בס"ד
אומנם בן אבל ננסה

הנחה
לפי השאלה שלך אם הבנתי נכון את שואלת בעצם, מה הדבר המעשי שאני אמורה לעשות.
אז באמת אני לא יכול להגיד לך מה הדבר המעשי אולי, כי לכל אדם תפקיד אחר בפן הזה.
לימוד התורה שהבאת עבור בנים, יחד עם המצווה שיש בלימוד תורה, התורה מנחה לא את הבן להתקרב לה'.
כאשר אצל האשה הקרבה היא יותר טבעית.

נקודה זו מאד חשובה שתזכירי את לא חייבת בלימוד תורה לא בגלל שאין לך תפקיד או יכולת אלא בגלל שמטבעך התפקיד שלך יותר ברור, הקרבה שלך לה' יותר טבעית.

אז מה התפקיד?
התפקיד של כולנו זה להתקרב לה'.
גברים צריכים יותר להתקרב בשכל, עבורך זה אמור להיות בטבעיות בתפילה ואמונה.

מעבר לזה:
יש לכל יהודי הרבה דברים לעשות:
אחד מהנושאים שמדגישים לנשים הוא הצניעות{איפה את עומדות בנושא? יש מה להתקדם לדעתך? תנסי לחשוב}
את גם צריכה לדעת הלכות שקשורת אליך, {למדתי את כל הלכות לשון הרע?הלכות שבת וחג? או כל דבר אחר שאת צריכה}
עוד נקודה עבודות המידות ככל היהודים{נושא חשוב מאד שצריך להתחזק בו}

בנוסף אין איסור בלימוד תורה לנשים, ואם את מרגישה שאת צריכה תלמדי

שאלת בתור נערה אז נישואים אולי רחוק אבל בחינוך הילדים אולי את יכולה לעזור לאחים אחיות.

זהו מה שנראה לי לפי מה שהבנתי את השאלה מוזנת לפרט או לשאול ואשתדל להרחיב.
 

אם הבנתי נכון:
אני חושב שזה מקטין להגיד בנים ללמוד וללמד תורה, בנות-מטבח גידול ילדים וכו'

לכל אדם יש תפקיד ספציפי בשבילו הוא בא לעולם, ולא יכול להיות אצל הרוב ללמוד תורה/לגדל ילדים.
בעוד אחת המצוות היא ללמוד תורה, אני חושב שהיא לא יכולה להיות התכלית שלנו כיוון שמטרת העל ע"פ הרמב"ם היא "לדעת את ה' ".

שאלה: מה ההבדל ביני לבינך? למה שקיומי יהיה מחוייב מציאות עד מצב בו "היום שבו נולדתי הוא היום שבו הקבה החליט שהעולם לא יוכל לשרוד בלעדי" אם תפקידי הוא ללמוד תורה? אין מישהוא אחר שיכול לעשות זאת "שהעולם לא היה שורד בלעדי?
ואולי אפילו ניתן לשאול ולמה לא כל לומדי התורה נולדים ממש חכמים, אעפ שקל יותר לענות על שאלה זו מהשאלה הקודמת.

וגם גידול ילדים - והדור הבא, מה איתו? מה ההבדל בינו לבין הדור הזה, שחצי ממנו 'תפקידו' הוא לגדל אותו? הרי גם משם תהיה הסתעפות של בנים לתורה בנות לבית.

קיצר, אני חושב שהתפקיד של האדם הפרטי הרבה יותר מסובך למציאה, והתפקיד הכללי הוא ידיעת ה', סומך על הרמב"ם.

מהו התפקיד, איך מוצאים ומוציאים אותו לפועל, Wish i knew. 

בהצלחה בכל מקרה

נזכרתי בדבר- מצטער אם הפרעתי את שלוותך הפנימית =)
נזכרתי בדבר נוסף- לגוש יש חולצה נחמדה:

תן מבט חמור סבר

_____       _____

________

הכל מסובך

יש דברים שנשים לא צריכות ללמוד.

מספיק לראות את הפרצופים של אלה שלומדיות מה שאסור כדי להבין.

אגב, גם לגבר יש דברים שאסור ללמוד במקרה שהוא לא ראוי, וזה גורם לאותן הבעיות הנ"ל.

כך כתוב בגמרא שהזכות של הנשים היא בשליחתן את בניהן ובעליהן ללמוד תורה. וכבר אמר רבי עקיבא על רחל אשתו 'שלי ושלכם שלה הוא' ואין קץ לשכר אשה שדואגת שבעלה ובניה ילמדו תורה.

כמובן זה לא כל תפקיד האשה. באמת כל מצוה שאת מקיימת, כל הליכה בצניעות למרות שזה קשה... הכל הוא עבודת ה' שלך -תפקידך בעולם. רק שעיקר העבודה גם של הגברים וגם של הנשים היא לבנות בית של תורה שבו הבעל הוא שזה שלומד תורה בפועל והאשה עוזרת לו. ומכיון שאת עדיין נערה את צריכה בעיקר להתכונן לזה בצניעות טהרה וקדושה. בהצלחה.

אני ממש לא נגד שבנות יתחנכו להיות אברכיות.

אדרבה! אשריהן ואשרי חלקן!

אבל:

א. מי אמר שזה מתאים לכולם?

ב. לא צריך נשים של אנשי-קבע, אנשי-ציבור (נראה לי הן סובלות מאוד)

ושאר קרייריסטים (רופאים, מהנדסים, קבלנים וכו') שבעזרתם נבנה עמ"י?!

אז להתקרב לקב"ה ולעבוד על המידות זה יותר מדוייק.

לנסות להכיר את עצמך, להבין מי את ומהם כוחתייך ומה תפקידך.

בערבון מוגבל, גם להתנסות קצת בכל מיני תחומי עשייה,

כדי לבחון את הכוחות והיכולת השונים המצויים בנפש.

זה יכול להיות הדרכה, גבעה, התנדבויות וכו'.

ובנוסף להצלת העולם, שהיא חשובה - גם לעשות בגרויות.

זה יעזור לך בתור אברכית, וגם בכל דרך אחר שתבחרי לחיות את חייך.

בשולי הדברים: עצם השאלה מראה על גדלות ובגרות!

לא רק לזרום על החיים, אלא לנסות להבין מה ד' רוצה ממני!

אשריך!

בהצלחה!

בס"ד
נכן שהתפיסה הפשוטה היא שלהתכונן שהבעל ילמד תורה זה נטו ילמד תורה בישיבה וכדומה.
אבל באמת כידוע יש כמה סוגי לימוד תורה.
לימוד לשמה ושלא לשמה.

הלומד על מנת לעשות
אם אני זוכר נכון המהר"ל מסיר שהלומד על מנת לעשות, והלומד על מנת ללמד מספיקין בידם בגלל שהם בעצם לומדים לשמה
על מנת לעשות

כמובן שגם העשייה עליה אתה מדבר:צבא, רפואה ועוד
לרוב אם לא תמיד נכללת בתוך כך.
למשל צבא - הגנה על עם ישראל ומצוות ישוב ארץ ישראל, ואכן צריך ללמוד על מנת לעשות גם דברים כאלה.
ואז האשה שמתוכננת לבנות בית של תורה גם לוקחת את זה בחשבון לפעמים.
הנקודה שניסיתי להבהיר
רשמת שצריך גם לפעמים אשה שתיהיה מוכנה לבעל עובד בכאלה דברים שלוקחים המון כח, אבל הצורה שרשמת את הייתה כיאלו דבר זה נוגד את התכוננות לבית של תורה, דבר שהוא לא נכול במיוחד שדברםאלה חייבים לבוא כמה שיותר מתורה.

לסיכום
מה שנראה לי שננסית ניסתה להסביר זה שהאשה נערה צריכה להתכונן לעתיד לבניית בית שתורה הוא המרכז, על ידי שמירה על צניעות טהרה ושאר מצוות
מה שאתה ניסת להוסיף שיחד עם זאת צריך לשמור בראש שהתכוננת לבית של תורה לא מחייבת קו מחשבה שבעלי יהיה חייב להיות בישיבה עשר שנים, ובניית בית היא קשורה לבניית כלל ישראל ועוד תפקידים שעולולים להביא קשיים.
המסקנה הכוללת הנערה צריכה לגדול למוכנת של בניית בית הכוללת הרבה דברים, כל אחד ואחת לפי תפקידה.
התורה היא הקו המנחה שלנו כמובן, וכדי שהוא ינחה את המשך הבית הוא צריך להנחות אותך עכשיו{בלי הזנחה של הגוף בגריות וכדומה}.
וכמו שמספרים אשה באה לרב ושאלה הבן שלי בן שנה מתי להתחיל לחנך אותו?
הרב שאל בת כמה את?
ענתה האשה 24
אמר הרב הייתי צריכה להתחיל לפני 24 שנה
בקיצור חינוך ובניין הבית מתחיל מבניין עצמי וזה חלק מתפקיד הנערה.

הוא אמר לה רק דבר אחד (פעמיים)

"היי צנועה"

וזה התפקיד שלנו בעולם...

בנות לא חייבות להתחתן, אין להם את המצווה של פריה ורביה,

רק שה' טבע באישה את הרצון להתחתן כדי שהיא תוכל לעזור לגבר במצווה שלו.

אנחנו לא חייבות בלימוד תורה, אבל הצניעות שלנו שקולה כנגד

המוווווווווווון מצוות שהגבר כן מחויב בהם !

לעבוד את ה' זה לא רק בצניעות, וזה לא רק בלהתכונן לקראת להיות אישה לבעל שלומד תורה ובית של תורה.

זה קודם כל להכיר את עצמך, להתמודד עם כל מה שה' מזמן לך בחיים.

להכיר את נטיות נפשך- החוזקות והחולשות, להשתמש בחוזקות ולעבוד עם החולשות.

להתפלל להתפלל להתפלל!! הכח החזק ביותר של האישה הוא בדיבור, ובתפילה! להיות כמה שיותר בקשר רציף ועמוק עם הבורא- וכך ממילא תכירי יותר מהי שליחותך בעולם וזה יוביל אותך ממילא לבחור בחירות נכונות בחיים בכל התחומים ולהתחזק בעבודת ה', בצניעות, בהלכה, במטרות שלך בחיים. העיקר שיהיו לך חיים מלאי משמעות ומכוונים לה' ולאמיתה של תורה. וזה חייב להיות מתוך היכרות פנימית אישית שלך עצמך!!!

אח"כ החיים סוחפים ב"ה ואין פנאי כמו ברווקות. והנקודה הזו, כשאת בנויה חזק מבפנים בחיבור לה' ולעצמך, גם אחרי נישואים וילדים היא מקום בטוח לשוב אליו, להיזכר ולהתאפס!!

זה צניעות . בזה צריך להתחזק. היצר הרע אומר להשקיע בדברים אחרים . אבל חז"ל מזכירים שעבודת ה' של האשה היא בהתנהגות ולבוש צנוע. וכמובן תפילות . לא חסר על מה להתפלל היום ...

וצניעות, ולימד תורה אלו דברים כללים.

י-ם, מה התפקיד הספציפי של כל אדם בישראל? 

ואתה חייס להסכים שיש,

אחרת למה שקיומי יהיה מחוייב מציאות

עד מצב בו "היום שבו נולדתי הוא היום שבו הקבה החליט שהעולם לא יוכל לשרוד בלעדי"

אם תפקידי הוא להיות צנוע/ללמוד תורה?

ופה באמת נכנס הבירור העצמי.

אחלן (מה? בכללי =)

מה כוונתך לזלזל במה שכתבתי בשם הגר"א ? 

חז"ל כותבים לנו שעל כל איבר שברא הקב"ה לאשה אמר לה "תהי צנועה.".  הוא לא אמר לה בבריאתה "תדליקי נרות שבת " או " תשתתפי כל שבוע בערב הפרשת חלה ". כמובן שכל זה חשוב , וגם זה משפיע על הרגש של האשה בכיוון הנכום , אבל חז"ל כותבים שהעיקר זה הצניעות . 

לפני הכל, לא מזלזל בגר"א

רק רציתי להגיד שהגר"א נותן מסגרת כללית מאוד, וכשאדם שואל מה התכלית של קיומו, התשובה צריכה להיות, לדעתי

רעיון גדול ששייך למגזר מסוים כמו יהודים/נשים/גברים(-תלוי ע"פ מי אתה הולך, מסתבר),  אך יש חלק נוסף הוא העבודה האישית של כל אדם.

רציתי להזכיר את קיומו =)

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני לא על זה בכלל לצערי

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.

בהצלחה חבר יקר!!!

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.

"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...

עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

עולם הפוך כאן. 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני

וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?

לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?

לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו

אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו

הלוואי שנזכה בשלימות.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג

ברוך ה'.

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...