השעה ממש מאוחרת ולא התחברתי לערוץ כבר כמה שנים. 
אבל מפאת השעה ומפאת זה שהאינטרנט עצר לי את הסרט באמצע 
החלטתי לבוא להעביר לכם תובנה כל שהיא.

אתה מרגיש שאתה לחוץ כל הזמן???
את מרגישה מדופרסת? כאילו אף אחד לא מבין אותך?
אתה מרגיש אלים? כאילו היית יכול לצאת עכשיו ולקרוע כמה ערבים מכות?
את מרגישה שאין לך עם מי לדבר לפעמים? 
אסביר לכם הכל בהמשך-


אני אדם הגיוני מיסודו, אני שונא אנשים. תבינו, לא אנשים ספציפיים, אני שונא את בני המין האנושי. את עצמי את המשפחה שלי, החברים. כולם! הם מניפולטיביים חלקם סוציופאטיים ואכזריים, דואגים רק לעצמם. וגם אם לא,גם אם יש יוצא דופן, הם יאכזבו אתכם ביום מן הימים כי.. כל בן אדם טועה, נכון?               אני לא אוהב את זה. זאת עובדה.    אבל אני חיי עם זה ואני אוהב את עצמי, את משפחתי ואת חבריי למרות כעסי על כך שאנחנו בני המין האנושי.
עכשיו אסביר לכם הכל-



לפני כמה שנים
הייתי מחובר לערוץ. הייתי מכור. לא אומר שזה דבר רע, אני מבין אתכם לגמרי.
אבל רק שתבינו את הראש שלי, הייתי אדם דכאוני. כל היום הייתי במיטה.
הרגשתי חסר משמעות. הרגשתי שכולם רמאים! הרגשתי שאין לי עם מי לדבר! 
שאני לבד במערכה מול צבא שלם!
שאני הבורג היחיד שתוקע את כל המערכת.

ואני הבנתי למה.. ואני רוצה להגיד לכם למה אז תרגעו ותקשיבו-
אני מעריך אנשים כי לדעתי
כל אחד יכול להיות אכזר.
כל אדם יכול לבחור את האפשרות הזאת.
אבל מאחר והוא בחר להיות אדם רגיש, אוהב, חברותי, 
ובמקרה הטוב לפעמים יוצר גם גם בעל חוש הומור,
אני מעריך אותו\אותה.
אבל תקשיבו לי טוב, אתם אולי חברותיים אבל אתם אנשים! זאת עובדה! תחיו עם זה!
והמוח של אנשים הוא דבר הרסני.    
הוא דבר הרסני כשהוא נפגש עם עצמו.
כשאתם יושבים מול המחשב... הדבר היחידי שעובר הוא המוח שלכם.
לא הפה, האף, האוזניים, כלום! 
וכשהמוח שלכם נשאר לבדו מול עצמכם הוא מנצח למרות שאתם לא יודעים שהיתה בכלל תחרות.
אני אסביר ואתם תסכימו איתי-
מוח של אדם מחפש ריגוש, הוא מחפש גם צומת לב, אני לא מזלזל, זה דבר חשוב.
אבל אז כשהמוח נמצא לבד הוא יכול לכתוב מה שבא לו בישביל הריגוש,
בישביל צומת הלב.
והוא יכול להפוך אותך תוך שבוע שבועיים לאדם מריר ודיכאוני.

תקשיבו לי טוב. אני מעריך את המקום הזה. קיבלתי ממנו המון! באמת באמת המון! סביר להניח שחיים שלמים.
אבל הוא נתן לי תקופות קשות שבו רק אני והמוח שלי היינו לבד במשך שעות- גם אם היה מישו אחר בצד השני של הצ'אט.
ואני הבנתי את זה אז עזבתי...
אני לא אומר לכם לעזוב. אני רק אומר תסתכלו היכן אתם עומדים!
אולי אתםם נמצאים איפה שאני הייתי.  אולי המוח שלכם מדכא אתכם.
לילה טוב לכם
בהצלחה!
כל מי שמכיר וזוכר אותי וגם למי שפחות- אוהבכם. 
אני.

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!