מאיזה בכינה הם לא מרשים? בת כמה את?

מבחינת אינטרנט. וגם חוששים שאהיה כל הזמן בטלפון,

חושבים שזה גם יבלבל אותי בלימודים כאילו. (כי גם כחה אני לא משהו...) 

ובקשר ללימודים- גם את חושבת שזה ישיח את דעתך?

ממש לא, אני בטוחה שלא. הסברתי להם את זה, אבל זה לא עוזר.

איזה מרגיזים! 

יש לי שתי שאלות:

1.האם את בגיל ההתבגרות (אם לא מה את עושה כאן בכלל?)?

2.האם את בעלת סמארטפון?

אז אני עונה מניסיון, אוקיי?

מותר לי להיות פה?

אסור לי?

מה עובר עליך?

@ציקציק

ואני לא כ"כ הבנתי למה את התכוונת שאת בעלת ניסיון האם הכוונה שלך היא שאת היית בסיטואציה הזאת או שאת עם סמארטפון וזה הניסיון שלך

שלום,

אני מאיר. בן 15.

יש לי סמארטפון והוא לא מסיח את דעתי מן הלימודים. בלתי אפשרי?

ולא היתה להם בררה

וחוץ מזה יש לי שלוש אחים עם LG ועם אייפון

למה מי את שתקבעי להורים שלך עובדות???

חוצפנית!!!

תלמדי לכבד את ההורים שלך ובטח לא להגיד משפטים כאלה.

עצבנת אותי!

אז את מאוד טועה! כי אני מאוד עקשנית ואני יעשה הכל כדאי להשיג את המטרה שלי

ואם את חושבת שאני חוצפנית בעיה שלך ותנסי לפתור אותה לבד

כי אחרי הכל יש גדם אנשים חוצפנים בעולם

זה נהדר שאת עקשנית! ככה תשיגי דברים אדירים בחיים שלך.

מי אמר שאת תמימה ושפוטה? להיפך!

זכותך לעמוד על שלך אבל יחד עם זה והכי חשוב- תכבדי את ההורים שלך ואל תקבעי להם עובדות כי להורים לא "קובעים עובדות"!!! אם כבר- אז ההורים קובעים לנו עובדות...

מי את שתקבעי לה מה לעשות?!

אני לא בקטע רע או משהו אבל אין לך זכות להתערב לה ולא להגיד לה איך לחיות.

להעיר יפה זה סבבה, התגובה שכתבת טיפה אובר לדעתי

כי אם יש לאחים שלך אז אפשר לומר למה הוא וכו'..

אבל לפי מה שנראה לי זה נראה כאילו אין לה אפשרות לומר דבר כזה.

כי אם יש לאחים שלך אז אפשר לומר למה הוא וכו'..

אבל לפי מה שנראה לי זה נראה כאילו אין לה אפשרות לומר דבר כזה.

ואז הם רצו לקנות לי נוקיה ולא הסכמתי ואמרתי להם שאם הם קונים לי נוקיה אני לא אשתמש בה וסתם חבל אז הם קנו לי גלאקסי

ושאת לא הבת שלי.

ההורים שלך זה מי שיילד אותך.. למה מי את שתקבעי להם?

אני בקושי וומבקשת מאבא שלי דברים מרוב שאני מכבדת אותו .. אם היית מבינה מה ההורים שלך עושים בשבילך אולי היית קצת יותר עם טקט.

לי אישית נתנו סמארטפון בגיל קטן וכל פעם משדרגים לי ורוצים לתת לי עוד וזה רק בגלל שיש לי כבוד אליהם.

תחשבי עלזה..סתם חבל

להגיד שוב... תתעסקו בחיים שלכם ואל תכנסו לי לחיים! לא הבנת?? להסביר שוב??

אני יעשה מה שבא לי ברור??!

איך תגיבי?

ואם זה לא רק שחבל לך על הכסף, אלא שזה בכלל משהו שלדעתך עדיף שלא יהיה לחברה שלך?

וגם יודעות עוד משהו אני לא מתביישת בזה סבבה??

אז תפסיקו להתכנס לי לחיים ואני יעשה מה שבא לי ואתם תעשו מה שבא לכם אוקיי??

גם לי עד אחרי התיכון- כלל לא היה פלאפון. 
ולא הפריע לי. ההפך.

מציקה לי ההשתעבדות אליו. 
היו עוד כמוך שאמרו "לי זה לא יקרה"- ואין יום שלאבוכים על הזמן ההולך לאיבוד כתוצאה ממנו.

ברור שיש גבולות
אבל עד שאנחנו לא נכנסים לבור- לא נדע לעולם כמה כואבת הנפילה אליו...

ההורים רוצים לחסוך ממך את זה.

בעיניי
זה מקסים.
לשמור על אי של שפיות בעולם שלנו- שבו מדברים עם מסכים ולא עם אנשים.
שבו הפגישות נעשות דרך המחשב.
עולם בו שולחים וואצאפ ולא מדברים שיחה פשוטה מלב אל לב. כמו פעם.

עולם שבו מי שאין לו את הדבר הזה נקרא "מיושן"....
את צריכה לקבוע פגישה?- יש יומן.
את רוצה לדעת דברים חשובים?- בקשי מחברה טובה שתזכיר לך ותשתף אותך גם.

העולם לא עומד על מכלה  הזמן הנקרא "טלפון חככם"...
את רק תרוויחי מזה. 
הטלפון נועד לשמור על קשר עם העולם. לא כדי להפוך אותנו ועבדים שלו.
רוב העולם היום - שפוט של ההמצאה הזו. תבדקי אפילו רק בסביבתך הקרובה או בעיר ביום אחד.
כמה אנשים רכונים על משהו ולא מדברים ביניהם. כמה אנשים כמעט מתנגשים בעמודים...
האם זה הגיוני לרצוץ תמשהו רק כי "לכולם יש"? האם את חושבת שההורים לא רוצים שיהיה לך טוב?
למה את חושבת שאת צריכה אותו ?

תשבי איתם לשיחה פתוחה על זה. 
בטוחה שיהיה לך טוב לשמוע אותם.
תחשבי על הדברים.
מצדיעה להורייך.
 

בלי איזשהו רעיון לפתור את הבעיה?

וואלה יפה מצידך

אבל מה שהיא אומרת זה שהיא לא מסתדרת... אני מתאר לעצמי שיש קבוצת וואטסאפ של הכיתה והיא לא מקבלת עידכונים ועוד כל מיני קטנות שנורא מעצבנות...

לי יש סמארטפון ואני באמת לא אוהב את הזמן שהוא לוקח לי, ומצד שני הייתי מפספס הזדמנויות עבודה, ועוד כל מיני דברים שאם לא הייתי מתעדכן מהר זה היה בעייתי.

אז יש פלוסים ומינוסים, אבל צריך למצוא פיתרון והיא לא חייבת לסבול עם המצב הקיים (וזה נשמע שממש לא נח לה עם זה)

זה הכל

ואגב, לי אישית יש סמארטפון עם חסימה, זה גורם לאפחות ביזבוז זמן אבל עדיין שורף לי אני משער איזה חצי שעה ביום לפחות

זה לא "במקום" הבית.
שיחה ישירה תועיל פי כמה.
גם אם לא יגיעו להסכמה- לפחות הידברות תהיה!
עדיף מאשר פעילות הבת מאחורי הגב שלהם...
ואני לא חושבת שזה^^ המצב...
אם כן- יש ייעוצים מה אפשר ואיך לדר בצורה טובה לכול הצדדים.

אני לא באמת מכיר בשביל להגיד

אבל (בהקצנה) תראי את השיחות בין ישראל לפלסטינים... הדבר היחיד שיצא מההידברות זה ויתורים כואבים לצד אחד

עשיו שונא ליעקב. על חרבם הם חיים.
לבקש מאיתנו להידבר עם הערבים למטרות שלום, זה זה בערך כמו לבקש מהדשא שיצמח מהשמיים.
זה לא בר השוואה בכלל לדעתי. 
[ולא ניכנס עכשיו לדיון פוליטי- זה לא הזמן והמקום]

כאן זה הורים!
זה משפחה!
זה אנשים שיש להם קשר עם הילדה שלהם.

אנחנו לא יודעים מה ט י ב הקשר- אבל להתכחש אליו?!
וודאי שלא!
[אגב- היא לא פה כדי לאשראת העובדה הזו^ ו את מה שכתבתי בתגובות למעלה...]

צריך לדעת- 
[מעולם לא הייתי הורה, אבל]

הורים יעשו הרבה בשביל ילדים.
הורים מוכנים ורוצים שלילד יהיה טוב.
איך כמה ולמה?- זה כבר שיקול שלהם.

אפשר לא להסכים.
אפשר לחשוב אחרת.

כיבוד הורים עדיין צריך להיות.
הבנה ותקשורת בסיסית ביניהם עדיין צריכה להיות.

אם אין את זה- צריך להתייעץ איך לפתור את זה.

הובנתי?

 

אם בגלל שהיא תתיעץ ויגידו לה לא, הקשר ביניהם רק יעשה ליותר גרוע... לא בטוח שזה כיבוד הורים

(ואני הקצנתי בכוונה, מעולם לא התכוונתי)

ואתה צודק. @ג'ינג'י
צריך כאן לפעול בחכמה מול האיזון העדין הזה שנקרא הורים- מתבגרים.

[סליחה מהפותחת שניצלשנו לה את השאלה...] 
אגב- עדיף שהיא תתייעץ ויגידו לה לא מתוך הבנה וכבוד לבקשתה 
מאשר שתפעל על דעת עצמה ובלי משים תגרום לפיצוץ היחסים שגם ככה עדינים

[=אם הם אכן כאלה!]  בבית.

טוב נו, לך לא היה פלאפון. זה לא אומר. אנחנו חיים בסביבה שונה, עם אנשים אחרים, זה לא אותו דבר.

ולמה לקרוא לזה השתעבדות, זה דבקה ממש נוח ועוזר. אני יודעת שאפשר להתמכר ועוד המון המון דברים אחרים, שלא  נדע מצרות...

אבל אני מכירה את עצמי ויודעת שזה לא יקרה לי, גם בדברים אחרים- אני תמיד יודעת להציב לעצמי גבולות. אני יודעת לשמור על עצמי ולהיות אחראית שלא התמכר.  אני רוצה פשוט להשתמש בו לדברים שאני צריכה באמת.

וההורים שלי לא מבינים את זה... ולא רק הם...

אני לא רק רוצה, כי יש לכולם. זה גם עוזר לי (יומן, לוח שנה, קביעת פגישות וכו'.)-(במקום להסתבך...),

אני גם יותר מעודכנת ובעניינם. וגם בכל דור יש את ה'דבר' שכאילו חייבים אותו (גם אם לא תמיד באמת חייבים אותו...), לדוג' כשעכשיו נוסעים במכוניות, לא לעניין לעלות לכביש עם סוס ועגלה... כך זה גם כאן בערך (אותו רעיון) בכיתה שלי נגיד רוצים להודיע מחר לא להביא מקצוע כזה או אחר כי המורה לא באה, איך מודיעים? שלוחים בקבוצת וואטסאף של הכיתה. ואני... מפספסת את זה...

וכך בעוד הרבה מקרים כאלה ואחרים... 

אני יודעת שההורים שלי רוצים שיהיה לי טוב. הם פשוט לא כל כך מבינים אותי. הם חיו בדור אחר, הם לא יודעים איך זה להיות 'שונה' במשהו כל כך משמעותי.

 (ואני ובינה אותם שהם לא מבינים אותי, אבל צריך לעשות עם זה משהו...)

וכבר ישבתי איתם לשיחה פתוחה, זה לא עובד. לכל אחד יש מה להגיד ואין פטרונות לבעיות... כל הזמן חוזר על עצמו ולא נגמר... ולא עוזר שאני אומרת שאשתמש רק שעה ביום נגיד או כל מיני דברים כאלה. הם פשוט אומרים ''לא!'' ולא מוכנים להתפשר... כאילו שאני ישכח מזה. אבל זה בלטי אפשרי לשכוח מזה, כי זה מציק לי כל הזמן. (גם כשבן אדם שותק, זה לא אומר שכבר טוב לו ושכח מהבעיות.)

בקיצור אני עדיין תקועה, בלי פטרונות. זה קשה, את אפילו לא מבינה עד כמה... תוכלי להבין, רק כשתגיעי למקומי.

בכל זאת, תודה על הנסיון לעזור...

כיום יש מכוניות ואף אחד לא חולם להתנייד עם סוס ועגלה. אך בהחלט ישנם כאלה שמשתמשים באוטובוסים במקום מכונית פרטית.

כך שההשוואה שלך לא כ"כ מדויקת.

בכל אופן- אם וואטסאפ כ"כ חשוב לך את יכולה להתקין את התוכנה במחשב.

כך שתוכלי להתעדכן בכל הנוגע לשיעורים/אירועים וכו'.

ובקשר לוואטסאפ במחשב, עוד לא שמעתי על דבר כזה. תני לי פרטים או לינקים בבקשה.

ותודה לכולם על העזרה 

צריך להתקין תוכנה של אנדרואיד במחשב ודרך הפליי סטור של האנדרואיד להתקין וואצפ.

כמו שזה נשמע, יש לך פון רק לשיחות בלי סמסים. זה בעייתי, אבל אם אני לא טועה יש גם אפשרות שיתקשרו אלייך ויגידו בע"פ את הקוד המאמת.

למה הכוונה?

שתביני שהורייך לא באמת יקשיבו לך בלי זה אלא רק יסננו וידחו את השיחה...

תתחילי להיות ברשות עצמך, שזה אומר לחפש עבודה ולהיות ילדה גדולה. זה לבד ירופף את האחיזה שלהם בכל מיני דברים שאת לא אוהבת.

לא רוצים לקנות לך? זכותם. הם עבדו על הכסף הזה. תעבדי לבד ותקדמי קניה של אחד (אפשר לקנות בסין בכמה מאות שקלים אחד פשוט).

זה יחייב אותך כנראה לממן גם את הקו והשיחות. זכותם לא לממן לך...

ברוכה הבאה לעולם האמיתי.

אלא עצם ההחזקה של סמארטפון.

אלא שמי שרוצה להנות מממונם של אחרים, זקוק להסכמתם.

מי שדואג לעצמו, מקבל אחריות על עצמו, וזכותו לעשות מה שרוצה בכספו.

כמובן, גם אז כדאי לו לחשוב טוב מה הוא עושה, ולקחת אחריות על עצמו באמת, אבל סוף כל סוף-האחריות בידיו.

עם כל ההבנה שחופש כלכלי ראוי [אולי] מבחינה חינוכית.

לא לכל אחד ההצעה הזו מתאימה ונכונה.

הרס או קלקול יחסים ואוירה עכורה לא שווים את הנזק הזה.

מתבגרת =  ברשות הוריה

בשביל להיות בוגרת ולקבל החלטות נגדם היא צריכה לעמוד ברשות עצמה, ובשביל זה היא צריכה להתחיל לעבוד.

זה הכל.

(בהנחה שמדובר בזוק דת"ל מצוי, סביר להניח שלהורים שלה חשובים הלימודים שלה, ויש סיכוי סביר מאוד שהם יתקפלו אם תתחיל לעבוד, אבל זה עניין שלהם)

@אני77, איזה כיף לראות וותיקים.

יש סיכוי טוב שכשהיא תבין באמת מה הערך של כסף, היא תוותר על הרעיון ותעדיף לקנות בו משהו אחר.

מה שיכריע תהיה הגישה שלה לדברים.

אם היא תגיע בגישה סלחנית ומפויסת. בהבנה שההורים שלה רוצים אך ורק בטובתה ואין להם שום איטרנס אחר חוץ מאשר החינוך שלה- אז עוד יש סיכוי להבנה הדדית.

אם היא תגיע חדורת רוח קרב ורצון למלחמה בנוסח: "אני מספיק גדולה ויכולה להחליט לב על החיים שלי" ההתנגשות תהיה סוג של התפוצצות יחסים עם ההורים.

לא משנה כמה היא צודקת/טועה.

רוב הורים ששומעים את המנגינה הזו אוטומטית ננעלים על החלטתם מבלי לתת פתח לפשרה כלשהי.

ציפית שהיא תלך מאחורי הגב של ההורים שלה בניגוד מוחלט להחלטתם.

או לפחות כך היה נראה מתוך התגובה.

כל עוד היא מתגוררת תחת אותה קורת גג של ההורים שלה. מתפרנסת מכספם וחיה על חשבונם אין לה זכות להתנגד לכללי הבית.

ההורים החליטו שלא- אז לא.

כל עוד היא גרה אצלם עליה לכבד את החלטתם.

ולכן הציעו פה שתלך לנסות לשנות את דעת הוריה. ולא לצאת בריש גלי נגד דעתם.

אמנם, נכון שבתור בת שלהם, היא אמורה לשמור איתם על קשר, וקשר מכבד, שאולי חלק ממנו זה גם להקשיב לתורתם המוסרית. אז נכון שגם בתור בוגרת ועצמאית היא צריכה לשקול את צעדיה בחכמה ביושר ובדרך טובה, אבל לא מתוך הכרח שבא מצד הוריה, אלא מבחירתה, וע"פ שיקול דעתה. וזה משנה לחלוטין את התמונה.

למיטב הבנתי בחורה בת שש עשרה יכולה להיות אחראית למעשיה
אבל לא תמיד לשקול נכון מה טוב לה כרגע.
לכן- לדבר.
לא אומר להתנהל רק תחת הסינר של אמא.
כן להיות עצמאית
אבל לדעת לקבל את דברי ההורים.

ומחילה מכל הצעירים שכאן

התמונה המלאה לא בכיס שלנו בכלל.

הם אומרים לי את זה שגם אם אקנה מהכסף שלי או אפילו יקבל מתנה מחברה או דוד, זה לא משנה, הם בעצמם יכולים לקנות לי 70 כאלה. הבעיה היא בעצם החזקת מסמארטפון. 

זה בדיוק מה שעשיתי.

הלכתי לחנות קניתי מחשיר ב500ש"ח

אבל מה?

חבילת תקשורת לא יכלתי לעשות.

למה?

כי לא היה לי כרטיס אשראי כי הייתי רק בן 15.

בסופו של יום הטבע עשה את שלו וריככתי את ההורים שלי.

אבל-בת כמה שהיא לא תהיה מתחת לגיל 18 האפשרות היחידה שלה להיות בעלת כרטיס אשראי הם בתנאים הבאים:

הראשון (הפחות בעייתי במקרה שלה):להיות בן 16.

השני:אישור הורים לקבל כרטיס אשראי-עכשיו נראה לי שההורים שלה לא מפגרים ונראה לי שהם יבינו מה היא רוצה לעשות עם זה ולכן הם לא יאשרו.

אני מזכיר שוב,

הייתי בסרט הזה לפני כמעט שנתיים.

1. הפלאפון שיש לי, זה פלאפון נראה לי מקום המדינה. לא מיועד לשווווום דבר, אבל שווווום דבר! שיחות נכנסות ויוצאות בלבד!

2. עוד משהו. לפעמים אבא שלי נותן לי להיות בפלאפון שלו (אבל רק לפעמים). אני קצת מתכתבת עם חברות ושואלת שאלות, אבל זה עדיין לא עוזר לי. כי הקבוצות הכיתתיות וכל אלא, לא רוצים לצרף פלאפונים של הורים. לא אישי נגדי, זה ברור. וגם הוא נותן לי רק כשהוא נמצא בבית, לא משתמש בפלאפון וכשיש לי את הסיבה הכי מוצדקת שבעולם. (וכל זה רק אם הוא רגועה ובמצב רוח טוב...).

לפי דעתי, אני לא התמכר ולא יהיה שעות בפלאפון וכאלה. אני יודעת שזה לא ישתלט עלי, אני תמיד יודעת להציב לעצמי גבולות. אני יודעת לשמור על עצמי ולהיות אחראית.  אני רוצה פשוט להשתמש בו לדברים שאני צריכה באמת. ואני גם בטוחה בזה בגלל כל מה שקורה לי עכשיו. אני כל כך רוצה סמארטפון, שמוכנה לעמוד בכל תנאי, העיקר שיהיה. (ויש לי גם ילדה בכיתה, שההורים שלה קנו לה סמארטפון, הוא נמצא אצלם, ונותנים לה אותו שעה ביום וכשהיא יוצאת מהבית. זה היה מין הסכם שלהם)- (הלוואי שהיה לי לפחות את זה...)

3. אין שום בעיה אם הכסף. הבעיה היא עצם החזקת הסמארטפון. 

ועוד משהו. לי ולהורים שלי יש קשר מצוין, הכל טוב. הם הורים טובים, נותנים לי כל מה שאני צריכה, לוקחים אותי למקומות שאני רוצה. טסים איתי, קונים לי, משלים לי, נוסעים איתי לטיולים, משקיעים בימי הולדת, בקיצור הכלללללל. הורים חלומיים ומושלמים.

זאת בעצם הבעיה היחידה. זהו הנושא שגורם לנו להתווכח, לכעוס ולהתעצבן. תמיד מתחיל ברגוע, עד שהופך לסוער ונגמר בזה שאני חוזרת לחדרי בוכה...

ואז אני שומעת אותם מדברים ביניהם חסרי אונים, ואחרי דקות ספורות אבא שלי נכנס לחדר ומנסה להסביר לי ברוגע שוב, אבל אז אני כבר עצבנית ולא רוצה לדבר ולהקשיב. ובזה זה ניגמר.

בפעם האחרונה שזה קרה, נרשמתי לכאן ופתחתי את השרשור הזה. זהו.

תודה לכם שאתם מקשיבים ועונים לי. זה מעודד אותי מאוד. תודה.

שהייתה מעדיפה שההורים שלה לא יקנו לה פלאפון (למרות שמאוד רצתה.)

כי היא נהיייתה מכורה.

אבל כרגע יש לך פלאפון? לא סמרטפון רק מקשים?

זו משאבת זמן וכסף.

אם ההורים לא היו קונים לי בהפתעה, אחרי שהתקלקל הישן, לא הייתי משתמש...

אם בנות מהכיתה לא שולחות לך הודעות - הן צריכות להיות יותר אחראיות.

ולמה שלא תתקשרי כדי לעשות סידורים? בשביל זה יש טלפון.

בקיצור, לא משכנע...

משאבת זמן?-יש מצב.

משאבת כסף???

לי לא הי פלאפון עד כיתה ט' מרצוני החופשי וקניתי נוקיה רק אחרי שעברתי לפנימיה רחוקה... ובאמת שאפשר להסתדר יפה מאוד גם בלי ווצאפ ופשוט תבקשי מחברה טובה שלך שתעדכן אותך בדברים חשובים ... ובאמת שסמארטפון  מבזבז פוול זמן שיש לי חברה שיכולה לבזבז 4 שעות ביום על הפאלפון ואני גג חצי שעה בימים עמוסים.... ואולי את יכולה סמארטפון בלי אינטרנט.

וואלה לי גם לא היה סמרטפון עדי אמצע כיתה ח אבל אז הייתי צריך..למה? מכמה סיבות שאת יכולה להגיד להורים שלך... אחד עם פלפון רגיל לוקח לכתוב שנים ובתור אחד שמארגן הרבה דברים אין סיכוי שאני ישרוד עם הכתיבה של פלפון רגיל שתיים זה הווצאפ הכיתה שלי(לא מהאזור שאני גר בו) בחופשים וכאלה מדברים רק בווצאפ כי אנחנו רחוקים אחד מהשני וזה ממש שימושי ולא לא יודע לגבי אחרים כולם אומרים שאם יש לך סמרטפון אתה ישר מכור אז וואלה לא בחיים לא הייתי מכור אליו ולגבי האינטרנט זה לא בעיה אפשר לשים חסימה בחינם על מה שרוצים...

לי בעיקר בסמרטפון היה חשוב הכתיבה...

אם התלונה היא שהם פשוט לא קונים (מבחינת הכסף) וואלה מבין אותם מבחינתם שיהיה לך פלפון רגיל אם את רוצה יותר תשקיעי את...

שאפשר לשלוט על הזמנים של האינטרט ואז זה לא ממכר ולא פוגע בלימודים

הם כמובן אמרו לך מדוע אינם מרשים

הטענה שלך שלכל השאר יש 

א. כנראה שיש עוד לא מעט שאין להן אם נדבר על עובדות

ב. אכן יש יתרונות לפלאפון מתקדם אבל גם חסרונות לא מעטים. השיקול שלהם הגיוני.

לגבי ההודעות שאינך מקבלת זה באמת לא בסדר שיש כאלה שמצפים ממך להחזיק מכשיר תומך. צריכים להודיע לכולם כולל את אלו שיש להם מכשיר רגיל.

____

עצה:

אולי הם יסכימו לתת לך מכשיר טיפש תומך וואטספ

אין לבעיה הזאת פתרון מדיוק.

אבל אם שמתם לב היא שאלה מה לעשות לא האם אתם מסכימים עם ההורים שלה או לא בכל אופן תכל'ס אני בטוח שלרוב מי שהגיב כאן יש לו סמארטפון אז זה אומר שהוא לא נמצא במקום שלה וקשה לשפוט את זה.

בכל אופן כדאי לך לנסות לרכך אותם או שתחכי לאיזו פרצה.

אבל שורה תחתונה אין פתרון.

ויש לי פלאפון בלי הודעות ואני שמחה שזה ככה , מה אני צריכה להתמכר לאייפון ולהיות כל היום בפלאפון כמו... 

כאן מדובר במישי שכן רוצה

בזמן של לחץ חברתי אין אפשרות לנתח את המצב בצורה אוביקטיבית.

שאולי את בעצמך לוקחת את זה למקום של גאווה כלשהי שאת מראה כביכול שאין לך שזה בעצמו קשור לחברה.

אבל בלי קשר היום כל דבר נעשה בגלל החברה.

בבקשה- קצת עובדות.

אני רואה סביבי אנשים שמקבלים עליהם החלטות מתוך לחץ חברתי ואחרים מתוך שיקול דעת אישי.

ההבדל בין התוצאות גדול מני ים.

אם תחסמי את האינטרנט אולי אם יסכימו?

שמעי , רציני אני מקנא בך! (ולא אני לא אולפניסטיתדוסהמצביהעםקוקסמוזרוחצאיותעדירדן שמה שיש לי בראש זה אולפנה,אולפנה,אולפנה,אולפנה,אולפנה. ממש לא.

אבל באמת הלוואי עליי שלא היו מורשים לי .. אבל שתדעי שמהאיפון 5 המתוק והחמוד שלי , חברות שלי הגיעו למקומות הכי מגעילים שאפשר לדמיין ודיברו עם אנשים שאם לא היה מי שיעצור אותם הם היו מתות.זה פשוט דבר הורס..ולא יש בזה מלא צדדים חיוביים .. מלא!

ולפני שאת אומרת שאת כלכך רוצה תבדקי תהשלכות של הדבר הזה.

וואי נשמעתי מורה ? 

איייככ לאלא!!

שכחי מיזה ..תעשי מה בראש  

שתגדלי תביני אותם הרבה יותר

ועוד תכירי להם טובה.

כשהייתי בגילך (היום אני 29) אפילו פלאפון לא היה

הלכנו לחברות ודפקנו בדלת, 

ומי שקצת יותר רחוקה התקשרנו לבזק, אם היא ענתה טוב ואם לא פטפטנו עם האחות שענתה לטלפון

ככה היינו חברות של אחיות גם

לי עצמי עד היום יש חברות שמסתדרות מצוין רק עם טלפון של בזק

?

''כשתגדלי, תביני אותנו יותר ואפילו תודי לנו על זה!''

וזה באמת קשה להיות שונה מכולם.

במיוחד שאף פעם לא הייתי ככה, רק בשנים האחרונות זה יצא שנהייתי שונה. וזה לא קל, (אפילו לדבר על זה לא קל לי;)....

בס"ד

כשההורים שלי קנו לי סמארטפון בכיתה ט' או י' זה לא היה כי ביקשתי. מעולם לא ביקשתי מהם סמארטפון. הם פשוט קנו.

לא כל ההורים "נכנעים" לבנות שלהם. יש כאלה שכן רוצים שיהיה לילד שלהם את הפלאפון המתקדם וכו' וזה לגיטימי והשיקולים הם שלהם.

אתם לא יכולים לשפוט את זה.

הייתי מורידה טיפה את הנחרצות של ההודעה הזאת...]

@ישי איילי

ההורים שלי היו מאוד נגד סמארטפון כשהייתי בן 14 (נראלי, או 13. אין זה משנה) והחלטתי לעשות להם את זה צעד>צעד כך שבסוף הוצאתי מהם אפילו אינטרנט של 6GB כשהם משלמים על זה כל חודש. סיפור קצת מצחיק, לא משנה. והם ממש התנגדו לפלאפון כזה, שוב.

הרעיון הוא, שאני הגעתי למצב כזה כי שמרתי על הנוסחה:

יחסים טובים + הסברים טובים (גם אם את בעצמך לא חושבת כך, לא רלוונטי) = ריכוך.

וכמו שאם את רוצה שענף יהיה בצורה מסוימת את לא ישר תשברי אותו, אלא תנענעי אותו מצד לצד עד שיתרכך וכך תוכלי ליצור ממנו יצירה חדשה - כך בכל דבר.

עם הזמן, כדי להשיג את ההסברים הטובים את גם תחדדי אצל עצמך איך להשתמש בפון בצורה חכמה ובטוחה, שלא נשכח בוגרת.

אם כן, השלבים שאני מציע כדי להשיג את זה - במקרה שיש לך את הכסף לקנות מעצמך והם רק לא מרשים:

1. לקנות.

2. לראות תגובות בשטח כמה הם עושים עם זה בלאגן: א) במקרה של צעקות להגיד שאת רוצה לדבר, ותסבירי להם שאת רוצה לשמוע מה הבעיות שלהם עם זה ואז להסביר להם שאת לא הולכת ליפול בזה וקנית את זה מטעמי נוחות. ואז כשהם נרגעים אפילו מעט, לקחת ולשמור על איזה שבועיים-שלושה בפרופיל נמוך. ב) במקרה של מבטים חטופים או חמוצים, שתיקה וכאלה - לקחת שבועיים-שלושה בשקט.

3. עכשיו תתחילי להוציא בקטנה ויותר לשלב את זה עם הנוף שלך.

4. שבוע אחרי ששילבת את זה בנוף, את יכולה כבר להשתמש בחופשיות ולהתקין וואצפ.

5. את הוואצפ תשמרי גם שבוע על פרופיל נמוך. הגיוני שהורייך יתנו עמך שהם יסרקו ויבדקו את הפון שלך כל X זמן. (לא קרה אצלי אבל יכל לקרות ואינלי כוח לפרט איך להפטר מזה זה לא הנושא)

6. עכשיו תתחילי להשתמש בזה כמה שאת רוצה.

אגב, אם את רוצה שיהיה אינטרנט בסים שלך יש דרך להגיע ללפתוח את זה בעצמך דברי איתי אם את רוצה. אחרי הכל, אוזניים לכותל.

מצטער אם לא קראתי את כל התגובות הן רבות XD

במיוחד וואטסאפ פייסבוק שעות שלמות מהחיים שהולכות לפח אחרי שתגלי זאת תתבאסי

פשוט הייתי חייבת להוציא קצת את מה שתקוע בי...

ותודה רבה לכל מי שנותן כאן עצות, באמת שזה עוזר לי!

אין עליכם!!!!! תודה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...