מתוך הפוסט של יגאל ליברנט:
"...נחשפתי לראיון של יאיר גולן בתחנת הרדיו הישראלית-רוסית הפופולרית. (...) לקראת הדקה ה-12, המראיינת שואלת אותו, מניין יצוצו כוחות פלסטיניים עויני-חמאס ופרגמטיים, כלומר כאלה שגולן טוען שניתן להגיע עמם להסדר מדיני כלשהו, בשטח העזאתי הנשלט בידי חמאס. גולן מתחמק מתשובה באורח מפואר: הוא עונה שכאשר למד אסטרטגיה, הוא למד אותה מן הגנרלים הרוסיים, - ז'וקוב, טוכצ'בסקי ודומיהם, - שידעו היטב שכל כמה שהיעדים הצבאיים הן חשובים, מה שקובע בסופו של יום זה מה הדרג המדיני עושה עם ההישגים הצבאיים. המראיינת מעירה כי הגנרלים הסובייטיים, ברובם, לא ראו בעיניים שום הסדרים מדיניים, וזרקו את החיילים שלהם אל תוך המטחנה המלחמתית בלי שום חשבון, עד להשגת היעד הצבאי, כך שאולי זו אינה הדוגמה המוצלחת מכול, שכן הניצחון המוחלט היה בעינים חזות הכול.
גולן מחייך בזחיחות מופגנת למדי ומפטיר שכל מלחמה, לרבות זו נגד הנאצים, הסתיימה בהסדר מדיני ומביא כדוגמה את "תכנית מרשל". המראיינת מסייגת שהדבר קרה אחרי כניעה ללא תנאי, כיבוש מוחלט וחלוקת גרמניה לאזורי כיבוש. גולן לא מפסיק לדבר וגוער בה ש"יש לדעת היטב את ההיסטורה! אגב, הגנרלים הרוסיים ידעו היטב היסטוריה! סטלין לא תמיד ידע, אבל הגנרלים ידעו תמיד והם תמיד ידעו שלכל הניצחונות עוקבים הסכמים מדיניים! כך זה היה גם בניצחון על יפן וגם בניצחון בסוף מלחמת העולם השנייה!". המראיינת מתעקשת שכל ההסדרים המדיניים הנוגעים לגרמניה התרחשו אחרי מה שהיא ציינה קודם-לכן: כניעה ללא תנאי, כיבוש וביתור המדינה, ושזה לא המצב הנוכחי עם החמאס.
גולן, באותו הביטחון הזחוח עונה לה שהוא "לא רוצה להיכנס לדיון היסטורי עמוק (פתאום הוא לא רוצה, הא? הערה שלי), אבל בניגוד לסופה של מלחמת העולם הראשונה, אותה לא הצליחו לסיים בהסכמים מדיניים, מלחמת העולם השנייה הסתיימה בהסכמים, שכעת מעורערים בידי מלחמת רוסיה-אוקראינה. תמיד לצד העוצמה הצבאית נדרשת התבונה המדינית וזוהי אקסיומה!". האזנתי לדברים הללו בלסת שמוטה, שכן לא הצלחתי להכריע ביני לבין עצמי - מה גרוע כאן יותר? הבורות/השקרים המודעים לעצמם או הביטחון העצמי שאינו במקומו/הזחיחות אגב אמירת הקשקושים הללו?! האם האסטרטג המהולל שלנו אכן למד את חשיבות ההסדרים המדיניים ממורשת ז'וקוב וטוכצ'בסקי? אגב, מאיזו מערכה של טוכצ'בסקי למד גולן את חתירתו של מיכאיל ניקולאייביץ' המנוח להסדרים מדיניים?
מתוך הכישלון המהדהד של הפלישה לפולין או מתוך דיכוי מרידות האיכרים באמצעות נשק כימי? כי אחרי מלחמת האזרחים הרוסית טוכצ'בסקי כבר לעולם לא השתתף בלחימה פעילה עד להוצאתו להורג ביוני 1937. האם מורשתו של ז'וקוב, הקצב הכי נודע לשמצה בקרב חיילי הצבא האדום, היא זו שמדגימה את צמאונו של גאורגי קונסטנטינוביץ' לתבונה מדינית? או שמא הוא פשוט משקר על כך במצח נחושה? האם אכן אין לו מושג, כיצד הסתיימו שתי מלחמות העולם, או שמא הוא סבור שלאף-אחד אחר אין, ולכן אפשר לפלוט כל שטות שרק מתחשק בקשר לזה? ובסופו של יום, במה הזחיחות והזלזול הזה בזולת שונים כל-כך ממה שביבי מפגין? האם התנהלותו של גולן אכן נוסכת במישהו ביטחון שבמשמרת שלו לא יתרחש אסון בסדר גודל דומה? מבחינתי, זו נבלה וזו טרפה."
