להביא ילדים לעולם? (גם אם בסיוע רפואי בלבד/חלקי וכו'..).

כי כמובן שהתשובה משנה את כל ההתייחסות...

ובכל מקרה לדעתי השאלה היא הלכתית בעיקרה, אבל אם בכל זאת אתה שואל אותנו לדעתי להסתיר דבר כזה בתחילת קשר זה לא כל כך ראוי...למרות שניתן להבין רצון להתחיל קשר ממקום נקי יותר...מסובך...

בעיקרון אין מישהו שעוסק בתחום הזה ..

רב שמלווה אותי פתח סוג של עמותה אך לא הגיעו הצעות שקשורות לפוריות אלא דברים שקשורים לנכויות                            וכן ניסיתי לברר עם הרבה אנשים  כולל כאלה שמטפלים בבעיות כאלה .

והסתבר שנשים מגלות בעיה כזו בד"כ רק אחרי נישואין...ולכן יש מעט מאוד הצעות מהסוג הזה

מדובר על בעיה שיכול להיות שגם התערבות רפואית לא תעזור ויכול להיות שכן תעזור ..אי-אפשר לדעת כרגע

ו- תודה על התגובות

אך צריך ללכת לרב עם כתפיים רחבות

בכל אופן חוץ ממכון פועה אתה יכול לבקש ממישהו שיברר בשבילך אצל שדכנים בארץ ובחול אם הם יודעים על מישהי באותו מצב או מצב אחר אך שמסכימה להינשא עם בחור במצב כמו שלך.

דבר נוסף הייתי ממליץ לך לדבר עם אנשים נשואים [וגם שעדין לא] ולשאול איך הם התמודדו עם הבעיה [אפשר לקבל מידע על אנשים כאלה דרך מכון פועה שיצרו קשר עם אנשים הנ"ל וישאלו אותם אם מוכנים לדבר איתך]

האפשרות של הסתרת הענין תגרום למשבר אמון של מקח טעות שיגרום לגרושין קרוב לודאי

באמת נשמע לי אתגר לא קטן

להמשיך לשמוע עוד חברים שרוצים להציע

ולסרב שוב ושוב במשך שנתיים וחצי

אולי אפשר לפנות גם לשדכן רגיל

ולראות אם יש לו רעיונות?

ולפחות בפגישה הראשונה או בטלפון לפני

אין מה לפחד שהסוד יתגלה, אני לא הייתי מגלה ולא חושבת שבנות אחרות יספרו

לא חושבת שיפיצו את זה

ואם אתה בכל זאת חושש-

אפשר לבקש מפורשות שישמרו בסוד

בכל מקרה,הייתי ממליצה שמישהו יסנן לך את ההצעות

(אח\הורה\חבר טוב)

כדי שלא תצטרך כל פעם להגיד את זה שוב 

ולהתאכזב מחדש

זה עלול לקחת זמן

אבל לפחות ככה תצא עם בנות רלוונטיות

ותמנע כאבי לב לשני הצדדים

בהצלחה!!

לברר אצל הכי מומחים מה הסיכוי לפיתרון. שתוכל לתת מידע בשעת הצורך.

ב. לכאורה חבל לדחות את כל ההצעות.  תחליט מראש שאינך נבהל מ"פסילות". זו לא האישיות שלך אלא הבעיה. מי שתרצה לקחת על עצמה, מה טוב. מי שלא, תבקש מראש, לפני שאתה מיידע אחרי פגישה-שתיים, שמה שאתה מספר לא תאמר לאף אחד, על אף הקושי לשמור סוד, כמו שלא היתה רוצה שיאמרו עליה.

ובנות תבחרנה. אל תבוא בתחושת "נחיתות". אתה אדם מצד עצמך. תביא בחשבון אופציית דחיה מצד הענין ולא תיפגע.

[אפשר להשתדל לקבל הצעות מכאלו שלא ממש בסביבתך. קצת פחות חשש לחשיפה]

http://www.bartoov-sperma.com/

מלבד הסיכוי הנמוך שבנות ללא בעיית פוריות ירצו להמשיך,

הרבנים שאני מתייעץ איתם לא ממליצים לצאת עם בנות כאלה מהסיבה שגם אם הדברים יבשילו בעתיד לכדי חתונה  עשויות להיווצר בעיות קשות בזוגיות כי למשל האישה תראה שלחברות שלה יש ילדים ולה אין וזה ייצור הרגשה שכאילו האישה עשתה טובה לבעל ..

כלומר הם אומרים שאדם לא יכול להעריך את התגובה שלו כאשר הוא יעמוד מול הסיטואציה שאם וכאשר ההתערבות הרפואית לא תצליח (זה ציטוט של מה שהם ייעצו לי)

השאלה ההיא האם זה לא חוסר אמונה לחשוב יותר מדי קדימה (כלומר אם בונים קשר אמיתי וטוב אני מאמין שבעז"ה ניתן להתגבר על אתגרים שהחיים מזמנים ולא כמו שהם טוענים שמהניסיון שיש להם זה מתכון לא בריא..

כך שזה עוד עניין שמקשה שאומרים לך לא לעשות משהו כי  בעתיד יהיה כך וכך

הם מדברים מן הסתם מנסיון מסוים.

יתכן שאשה שממש אוהבת את בעלה, לא תחשוב שעשתה טובה, כי אמר מראש והיא רצתה. אבל יתכן שמאד תצטער. זה יכול גם לקרות כשמתבררת בעיה אצל אשה.

אז לענ"ד, אתה שומע את דבריהם, שוקל, ובוחר - אם ללכת כך, או שאתה רואה שאין הצעות ונהיה יותר קשה למצוא, "ו"קופץ למים", בתפילה ותקוה שיסתדר. וכמובן, עם מוטיווציה גדולה להיות אדם מאד טוב, ולמצוא גם מישהי כזו.

אתה בוחר. והבחורה בוחרת. העיקר בצלילות וישוב הדעת.

אם הבעיה שלך תגרום לכך שיש סיכוי טוב שלא יהיו לך ילדים זה שונה מאשר שיהיו ילדים, אבל יהיה יותר מורכב להביא אותם לעולם.

לא מאמינה שיש בחורה שתרצה להתחתן בידיעה מראש שלא יהיו לה ילדים. סליחה אם זה מכאיב לך לקרוא את זה.

(לו הרב אליהו היה בין החיים הייתי אומרת לך ללכת אליו. אבל אני לא יודעת אם יש היום צדיק בסדר גודל כזה. אולי רבי דוד אבוחצירא בנהריה. )

ואח"כ היית משקרת שלא ידעת על זה קודם? [מפני השלום]

שלא תציע.

הבעיה העיקרית שכנראה התכווין אליה, שבנות "מגלגלות מידע" על מי שנפגשו לא פעם.

ובענין כזה, שאין בכוונתו להסתיר, צריך ממש להתאפק, אע"פ שזה מאד "מפתה" את היצה"ר של אי שמירת הלשון..

למה אף אחד עוד לא יצא בחריפות כנגדה?

מישהו דיבר עם ראשי אולפנות / מדרשות / מכללות בנושא?

זה פשוט מזעזע... הרבה יותר מרכלנות בעלמא.

זה כמעט בגידה, אדם נפתח אליך, וברגע שנגמר אתה מוציא את זה החוצה...

שלא בשמן זה נורא הגיוני, אתה צריך לפרוק חוויות איפה שהוא...

וגם כשבררו אצלי - כמובן ניסיתי לפרגן ולנסות ללכת עם הח"ח.

לפלא לי איך אנשים טובים ויראי שמיים לא נוהגים כך,

כי זה לא 'נפילה' בלשון הרע, אלא ממש חטא במזיד

​

אז סוף סדר בוקר יוצא יותר קרוב לזמן המועד לרכילויות מאשר תחילתו...

אתה היית בסדר.

אלא שהוזכרה תופעה שלצערנו קורית, ש"מדברים" על מישהו שנפגשו איתו.

לפעמים, זה ממש יוצר "שם" למישהו, שעוד לפני שנפגשו, כבר "יודעים" - אה, הוא... חמור ביותר. וכלל לא דומה לנושא של בקשת מידע ממישהו שמכיר מקרוב, אישית, טרם החלטה, כדי להחליט. וגם אז, המיידע צריך לדעת ממש בבירור מה מותר לומר ומה לא. ולהבחין, מה דבר סובייקטיבי של טעמו, ומה אמיתי.

וכמובן, זה לא משנה אם התופעה אצל בנים או אצל בנות.

השיקול הוא יותר להאם בכלל להיכנס למצב שמצריך התערבות רפואית

ופחות להאם זה מצליח או לא

מי שתתחתן איתך תעשה את זה מתוך רצון להיות איתך ולא תראה בזה טובה שהיא עושה לך כי היא ידעה למה היא נכנסת

בס"ד

למנוע ממישהי שאולי יכולה להיות לכם זוגיות מדהימה ביחד,

את הבחירה רק בגלל שאולי אח"כ היא תרגיש שעשתה לך טובה שהתחתנה איתך??

חסרים מקרים שהבעיות מתגלות אחרי החתונה?

חברה טובה שלי התחתנה עם אדם כזה וחיה אתו באהבה רבה, ומעולם לא חשבה להתגרש מהסיבה הזו.

אני חושבת שכמובן חובה לגלות בשלב שכבר יש הכרות מספיק רחבה,

אך הוגן לגלות לפני שיש רגש עמוק מידי.

ואגב היו גם נסים בעולם.

(סתם ככה גם לאחי כרווק אמרו שתהיה לו בעיה להביא ילדים,

ועברו 10 חודשים מהחתונה עד שבנו נולד)

לצמצם את כל החיפוש שלך להצעות שיודעות שתהייה בעיה בעניין??

הרי לרוב בנות לא יודעות בכלל על דברים כאלו לפני חתונה!

ובקשר ל "עשתה טובה לבעל"-

בלי שום קשר רוב הנשים מרגישות שהן עושות טובה לבעל בעצם זה שהן קיימות  

וברצינות- יכולות להיות המון המון בעיות בשלום בית שנובעות ממגוון גורמים.

זה שיש כאן פוטנציאל לבעיה לא אומר שזה מה שיהיה,

ובטח ובטח לא אומר שזה בלתי ניתן לעבודה.

לעניות דעתי כאמור כן כדאי לצאת עם בנות שנראות מתאימות ולגלות את העניין בשלב שזה מתאים.

זה כמובן קשה אך לענ"ד זה עדיף עשרות מונים על הצטמצמות שכזו...

שקיימת בעיה רפואית ואז יכעסו על אותו אדם שהציע..

לגבי הפתירה של הבעיה כמו שכתבתי אין אפשרות לדעת באופן סופי ..ויש סיכויים שהתערבות רפואית תפתור את הבעיה אך זה בספק.

כל אחת עם שכל, אמורה להבין שאדם רוצה קודם שיכירו אותו טיפה, לפני שמספר על בעיה אישית, שיתכן שיש לה פיתרון.

לא מדובר שלא מספרים לאורך זמן, אחרי שנקשרים, אלא אחרי זמן בסיסי, שרואים שיש אופציה.

בהצלחה.

בס"ד

קודם כל תדע שאם הקב"ה שלח לך התמודדות מסויימת הוא נתן לך את הכוחות וסלל לך את הדרך הטובה ביותר (לא יודעת אם זו שאלה אישית או בשביל חבר, לא משנה). נסתרים דרכי ה'.

אני מכירה בנאדם מדהים שידע שלא יוכל להביא ילדים לעולם, ושאל את הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל מה לעשות, והוא אמר לו להתחתן עם אשה שיש לה ילדים. הוא באמת התחתן עם אשה אלמנה עם שני ילדים וגידל אותם, היה אבא ובעל מדהים (ממש מדהים, כמה אהבה אינסופית נתן לשני היתומים האלו).

נסתרות דרכי ה', תדע שהוא אתך בכל פניה

רציתי להוסיף שבנוסף להצעות שהציעו לך פה, אתה יכול להיפתח גם להצעות של נשים שזה פרק ב' בחייהן (גרושה/אלמנה), ואם אתה מרגיש בסדר עם זה - אפילו כאלו עם ילדים (יכול לאפשר לך ולה לשחרר קצת את המתח סביב העניין של ילודה).

אמנם לא כתבת ממש מה הגיל שלך, אבל יש גם נשים צעירות כאלו. 

בהצלחה!

תישאל את הרב בנימין דויד ממכון פועה

תנסה להיפגש איתו ולספר לו

הוא יוכל לכוון אותך

תודה על הכנות היה חשוב לי לדעת איך הצד השני רואה את הדברים או אנשים מבחוץ..

לגבי המצב הרפואי נעשו כל הבירורים האפשריים אך כרווק לא ניתן לדעת באופן סופי. "פשוט" קיימת בעיה ואת המשמעות שלה רק כנשוי יהיה אפשר לדעת.

ושוב תודה שמחתי על ששיתפתי זה שיפר את התחושות והרגשות..  בעז"ה אקח את הדברים למקום חיובי ואשתדל לבחור את הכיוון המתאים.

בעז"ה מאחל לכולם סייעתא דשמייא בכל ושה' ימלא את כל חסרונכם ומשאלות ליבכם..!

לגבי הסיכויים להבאת ילדים לעולם עם התערבות רפואית יש ספק לגבי אחוזי הצלחה..

מלבד ניסים (שאין אפשרות לומר לבחורה להסתמך על נס.. גם אם אני מאמין שבעז"ה הדברים יסתדרו) 

בתור בחורה נודע לי שיהיה קושי משמעותי להביא ילדיםף טיפולים וכו' (בעיה משפחתית)

לא יודעת למה, לא טרחתי לעדכן אף אחד בענין,

התחתנתי עם בחור מדהים (בחופה מררתי בבכי על הענין...)

וב"ה הילדים מגיעם בקצב...

רק להאמין -

שמי שהביא את הבעיה - בידיו הפתרון,

וכמו שהביא - יכול לקחת.

והוא רק מחכה לתפילות...

קרוב ל-20% מהבנות יש להן בעיות בפוריות (שבד"כ הן ניתנות לתיקון).

אבל הבעיה מבחינתך, זה שבד"כ מגלים זאת רק לאחר החתונה.

כך שהבנות האלו כאילו נהיות רלוונטיות רק לאחר שהן כבר מתחתנות.

השאלה היא, אם הבעיה שלך היא לא פתירה?

ועצם זה שתתחתן עם מישהי שגם לה יש בעיות, זה אולי רק מוריד את הסיכויים שלך ללדת בספו של דבר?

במקומך, אני הייתי מקבל את ההצעות הרגילות, ואומר לשדכנים שיגידו לה מראש..

נכון שאתה מסתבך עם חשיפת הבעיה, אבל אנחנו אנשים בוגרים, בהתחלה זה קשה, אבל אח"כ משלימים עם זה..

לי למשל יש פגם אסטטי בפנים, ובזמנו סה"כ התרגלתי לזה שהיו בנות שהיה קשה להן עם זה.

אבל אני לא יודע איך בנות מגיבות במקרה כמו שלך.

ברור שהרבה מהן תפחדנה, אבל אם הבעיה שלך פתירה, יש בנות נבונות ואיכותיות שיבינו ששווה להן להכיר בחור איכותי כמוך על אף כל הקשיים.

(אא"כ, אתה חרדי שאז זה בעייתי לספר דברים כאלה, כי הפגיעה היא הרבה יותר גדולה וזה יכול גם לפגוע בשאר המשפחה.)

אבל אם צריך טיפולים זו האישה שסובלת ומסכנת את עצמה ולא הגבר

הבעיות הללו אינן מוחלטות. וכאשר זוג נישא בדרך כלל אף אחד לא יודע אם יש בעיות פוריות או לא. אני מכיר מקרים שבהם רופאים אמרו שיש בעיית פוריות. והפלא ופלא לזוגות האלה יש ילדים בלי שום טיפולים. אז בשביל אולי בעיות להרוס את החיים, לא נראה לי. אלא אם כן מדובר בבעיה שהיא ברורה לחלוטין, אז צריך אולי לחשוב אחרת. בכדי לא ליפול למצבים לא נעימים.

לא בטוח שמה שאכתוב מתאים לך, אבל אני רוצה לספר סיפור דומה, ואולי אפשר ללמוד ממנו. 

היכרתי בחורה שהיה לה כל הנתונים וכו' וכו', אבל בסביבות גיל עשרים היא עברה אירוע רפואי מסוים, ובעקבותיו הרופאים אמרו שיתכן ותהיה בעיית פוריות משמעותית, אבל אי אפשר לדעת עד שלא תהיה התערבות.

אינני יודעת מה התהליך שהיא עברה, אבל בגיל מעט מבוגר, היא התחתנה עם אלמן שהיו לו בן ובת מאשתו הראשונה. מלבד מצבו המשפחתי הוא היה גבר מדהים והיה יכול להתאים לה מבחינת האופי, האישיות, הכישורים וגם מבחינת הגיל. היא "הלכה על זה". הוא הרגיש שהיא ממש הצילה אותו. הוא חשש שיצטרך להתחתן עם אשה עם ילדים ולהתמודד עם כל המורכבות של ילדים "שלי, שלך, שלנו". פה היא לקחה את הילדים שלו שהיו די קטנים, כאתגר ממש. אהבה אותם כמו אם, טיפחה אותם והרגישה שאלו הילדים שלה. הוא העריך אותה מאד והם בנו זוגיות יפה מאד. 

ההמשך המשמח הוא, שלאחר מספר שנים שבהם הילדים שלו היו עיקר הבית, היא הצליחה להרות ונולדו להם תאומים - בן ובת. 

אנשים בסביבה דיברו האם היא תמשיך לאהוב את הילדים שלו, אבל היא סיפרה שגם כבר התקשרה מאד לילדים שגידלה, וגם ראתה זאת כאילו זכות משמים. היא גידלה שני יתומים בן ובת והריבונו של עולם שילם לה באותו מטבע.

אז אי אפשר ללמוד ממקרה למקרה, וגם לא פשוט לומר "תתחתן עם אשה שיש לה ילדים" אבל כסיפור (לגמרי אמיתי, הכרתי את הבחורה במשך שנים רבות) זה מקום למחשבה.

בהצלחה!

נשים שנפגשות פעם בחודש וחצי. קוראים למפגשים "לחיים" והן מתארות אנשים בלי פרטים ולא מוסרות פרטים בלי רשות ובלי לבדוק מראש אם יש סיבה שיפגשו כדי לסנן ממך מה שאפשר.

למייל של האשה הנפלאה שמתחזקת רשימות של הקבוצה קוראים dodamalka@yahoo.com . אני, לצערי, לא פעילה כרגע אבל אם יש לך צורך בעוד מידע אולי אוכל למצוא מישהי מהקבוצה שיכולה לשמור את הפרטים שלך ולסנן לך כדי שלא תתפרסם. artherapykipp@gmail.com

גם אחרי שתמצא אשה n,thnv אף אחד חוץ מכם לא צריך לדעת על הבעיה שהגבילה את הבחירה שלך וסיבות הבחירה ההדדית. יש לי חברה אלגנטית שאף פעם לא הניקה את התינוקות שלה ואף אחד לא שאל אות מאיפה הילדים שלה ולא ניחשתי עד שהבנתי פעם כששאלתי אם בעלה גם כזה גבוה או שזה מהצד שלה הגובה הזה והיא גמגמה שאבא שלו גם גבוה ומאז לא שאלתי שום שאלה מהסוג הזה כי זה לא ענייני והיא שמרה על סודיות כשהיא היתה גרה רחוק מהשכונה ואז לא ידעו אם היא ילדה או אימצה.

יש גם אנשים אמיצים שמתחתנים ומאמצים ילדים בכל מיני גילאים ואומרים למי ששואל שהם בטיפולים שבינתיים לא הצליחו. (אם פוגשים מישהו שלא ינוח עד שיקבל הסברים שאף אחד לא חייב לו.) אבל תדע שהכאב הוא שלך והמבוכה היא רק שלך ולשאר האנשים לא מעניין כי הם מועסקים בבניית העתיד שלהם והמעט בטלנים שמתעניינים הם לא ראויים לקשר איתך. כשתהיה מבוגר יותר בשלב אחר של החיים ייתכן שהנושא  הזה לא יציק לך כל כך כבר כי תראה את זה יותר כפריט מידע ששינה את מהלך חייך אבל זה ישב לך במקום אחר בתוך כל שאר משמעות החיים שלך. אנחנו לא רק נמדדים ביכולת להביא ילדים. החשוב הוא למצוא קשר בריא ורצון משוטף לעתיד עם מה שיש.

בהצלחה!

מעבר למצבך הרפואי אתה גם בן אדם. אני חושב, שבמציאות המורכבת שלך, לא ראוי לשתף לפני שיוצאים אלא רק אחרי ובשלב מוקדם (אם בפגישה ראשונה או יותר מאוחר זה כבר עניין טקטי צדדי).

כך קיים סיכוי ממשי שתכיר מישהי שתסכים להיות איתך בקשר חרף המצב הרפואי.

הדברים נכונים על אחת וכמה בשים לב שקיים סיכוי שתצליחו להביא ילדים חרף אותה בעייה.

                       המון בהצלחה!!

נ.ב- אל תתרגש מזה שאתה "מסתיר". מצד אחד צריך לדאוג לאינטרס שלך, מצד שני לאינטרס של הצד השני. הנוסחא שכתבתי הינה, לענ"ד, הפתרון הנכון בשקלול שני הדברים.

ומי שסופר כל דייט שלו מבחינת בזבוז זמן ואנרגיות - לא יגיע רחוק.

איך אתה יודע שיש לך בעית פוריות? אם אתה דתי לאומי, לא יתכן שניסית להביא ילד לעולם בעודך רווק. לכן, כנראה, אתה מתכוון לבעיה של אין אונות. בעיה כזאת ניתן לפתור בהרבה מקרים. אם לא ניתן לפתור את זה, זאת בעיה הרבה יותר קשה כי אישה בריאה, בין שהיא דתיה ובין שאינה דתיה, תרצה לקיים יחסי אישות. לכן, תיאלץ לספר למדוייטת. מצער, אבל ההצעה שלי היא שתבנה קשר, ורק כשתגיע למסקנה שהבחורה היא מישהי שהיית רוצה לחיות איתה כל חייך, כלומר היא בן אדם שאפשר לתת בו אימון, אז תספר לה. יתכן שהיא לא תסכים לחלוק את חייה איתך בהתחשב עם הבעיה שלך, אבל, לפני שתספר לה, תאמר לה שאתה אוהב ומעריך אותה ולכן אתה מצפה שגם אם היא תחליט לקטוע את הקשר איתך בגלל מה שאתה עומד להגיד לה, היא לא תגלה לאיש את סודך. אפילו תשאל אותה אם היא תהיה מוכנה לא לספר את סודך לאיש -- בכל מקרה.

לדעתי, זה עדיף לצאת עם בחורות כמו כל שאר הבחורים שאין להם בעיות כאלה. זה עדיף על פני פניה למקום כמו מכון פועה [אלא אם כן זה כדי למצוא פתרון פיזיולוגי לבעיה שלך], כי ככה אתה מראש פוסל את כל אותן נשים שמתאימות לך מבחינת אישיות -- וזה הרבה יותר חשוב מהעניין הפיזיולוגי.

יש הבדל אם הבעיה בעית פוריות או אין אונות.

אני תקווה שתמצא את זיווגך בכל מקרה ושתחיה איתה באושר כל חייך. אגב, ישנן נשים שלא מעונינות בחיי מין בגלל שחוו התעללות או אונס בעבר או מסיבות אחרות. מצד שני, הן כן מעוניינות בחבר לחיים.

ניתן לדעת בעיות פוריות ע"י בירורים שההלכה מתירה במקרה ויש חשד לבעיה..

בנוגע למה שכתבת ברור שהעיקר זה האישיות ולא המצב הפיזיולוגי ולכן הקושי הוא גדול בכך שהמיקוד הוא גופני לפני שמכירים את האדם עצמו..

עכשיו, שאנחנו יודעים שהבעיה איננה אין אונות, אז זאת באמת לא צריכה להיות בעיה כל כך קשה. במקרה כזה, יש רבנים אורתודוקסים שמתירים לאישה להשתמש בתרומה מבנק הזרע [בדרך כלל, מתורם גוי. תורם גוי רצוי מבחינת ההלכה ועדיף מבחינה בריאותית כדי שהילד/ה לא יתחתנו עם מישהו שהוא אח או אחות שלהם מבחינה ביולוגית]. כך, שתוכלו לקיים חיי אישות תקינים וגם להיות הורים ככל ההורים. אבל, כמובן, תצטרך לספר למדוייטת את הסוד שלך. במקום לפסול את רוב הבנות מלכתחילה, עדיף, לדעתי, לתת לזה מספיק זמן עד שאתה תהיה בטוח שאתה מעונין לחלוק איתה את חייך. זאת אומרת, כפי שאמרתי קודם, כשנראה לך שהיא אדם שאפשר לתת בו אמון. לפני שאתה מספר לה, אתה "משביע" אותה שבכל מקרה, גם אם היא תחליט לקטוע את הקשר איתך, היא לא תספר לאיש את סודך. אפילו תתנצל בפניה שחכית עד נקודת הזמן הזאת [ובמקרה של קטיעת הקשר -- ביזבזת את זמנה, אבל, תאמר לה, שכשהיא תשמע מה הבעיה שעמדה לפניך, היא תבין שלא היתה לך ברירה.]  בשלב זה, אתה חייב לספר לה.

עדיין, יש סיכוי שבכל זאת תוכל, בע"ה, להביא לעולם ילדים בשר מבשרך.[כמובן, תאמר לה גם את זה].  גם אם לא תוכל, הילדים שתגדל יחד עם אישתך יתנו לך נחת כאילו הם בשר מבשרך -- אם תהיה לך נכונות לראות אותם כך. נדמה לי שכתוב שמי שמגדל ילדים שאינם שלו "מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".

בע"ה תמצא את בחירת ליבך ותדע שהיא אכן האישה שנועדה לך, כי היא עמדה במבחן ! [לבחורים אחרים אין מבחן כזה שהם יכולים לבחון באמצעותו את טיבה של הבחורה שבחרו...]

בע"ה, "כעת חיה" נשמע ממך בשורות טובות.

א.) מה לגבי אתרי ההיכרויות? הרי שם בכרטיס אתה יכול לציין את הבעיה הזאת בגלוי (כשכמובן חלק מפרטיך האישיים מוסתרים), וזה לצד כל מעלותיך האישיות ותכונותיך. ומראש יפנו אליך רק כאלו שהבינו שישנו סיפור כזה.

ב.) אף אם ישנה בעיה כזו, אינני מבין מדוע לא להפעיל אנשי שידוכים מקצועיים. הפרט הזה יהיה ידוע למי שצריך, והם מן הסתם מראש יסננו עבורך תשעים וחמש אחוז מאלו שכנראה לא פתוחות להצעה כזו, ויפנו אליך עם המיעוט שבמקרה מסיבות כאלו ואחרות זה ייראה עדיין סביר להכיר. לעתים צריך גם לשלם תמורת שירות מקצועי. תשלום משמעותו אחריות. יש סוכנויות שאליהן מגיעים כדי להציג את ענייניך האישיים, שבהם יושב אדם שתפקידו הוא להקדיש מזמנו לשמיעת פרטיך וענייניך האישיים (במגזר הדתי זה כמובן הרבה פחות מקצועי וטוב מבחברה הכללית, כמובן, ותמיד תצפה לפחות תמורה לכספך כי, מה לעשות, בחברה סגורה שבה אין מספיק תחרותיות, נותן השירות תמיד יכול להרשות לעצמו לזלזל בלקוח, ואני מכיר זאת ומקרוב. ועדיין, שוב, מדובר במי שעושה זאת תמורת תשלום וזה תפקידו ואחריותו לתת לפחות סוג של תמורה לכסף).

ג.) מה לגבי שידוך מחוץ לישראל והגירה? זה הרי מותר. אם הנך דובר אנגלית טובה, יש בוודאי די והותר הצעות במדינות דוברות השפה כגון בריטניה או ברחבי צפון אמריקה. מצב ההיכרויות ליהודים (ובפרט יהודיות) שם כל-כך קשה, שגם הבעיה שאתה מציג איננה נחשבת מכשול גדול מדי ובהחלט ניתן למצוא התאמה (בניגוד חריף כמובן למה שהגיבה כאן "ריבוזום", הנשענת מסתמא על "הוואקום המדומה" בישראל, שבו כביכול נשים יכולות לברור ולפסול - מה שאיננו באמת נכון אבל נשים בישראל מטפחות לעצמן אשליה מסוכנת זו כידוע). זו דוגמה איך בעיה יכולה להפוך להזדמנות.

ד.) כאמור לעיל לגבי אתרי היכרויות, זה אולי גם מסביר עכשיו יותר מדוע אני רואה בהם את האופציה הראשונה - הרשת מהווה פלטפורמה הרבה פחות מחייבת ומיידית, ומאפשרת מרחב תקשורת הרבה לפני החשיפה האישית המלאה, כך שמי שנמצא או נמצאת מולך יכולים לשקול ולעשות לעצמם חשבון מדוד וזהיר ומתון בשום שכל לפני שמקבלים החלטה כלשהיא. בין אם זה אתר היכרויות רגיל לאנשים ה"לא מיוחדים", בין אם זה כן אתר לקטגוריה ספציפית, או אם זה אתר להיכרות מול בנות חוץ לארץ - בכל מקרה זה מספק די טווח ביטחון לכל אחד מהצדדים לדעת ולשמוע ולחשוב עוד בטרם ישנו קשר עין בעין.

ה.) קשה לי להאמין שאין מספיק דגים עבורך, כי הים בוודאי רחב הרבה יותר ממה שאתה חושב לכתחילה. כגבר, אתה נמצא מראש בעמדה טובה בהרבה ממה שכנראה הוצג לך עד היום - מצג שווא, שכאמור בוודאי עומד ביסוד תגובתה של "ריבוזום" (תגובה מיותרת הקושרת את הכללי בפרטי - ומערבבת הקשר אישי שאינו רלוונטי לשאלתך - במקום לעזור לפתור). אתה צריך להפעיל את המומחים המתאימים, וכפי שאתה עצמך רואה החברים והסביבה אינם המומחים המתאימים, שכן הם אינם מודעים לפרטי התיק האישי שלך. גם אין שום צורך לחלוק פרטים כאלו עם הסביבה האמורה, שממילא אינה מקצועית ואין כל הנחה שמחייבת להסתמך עליה.

ו.) הצלחה רבה ותפילה מרובה.

וואקום מדומה ואשליה מסוכנת? לא ברור.

א. בנוגע לאתר הכרויות בעבר התחלתי לכתוב פרופיל אך הבעיה היא שהחשיפה שם היא גבוהה יותר מאשר לצאת עם בנות שלא מאותגרות פוריות...כי כל אחד יוכל לראות ש ל- X (עם שמו המלא) יש עניין רפואי/ או קשור בפוריות....

ולכן זה לא אופציה אפשרית..

ב. בנוגע לשדכנים פנינו לשדכנים מוכרים בציבור הדתי לאומי אך לא היה להם אפשרות לעזור וכן בבדיקה עם ראשי מדרשות/אולפנות או רבנים שקשורים לשידוכים הם לא שמעו על בחורות מאותגרות  פוריות...כך שכנראה בשביל למצוא בחורה כזו צריך סייעתא דשמיא גדולה..

לגבי הצעות שהעלו על אישה גרושה או אלמנה זה על פניו נראה רעיון טוב, אך אני לא מרגיש שאני נמצא במקום הזה כרגע..זה לדלג על כמה שלבים

ותודה על הרצון לסייע..

יום טוב!

זה עדיין נשמע לי כאי-הבנה למצבך בזירת ההיכרויות. אתה מהווה מצרך יותר מבוקש ממה שאתה חושב. אפשר לייצר פרופיל חלקי באתר, ללא תמונה וללא שם משפחה ולא זיהוי ברור. אני מאמין חד-משמעית שגם ללא הזדהות אלא בפרופיל חלקי לחלוטין ומוסווה היטב, אתה תמשוך מספיק עניין ויהיו לך הזדמנויות. אין שום סיבה שתזדהה באופן מלא. גברים מייצרים פרופילים שמטרתם להסוות לא בעיה מהסוג שתיארת, אלא את היותם מתוסבכים, מסובכים עד למעלה ראש, אחרי גירושין ראשוניים ואף שניים, ועדיין הכלי הזה פועל עבורם. אני לא יכול לקבל שהוא יפעל פחות עבורך, שזקוק להסוואה מסויימת רק לצורך שיש בו תום לב.

לגבי שידוכין - לא יודע אל מי פנית ואיך הנושא הוצג. אם היה מדובר בכל אותם אלו ש"רוצים לעזור" או "מתנדבים", אז הם בוודאי לא רלוונטיים (וישפה זו רק דוגמא אחת, שאיכשהוא לעתים עוד מצליחה קצת, לעומת רבים אחרים שבוודאי לא). ודאי לא ראשי מדרשות ואולפנות. מאיפה בא הרעיון לפנות אל אנשים אלו? מה הקשר של המקרה שלך למה שהם יכולים לטפל בו? אלו לא המקצוענים, ואתה צריך אנשי מקצוע. הם לא מתבקשים "לעזור" - זו טעות להתייחס אל עבודתם כך. אף אחד לא צריך להתבקש "לעזור", לעשות לך טובה או לשדך לך את בת דודתו החיגרת. הם מקבלים הזמנת עבודה, תו לא, כשם שאינסטלטור מקבל הזמנת עבודה לפתוח צנרת, או שבית דפוס מקבל הזמנת עבודה להוציא אלבום יום הולדת לסבתא. הם לא עושים טובה לאף אחד כשהם "נעתרים" להזמנת העבודה. הם מקבלים כסף טוב תמורת עבודתם (שבמקרים רבים נעשית רמייה, אבל ניחא, עומדת לזכותם העובדה שמראש התחום קשה כקריעת ים סוף). הם צריכים לרשום לפניהם את הפרטים, בלי חוות דעת שאותה אף אחד לא מבקש מהם. אף אחד לא צריך "לשמוע" על בחורה "מאותגרת" כזו או אחרת. הם רק צריכים למצוא עבורך מישהי שמוכנה לפגוש מישהו, גם אם יש לו בעיה מסוג X, כמובן בה-בעת שיש לו את המעלות הטובות הרבות W, Y, Z. עניין מתמטי, חשבונאי. מי שיעבוד ככה עבורך ימצא לבסוף את הפתרון.

ורק לגבי הגירה - כמובן קיימות גם השפות צרפתית (והמצב בצרפת הרי דומה), או ספרדית (שפותחת דלתות בכל אמריקה, אפילו הצפונית, שלא לומר הקהילות המבוססות אך קטנות באמריקה הלטינית והדרומית).

חודש טוב מאוד, שמועות טובות ובשורות טובות.

היינו במצב דומה,(בעיה גנטית ולא פוריות) וב"ה היום נשואים. כמובן שבעלי עדכן אותי שקיים משהו לפני שנפגשנו.

אני חושבת שזה תלוי-

א. אתה באמת מחכה המון זמן.. זה לא לעניין. אתה נשמע אדם ישר וכן.  בשביל להיות ראוי לזוגיות לא חשובה רק רמת הפוריות..  יש ב"ה נשים שמוכנות להיכנס להרפתקה. הרי לכל אחד יש "משהו" אצל אחד זה גלוי ואצל השני סמוי.

אני לדוגמא ידעתי שנכנסת למשהו לא פשוט, אבל אני שמחה שהתחתנתי עם הנשמה התאומה שלי. ואפילו כבר יש לנו ילד ב"ה. 

ב. תלוי מהי הבעיה. אם אין שום סיכוי להריון גם עם טיפולים זה דבר אחד- כל השאר זה כבר עולם אחר. התייעצת עם מומחים? אתה יודע בדיוק מה המצב שלך? (לא קראתי את כל השרשור אז אולי כבר זה עלה?) 

ג. יש המון זוגות עם בעיות פוריות, שלא ידעו על כך לפני כן. וזה לא משנה אם זה אצל הגבר/האשה. ואני בטוחה שרבים מהם היו בוחרים להינשא גם אם היו יודעים קודם.

ד. מכירה לא אחד ולא שניים, שמצב הזרע היה כל כך גרוע- ובכל זאת בנס הם נכנסו להריון טבעי. לא שאפשר לבנות על זה, אבל בשביל להבין שבעיית פוריות היא לא גזרה משמיים.

ה. גם כשאתה מספר לבחורה אתה לא צריך לפרט. אפשר לומר ש"יש בעיה רפואית שיכולה להשפיע גם על הפוריות" . זה נשמע יותר רגוע קצת..  אפשר גם לבקש לא להעביר את המידע הלאה. (ולקוות שיכבדו אותך). 

בהצלחה, שתמצא את האחת המיוחדת לך בקרוב ובשמחה וקלות.  

אם תרצה לשאול יותר אפשר במסר כי אנחנו ממש לא נכנסים לפורומים בדרך כלל.

נשמח לעזור

בס"ד

לענ"ד להיות הוגן לשתיכם, אם זה בעיה שבוודאי מונע מלהקלט להריון חייב להגיד לפני הפגישה. אחרת אם הבן אדם רוצה ילדים יהיה לך עבירה של גזל זמן.

אם זה ענין שעלול להיות קשה להקלט או שיצריך טיפולים ניתן לחכות פגישה או 2.

אני בטוחה שיש הרבה גרושות, גם צעירות, שישמחו לזוגיות שנייה וטובה ויסתפקו בילדים שיש להן, "בתמורה" לאהבה, דמות גברית לילדים, משפחתיות וכו'. 

אני חושבת שאם לא תזדהה עם עניין הפוריות כ"בעיה", יש סיכוי גדול יותר שתופתע ותזכה לזרע בר קיימא. 

הרבה פעמים רופאים טועים. מניסיון. לי נאמר ע"י 3 רופאים מומחים שלא אוכל להרות וברגע שהבנתי שזה "סופי" ושחררתי, נקלטתי. זה לקח בדיוק חודש!

אל תתבייש בזה ואל תסתיר. זה לא עושה אותך פחות טוב מגברים אחרים! 

מאחלת לך בע"ה שעוד השנה תזכה להיות תחת חופה עם אם ילדיך

יתכן, נניח שלגבר יש בעיה שמצריכה הפריה חוץ גופית, ולאשה יש בעיה שהפריה חוץ גופית עוקפת אותה (כלומר, גם היא צריכה להגיע בסוף להפריה חוץ גופית, בין אם בן זוגה בריא ובין אם לא) והסיכויים של הגבר לא משתנים בעקבות האשה.

גרושות או אלמנות (רח"ל).

עם ילדים, כמובן.

ישנן לא מעט נשים שמחפשות להתחתן שנית, ולאו דווקא להוסיף וללדת.

דבר זה יכול לתת לך את הזדמנות חייך לגדל ילדים.

לא הייתי פוסל פער גילים של מספר שנים לטובת האשה. להיפך.

בהצלחה

ב"ה

שלום איש יקר 

אנחנו לא מכירים 

אבל ליבי ליבי איתך 

אני נשואה מזה שנתיים וכמה חודשים כאשר לאחר החתונה התוודע לי שהחצי השני שני עם בעיות פוריות קשות מאוד ולמרות הכל אני איתו למרות הקושי והרגעים הקשים שעברנו ועדיים עוברים בדרך ,אני בטוחה שאתה יהודי יקר שרוצה להקים בית ואין לי ספק שה' יזמין לך את אותה אחת שתקבל קודם כל את האדם והלב שלך ותידע ברגישות ותבונה להתמודד עם זה והיא ממש לא חייבת להיות עם בעיית פוריות !!לא מסכימה עם זה בכלל !!! כן מסכימה שצריך להגיד אבל גם בזמן וצורה מסויימת ואם זה שלך משמיים זה ימשיך בן אם היא תדע ובן אם לא לכן עצה של אחות קודם כל תקבל באהבה ואל תפסיק לרגע להאמין בה' וגודל ישועתו ואני בטוחה שנמאס לך לשמוע את המשפטים האלה 

 חוץ מזה אשמח אחרי שכבר עשיתי דוקטורט בנושא ולהפתיע אותך עם כמה חידושים שלא ירתיעו אף זיווג עתידי ,אפשר לשוחח בצורה פרטית ? 

ולעולם אל תשכח שכשאלוהים סוגר דלת הוא פותח עוד 70 חלונות וזה לא קלישאה !!!

מחכה לתגובה ממך 

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."