברים בשורה אחת עם רעלה עם כל הקונטציות שלה לא נכון ולא מתאים בלשון המעטה.

כמדומני שאף אחד בשרשור לא ענה לשאלה האם רגש שעלה באופן סתמי אסור (בהדגשה של איסור),אף אחד לא התייחס לשאלה הממוקדת הזו,כאמור לא לחיוב ולא לשלילה בצורה ישירה (כאמור הצעתי לה לשאול רב את השאלה.ולפותחת השרשור כמובן שאפשר להעזר בשאל את הרב באחד האתרים) ,התייחסו יותר אם אני זוכר נכון, למה יכול לצאת מהדברים אם לא משגיחים

זה לא משהו הפיך.

רק רציתי לדעת אם זה בסדר או לא.

בשביל המצפון שלי.

אבל זה כן הפיך.

לאו דווקא תוך יומיים. אבל דברים יכולים להשתנות.

אם זה אסור - זה אסור גם אם זה לא הפיך.

בעניין הזה הייתי ממליץ לך להתייעץ עם רב שאתה מכיר,או בשאל את הרב באינטרנט אם אין אפשרות.צריך גם להתאמץ ולעצור התדרדרות,בנוסף לזה אני לא יכול להוסיף כי לא כתבת מעבר לכך

נכון שתמיד ניתן וצריך לעשות תשובה,אך חייבים למנוע דברים עוד בשלב מקדים ולא לקחת את העובדה הזו כפתח להסתכן בכל זאת (לא אמרתי שכיוונת לכך,אני אומר כללית)

נראה לי שחלק מהקושי לענות תשובה מדוייקת, זה בגלל שלא כתבת שאלה מדוייקת.

תנסי להגדיר מה זה לאהוב נער בשבילך...

ואגב, מניסיון.. (מחזירה אותי 11-12 שנים אחורה!!) איך אפשר לאהוב מישהו ושזה יישאר רק בלב, ברגש וזהו...??? לצערנו אם רגש לא מנותב לעשייה כלשהיא (טובה או רעה) הוא גורם לבעיות נפשיות, תסכולים, עצבות וכו'.. ורגש של אהבה, זה הרגש הכי חזק שבעולם... הוא לא ייתן לך מנוח.

ואני מתפללת בשבילך שיהיה לך קשר חזק ואהבה אינסופית כלפי ה' יתברך!! ושתרגישי שהוא אוהב אותך אהבה ללא תנאי!!!

ובע"ה תזכי גם לאהבה קדושה עם בן זוג

בהצלחה!!

איך אמא שלי אמרה לי "מותר לאהוב אבל מרחוק" פירוש: תאהבי את מי שבא לך אבל לא להגיד את זה לו פשוט לאהוב מרחוק.

איך אמא שלי אמרה לי "מותר לאהוב אבל מרחוק" פירוש: תאהבי את מי שבא לך אבל לא להגיד את זה לו פשוט לאהוב מרחוק.

לא יודע אם אפשר לשמור את המחשבה כש"אוהבים נער".

כל הבעיה היא נגיעה?!

ייחוד?!

שכחנו את איסור ולא תתורו??

יש איסור דאוריתא, (נוהג גם בנשים) של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

צריך לבדוק מהם גדרי האיסור, אבל אסור להתעלם מזה!

"הזהירנו שלא לתור אחר לבבנו עד שנאמין דעות הפך הדעות שחייבתנו התורה אבל נקצר מחשבותינו ונשים להן גבול נעמוד אצלו, והוא מצות התורה ואזהרותיה. והוא אמרו (במדבר טו-לט) ''ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם''. ולשון ספרי (במדבר טו-לט) ''אחרי לבבכם'' זה מינות כענין שנאמר (קהלת ז-כו) ''ומוצא אני מר ממות את האשה'' וגו' (במדבר טו-לט) ''ואחרי עיניכם'' זה זנות כענין שנאמר (שופטים יד-ג) ''ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני'', רוצה לומר המשך אחר התאוות הגשמיות והתעסק המחשבה בהן."

כלומר, ע"פ הרמב"ם אסור להמשך אחר התאוות הגשמיות, ואסור להעסיק את המחשבה בתאוות הללו.

אני מבין, שלאהוב נער זה בדיוק "התעסק המחשבה בהן" ואסור.

אם מישהו מבין משהו אחר, אשמח שיכתוב.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...