אז אני אתמצת

לעזאזל
לעזאזל
לעזאזל
הלוואי שייכחד
רק שישתוק כבר
אני לא מסוגלת יותר
אני אעשה משהו בסוף
אני אעשה משהו שיגמור את זה
אלהים
די כבר
אני לא יכולה
רק שייגמר
שיפסיק
ושאף פעם לא יחזור
למה הכל חייב להיות דפוק כל כך
דפוק
דפוק
הכל מטומטם
הכל הרוס ומגעיל ודוחה
ןאיכ
איכ איכ
אני באמת לא יכולה יותר
אני לא יכולה כשאין לזה סוף
אני
רוצה
להרביץ לו
עד שיבין

היא בדיוק בדיוק כזה

אוףאוףאוףאוףאוףאוףאוף.

 

בכיתי על דברים מפגרים.

ואמא כעסה עליי יותר מידי סתם.

ואני לא יודעת אם אני רוצה להישאר מחר בבית או לנסוע לבצפר.

ואני רוצה לחבק חזק חזק מישהו.

ולגזור את החצאית.

 

ולפעמים אני שונאת את הבחירות שלי.

אבל עדיין עומדת מאחוריהן לגמרי.

זה קשה.

 

ואוף ממש ממש.

בס"ד

 

אהבתי את זה ושנאתי את זה

מחוספס זה נעים או מפחיד?

כל שניה מישו עשוי למות

טכנית זה נכון לכל זמן שהוא אבל עכשיו רואים את זה בברור יותר

למה אני מפחדת?

למה?

אוף אוף אוף

כואב לי ולא יודעת למה

לא אוהבת אנשים

אוהבת מאוד אנשים

אין לי חברות בכלל

ואני יודעת את זה

ולא אכפת לי יותר

רק שכן אכפת לי

יש אנשים מעניינים

בואו נערוך רשימה של אנשים שיבואו ללויה שלי

בואו לא

בע

וסוף סוף יהיה לי חדר בצבע חו.

 

אוף אוף אוף.

 

 

שונאת את זה.

שונאת את עצמי

שונאת את כולם.

 

בלעעעעעעעעעעעע

 

לעזאזל.

למה אני ככ אגואיסטית?

המשפחה של אורי אורבך קיימה ערס הוקרה למאבטחים שלוץ

 

זה גרם לי לבכות.

אני אוהבת אנשים.

 

בס"ד

 

אני כמו שקית במבה ריקה

כבר לא אוהבת במבה

אף פעם לא אהבתי את עצמי

אני גם רוצה שבט שבטי

למה אני יוצאת לטיול שנתי אחרי שסיימתי שמנית?

אני מפספסת 2 חתונות ובאחת מהן רציתי להיות

חיים זה דבר דפוק

ואני כפויית טובה

וממש ממש לא אכפת לי מה חושבים עלי

חוץ ממתי שאכפת לי

באלי להיות נורמלית

אבל יש לי תחושה שנורמליות זה גדול עלי

מצד שני

ומצד שלישי

יום אחד היה

בהתחלה הייתה עדי

אני מתגעגעת לזמן הזה

ובזמן הזה התגעגעתי לזמן אחר

לנצח נתגעגע?

כנראה שכן

יום אחד

יום אחד

שם נולד

 

אשכרה.