ועכשיו הוא מחזיר לעצמו את החסר?

או שאולי משהו מטריד אותו רגשית?

אני מכירה את זה כחלק מתסמינים שמאפיינים 'טיפוס' מסויים בהומאופתיה. שם זה נחשב לא מאוזן, אבל תקין.

אם את לא שקטה, קחי אותו לבדיקה אצל רופא.

כמעט אף פעם לא חולה, לא עברה עליו תקופה בעייתית.

מה שכן - הוא משועמם. הוא טיפוס חברתי מאוד, ואני מתקשה לספק לו מפגשים חברתיים בתדירות שתספק אותו. זו בעיה בפני עצמה שאני מנסה לפתור. לפעמים אני תוהה אם הוא מבקש כ"כ הרבה לאכול כי זו פעילות מעניינת.

יכול מאוד להיות. מצד שני, ב"ה, הוא בנוי ככה שהוא מפנה את מה שמיותר...

תנסי באמת לראות אם יציאה החוצה ומפגשים חברתיים מפחיתים את הצורך לאכול.

ולכן הגוף שלו רוצה כמויות אוכל גדולות.

אני מציעה לך לנסות לרשום, במשך יומיים, כמה הוא אכל כל יום. זה ייתן לך תמונה כוללת של כל המידע.

אם זה נראה לך חריג ועוד מעורר בך תהיות- גשי לרופא המשפחה שלכם ותתייעצי לגבי זה.

בהצלחה!

כדאי לבקש מהרופא בדיקת צואה, לוודא שאין לו טפילים במערכת העיכול

לפעמים הם אוכלים את האוכל וכך האדם מרגיש רעב כל הזמן

ניתן לפתור את זה בטיפול תרופתי קצר..

אני מניחה שזה שום דבר, אבל סתם כדאי לשלול..

נראה לי שהגזמת... .

כל עוד הוא אוכל אוכל בריא (לחם, פירות, ירקות, ביצים, קטניות, בשר וכו' ), ההמלצה היא לתת לילד לקבוע את הכמויות. לתת מה שהוא מבקש. זו המלצה רפואית, אבל לדעתי היא כדאית גם מבחינת השלווה הנפשית של הילד - שאמא מספקת לו מזון כשהוא רוצה.

ולגבי היציאות - רופאת ילדים אמרה לי פעם שבגיל הזה הם עוד לא מאוזנים. אז בלי לחץ. ברוך ה', הגוף שלו מפריש את הפסולת. (אגב, שמעתי פעם את הרב אשרוב אומר שגם מבוגר צריך להתפנות אחרי כל ארוחה במצב תקין).

תסמכי על הגוף שלו (שברא ה') שיודע לחוש רעב ושובע, ויודע לעכל.

באופן כללי, התעסקות יתר עם המזון שהילד אוכל ממש לא עושה טוב, בלשון המעטה.

בהצלחה! ולבריאות לחמוד הקטן!

אבל בשקט בלי לעשות עניין. שהאווירה בבית תהיה שמחה, רגועה, ושכל צרכיו מתמלאים (גם אוכל..)

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות