היום בערב

לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות

בלי בלבולי מוח על חלבון

מספרים

חלב נטול חלב

חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת

שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה

אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר

רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה

על גיבוש העובדים בארגון

שצריך לארגן יום שלם

טיולים

ארוחה מפנקת של כולם יחד

צריך להתחשב בכשרויות

למצוא מקום מתאים

אולי גם סדנת שזירת פרחים

רק קללות עולות לי בראש

היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי

לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר

למה הכל כל כך קשה ומסובך

ולמה גם אחרי כל כך הרבה שנים המחשבות האלו לא עוזבות אותי

ותמיד יושעות לחזור ברגעי משבר

קשה קשה קשה

מחכה לשקט

מרגיש בתוך ים סוער והגלים מעיפים אותי ממקום למקום

חייב עזרה!!!

מרגיש שאני נופל למטה מהר מידי

תודה לך השם על שכל פעם מחדש אתה שולח לי את התזכורות הקטנות שאתה איתי בכל מצב

קשה לי אבא, קשה לי מאד

מרגיש שהכל תקוע, לא מצליח לראות איך הלאה

המצב הולך ומסלים

כואב לי בלב

מבחוץ אפחד לא רואה, אבל מפבנים...

משדרים עסקים כרגיל

יעקב אבינו ביקש לשבת בשלווה, וקפץ עליו רוגזו של יוסף

נווה תלאות, כל העולם הזה נווה תלאות

פה זה לא עולם של שקט ושלווה

עולם העשיה, עבודה יומיומית

יסורים של אהבה

לא יודע למה הפסתי לכתוב

האנשים הקשרים הקשיים בשבתות

יש לי יותר תירוצים מאמת תשובות

כואב לי? חד משמעית! קשה? גם כן.

אז למה? אני באמת לא מצליח להבין למה אני כבר לא משחרר את כל החרא שיש לי על הדף, הגיטרה, הפסנתר או אפילו סתם על קיר או שק אגרוף.

הלב שלי מוצף ברמה לא שפויה וקשה לי אלוהים אוי כמה שקשה לי, אבל אני לא לבד אני בטוח אתה כאן איתי ואיתה ועם כולנו יחד, רק תן לי יד לכתוב עוד שיר, עוד לחן, עוד מנגינה אחת שרק תשאב אותי פנימה. שאני אחזור לכתוב כמו שלא שמע איש מעולם, אבל שישמעו אותי, שיראו אותי, שירגישו כל מילה כמו פעם, מילה אחת מול עשר לבבות שבורים ובכל זאת המילה תנצח עם כל הכח של לבשבור

את בדרך הנכונה

את בדרך הנכונה

את בדרך הנכונה

זה המעשה הנכון

וזה מפחיד נורא

אבל זה יהיה שווה את זה

בעז"ה

יהיה לך טוב

אבל למה ההתשה הזאת

אני לא מצליחה להישאר עם עיניים פקוחות

באלי לישון שנתיים

וכאילו מה עשיתי היום

אין לי כח.

הולך להיות שבוע מורכב

וסופש עוד יותר מורכב

ושיהיה לנו בהצלחה כמו שאומרים.

רציתי לבכות אבל הדמעות לא ירדו הן רק נשארו בזווית העין

מה נעשה

באלי לבכות מלא מלא ולישון מלא מלא

הכל איכ.

למרות שיש התקדמות

עכשיו הכל איכ.

למה כי ככה.

אני אמורה לשמוח

ולא מצליחה.

חרא דודה אה

חרא אחות

חושבת על עצמי במקום לשמוח בשבילם

פאק מי.

איי ניד א האג

מה ללכת לישון?

כאילו שאני אצליח באמת להירדם

אופ.

הכל אופ.

החיים מאוד כיפיים.

נכון?

פף.

פאק מיי לייף

Note to self:

אם זה מרגיש לך לא נכון

וכולם אומרים לך שזה לא נכון

אז זה באמת לא נכון

אל תשכנעי את עצמך שכן

זה טוב

ואת נהנית

ואת צריכה את זה

אבל זה שקר

זו מלכודת

ואת רק מסתבכת בה יותר ויותר

תיזהרי

חיימשלי, תשמרי על עצמך