"שלם עם השפלת עצמו מדעת".
רועד רוקד רושם מילים קדושות.
חצי מחויך, חצי כואב.
למה זה סותר, בעצם?
גדל וגדל, ומתחרט. נשבר כמו גל גבוה.
נתז של מים מלוחים, ואיננו.
אבל בהתחלה, בהתחלה הוא נאסף. מתגבש. קצת בוכה, קצת מקווה. ונאסף. מתעצם.
רק בסוף הוא נשבר. ממש בסוף, אחרי שכולם כבר נפגעו.
מי יצילו, ומי ישיב לו כוחותיו.
לנצח בודד. לנצח.
איננו קדוש או מבין.
רק הוא. קטן ככולנו, גדול כעצמו, ולא מבין.
טיפש.