העניין הוא שכל מי שמת ישר הופך לחסר פגמים (על 'אחרי ממות קדושים' שמעת?)

שלא תביני לא נכון, יש המון אנשים מדהימים שמתים, אבל אנשים רעים מתים באותו קצב בדיוק. 

(והאמת היא שאין לי מושג על מי את מדברת ) אבל ההכללה הזארת לא נכונה. סטטיסטית.

זה באמת לא פשוט.

רק תזכרי ששום דבר לא קורה סתם. הכל מחושב ומתוכנן במדויק, ולכל דבר יש סיבה.

ותזכרי ש... אין רע יורד מלמעלה. 

דיברנו על זה אחרי שמישהו שבאמת היה ממש צדיק וטוב נרצח.

אבל אם תסתכלי סביבך תראי שיש המון אנשים שהם באמת צדיקים וטובים, ושמים לב לזה רק אחרי שהם מתים- נקודה למחשבה.

רק שלפעמים אנחנו מגלים את הגדולה ברגעים מיוחדים ובמקרה שאת מציינת, כואבים.

בס"ד

מה פתאום הרווח וההפסד שלי הם שיקול לגבי מה שעליי לעשות?

​

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....