כלל אצבע של מנכל פעמונים: משפחה צריכה להרוויח 3500 ועוד 2000 שקל לכל נפש, משפה עם שלושה ילדים צריכה להכניס 13.5k נטו.
כלל אצבע של מנכל פעמונים: משפחה צריכה להרוויח 3500 ועוד 2000 שקל לכל נפש, משפה עם שלושה ילדים צריכה להכניס 13.5k נטו.
זה מפחית את העלויות על דיור לחצי.
שקנו דירה במשכנתא, דירה נאה..
המשכורת שלה ממש לא גבוהה. שלו אינני יודע, סה"כ די בתחילת הדרך.
לקחו משכנתא. לקחו שתי הלוואות על ההון העצמי (בניגוד למה שנכתב כאן פעם, נתנו להם ללא בעיה). ההחזר הכולל הגיע לפחות משליש ההכנסה.
בעזהי"ת
אבל יש לי קרוב משפחה, חרדי, אברך צעיר, שבגיל 18 (הרבה לפני שהתחתן..) לקח הלוואה למימון הון עצמי, משכנתא וקנה דירה. היום, כמה שנים אחרי, הוא נשוי ויש לו 6 דירות, שהוא מוכר וקונה ומרוויח מהם כדי מחייתו ושאר הזמן לומד..
(שזה אומר שהמחיר הסופי לא מובטח ועלול להשתנות, על כל הסיכונים המלווים של קבוצת רכישה)
כנראה שהם למדו לקח מהפרוייקטים בחריש (שמתקדמים לאט מהמתוכנן והמחיר המשוער עלה ב-120K).
קראתי בפירוש בקיצור שולחן ערוך שמעשר כספים צריך לתת ממה שנשאר אחרי שהוציא את צרכי עצמו.
כמוכן, התשלום על חינוך הילדים יכול להחשב מעשר כספים.
ברור שעדיף לתת מהברוטו, לפני הוצאות המשפחה, אבל אם זה גורר נפילה למקומות כלכליים בעייתיים, נראה לי שרצוי לשאול רב בנושא.
מעשר כספים- מצטרפת לקודמתי, לבדוק האם חינוך יכול להיחשב כמעשר.
כבר חסכנו כמה אלפים חיוניים.
לא נוהג להיכנס כאן לפרטים.
אבל הרי אני כותב גם מתוך נסיון.
רק דוגמה: הנתון הראשון שהבאת - יכול להיות כחמישית ממה שכתבת (מהמציאות לגמרי.. ולא שכ"ד אלא משכנתא).
יש עוד.
כבר אמרתי: תלוי גם במקומות ועוד.
[קורה בפעל..]
למשל, קרית ארבע.
מקום טוב.
ממש באותה מדינה, וודאי אותה פלנטה.
[כנ"ל, לגבי ההון ההתחלי, שמחוץ למה שמקבלים במשכנתא]
והזוג שהזכרתי, זה ממש לפני חודשים ספורים.
אם אתה רוצה,
נתונים באישי.
ודירה ממש, לא "קראוון".... גם לא 70 שנה..
פיטורין אקראיים (אפילו רק לחודש) או שינוי הכי קטן במפת ההוצאות שלכם (ילד חולה), יכול להקריס את מגדל הבבל שבניתם בכסף של אחרים.
מצד שני, אם הכל ילך כשורה - תוכלו לחסל מהר יחסית את ההלוואות היקרות (בעיקרו זו מחברת האשראי) ולהישאר עם משכנתא נסבלת.
(בדקתם את האפשרות של eloan ודומיו? ייתכן ותוכלו לקבל שם הלוואה בריבית יותר נמוכה)
אני כמובן אשמח לשמוע שהצלחתם. אבל זה מסוכן.
לא 1000 כמו שד. אמר
למקרה שמשהו ישתבש (למשל שיפטרו אותך או אותה מהעבודה באופן זמני).
תשמע, עשית מהלך מסוכן שיכול להצליח לך יפה ולסדר אותך מבחינת דירה, אבל אתה יכול גם ליפול בדרך.
בהצלחה רבה.
סה"כ, אתם נראים אחראים, ושקולים - לא "חרדים" ולא פזיזים.
[בהבאה בחשבון שגם בתקופת השיא, ההחזר הוא כ3000 ש"ח, אז הפסקה של חודש חודשיים של אחת המשכורות, עדיין אינה "שוברת" את הענין]
משהאפשר ליסוע בתחבורה ציבורית ולדמיין שאתם בעבודה. עובדים על הכסף לממן את האוטו שאין....
רכב עולה כ-20 אלף ש"ח בשנה במקרה הטוב.
הבנק הרי עושה בדיקה מקיפה... ולא לכולם נותנים משכנתא.
ועוד שאלה, מבירור שעשיתי הבנתי שביו"ש נותנים משכנתא עד מקסימום 60% מערך הנכס (כלומר 40% הון עצמי). איזה בנק אישר לכם משכנתא כזו?
30 שנה ועוד עם ריבית משתנה ומדד, היום זה לא נראה באופק אבל ברגע שמדד או ריבית תעלה, תשלום חודשי שלכם יקפוץ ויעלה, ומן הסתם זה כן יקרה בטווח ארוך של 30 שנה
אני מכירה משפחה עם ילד אחד שלקחו משכנתה בתחילת שנות תשעים עם כל המדד וריבית ועם השנים תשלום שלהם פשוט התנפח שהם בקושי שילמו אותו
בהצלחה
אני גם מכיר כאלה שלקחו אז, באזור לא יקר ודירה גדולה יחסית, כ100 מ'.
ומשלמים בין 800 ל900 ש"ח החזר לחודש, כיום (ואז, היה ניתן לקבל משכנתא ללא ריבית. רק מדד).
אבל אני לא מבין....
בית שעולה 800,000
מספיק לך הון עצמי התחלתי של 200,000
כל עוד אין לך בית שרשום על שמך
בית ראשון אתה יכול לקבל משכנתא של 75%!!
ומשכנתאות אפשר למצוא באיזה נוחות שבא לך...
צריך לחפש, אבל יש, ומכיר כמה וכמה כאלו!!
אני לא נכנסתי להם ל"קישקעס"..
הבחורה אמרה לי, שלא היה להם משלהם.
הם לקחו משכנתא על הדירה + שתי הלוואות לכיסוי ההון ההתחלי הנדרש.
וזה זוג צעיר ממש. לא כאלו שכבר יש להם הרבה משלהם.
העובדה - עובדה..
לגבי "קרוב לת"א"... נו, על זה כבר לא דיברתי בדווקא.
[אגב, לגבי שכ"ד, אני יודע על זוג צעיר ששכרו בישוב קרוב לנתניה, ב800 ש"ח. גם אני התפלאתי, אבל זה המקובל שם]
ולכן מי שחפץ בדירה משלו- ירחיק לפריפריה הדרומית/ הצפונית. לאו דווקא יישובים ביו"ש.
למרבה הצער- אם לא נולדת לאבא מיליונר או שאתה מתעתד להיות כזה בעצמך-
(או לפחות להכניס משכורת קבועה של כמה עשרות אלפי שקלים ולהצליח לחסוך סכומים יפים ממנה)
אין ממש סיכוי להצליח לרכוש דירה בין גדרה לחדרה,
בקושי בבאר שבע/ ביו"ש.
אבל בכל מיני ערים בינוניות בדרום/ צפון- יש דירות שיכולות להספיק לבעלי הון עצמי של 150-200 אלף ש"ח, עם משכנתא סבירה.
אבל אני לא מכיר הרבה אנשים שמסוגלים לעשות את זה.
(זה לא מאוד קשה לגייס 300 אלף שקל אם יש משכורת סבירה*2, וחיים ברמת חיים נמוכה משל אברך סטייל הסולידית, הבעיה היא שרוב האנשים לא רוצים לעשות את זה ויתחילו להחזיק רכב וכל מיני דברים יקרים אחרים)
אישית חסכתי סכום של 6 ספרות מעבודה חלקית בשכר מינימום לאורך שנות העשרה. במקום לבזבז את הכסף הזה על בילויים ורכב קניתי בו אג"ח...
"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
100 אלף ש"ח שנחסכו עד גיל 20 פשוט שווים יותר מאשר אותו סכום שנחסך בקמצנות מבית עם משפחה וילדים.
אנשים לא מבינים איך ששקל ועוד שקל, ועוד 1000 שקל , ועוד 250 שקל ריבית (אמנם לפני עשור שהריבית הייתה גבוהה משמעותית), נצברים לסכומי עתק תוך שנים ספורות.
זה דורש דקדוקי עניות וחשיבה על השקל (כן, כולל החלפת ציוד בחדש אם החדש צורך פחות חשמל), אבל הכסף הנחסך נצבר לסכומים גדולים.
________
מי שמכיר אותי ואת מקום העבודה שלי יודע שאי אפשר להתעשר משם, ובכ"ז הצלחתי לחסוך סכומים לא רעים בכלל תוך לא הרבה שנים.
כן, גם לגאות הבורסה ב-7 השנים האחרונות הייתה משמעות כמובן.
בגרויות, פסיכומטרי, לימודים אקדמיים, לימוד נהיגה.
לפעמים נהנו מהחיים בכסף שהרוויחו, לפני שנכנסים למירוץ של החיים.
אז לא היה להם זמן לעבוד ולהרוויח מעבר למימון של הנ"ל.
נכון שאתה לא מתפעל מלימודים אקדמיים וחושב שזה מיותר- אבל עדיין רוב האנשים הלא עצמאיים נדרשים להם.
וגם חסכונות כיום- הם כסף שקופא על השמרים, והרבה אנשים שמנסים כוחם בהשקעות מבלי שיש להם הבנה מינימלית בהם- מפסידים גם המעט שאין להם.
נהיגה גם אני למדתי (זה באמת נחוץ).
חסכונות - זה נכון היום, אבל בטווח של 10-15 שנה זה לא נכון.
מי שקנה ב-2007 מניות (לוקח מקרה קיצון) לפני המשבר, הרוויח יפה מאז.
מי שחוסך לשנתיים יכול להפסיד, מי שחוסך ל-10 שנים (ומוכן ללמוד בדרך הקשה גם להפסיד) - זה משהו אחר.
רשיון צריך לעשות בגיל צעיר כדי שהפז"מ יתחיל לדפוק. אחרת האידיוטים ימררו את חייך עוד בתקנות חדשות ושיגועי שכל חדשים.
אני בלי רכב ובהחלט זקוקה לרישיון נהיגה שלי.
ההורים מתבגרים, וגם עוזרים בשמירה על הילדים אחה"צ כשההורים עדיין בעבודה ואילו הילדים כבר בבית.
בעצם, אם לעבור דירה למקום זול יותר, סיכוי סביר שהכסף שייחסך כתוצאה מההפרש בשכר הדירה ילך לתשלום לבייביסיטרים על מנת שיוכלו להמשיך לעבוד ולהכניס כסף למשפחה..
אבל שיעשו מה שטוב להם.
מכירה אנשים שבגלל החישוב המוטעה הזה, שמגורים ליד ההורים עדיפים כלכלית- הוציאו מאות אלפי שקלים על דיור שהלך לפח,
נכנסו לחובות אדירים ונכנסו למצב של רווחה.
מצב שהיה יכול להימנע בקלות רבה אם היו עוברים לגור בפריפריה.
המחירים באזורים היקרים רק הולכים וגואים,
מחירי השמרטפות לא עולים בהתאמה, יש מסגרות של ימי לימודים ארוכים שלא עולות הרבה, והילדים גדלים ויכולים לשמור זה על זה.
לפעמים סוחבים שונים תפיסות שגויות- ובינתים צוברים חובות אדירים.
גנים, מעונות, תח"צ, חוגים, קיטנות ועוד הרבה.
רמת החיים מסביב יותר גבוהה.
המגורים בפריפריה זולים משמעותית גם בכל פרמטרים האלה, רמת החיים שם הרבה פחות תחרותית ומלחיצה, גם אם הנסיעות לעבודה יהיו ארוכות יותר- החיסכון הוא לעין שיעור.
ואני כותבת דברים מבוססים על נתונים שאני מכירה אישית.
רמת החיים בפריפריה זולה משמעותית ואתן דוגמא מהעיר נתיבות (שאגב כך נציין שגרים בה לא מעט דת"ל וחרדים):
- תחבורה ציבורית זולה במיוחד: 2.80 ש"ח לנסיעת אוטובוס פנימי, 2.40 בכריטיסייה, רכבת תקופה ארוכה מאוד חינם לכל כיוון (הלוך ושוב לתושבי העיר והסביבה).
- ארנונה: מהזולות בארץ
- מעונים וגנים: מסובסדים ומוזלים משמעותית יחסית למרכז.
- דלק: תחרות משמעותית בין תחנות התדלוק במהלך כל ימות השנה. כיום שמחיר הדלק עומד על 6.07 ש"ח לליטר, בנתיבות ניתן למצוא ב-5.83.
- תחרות בין רשתות המזון.
ואולי ההטבה המשמעותית זה עניין המיסוי- 11% זיכוי ממס הכנסה (דבר שיכול לחסוך אלפי שקלים למשפחה בהינתן המשכורת).
ובעיני, מעל כל אלו, זה פשוט העובדה שרמת החיים במקומות מן הסוג הזה הרבה פחות תחרותית ומלחיצה.
בפריפריה שאני גרה בה רמת החיים כמו רמת אביב ג'. נסחפים.
[אנשים מוכנים לשלם, אז זו התוצאה]
אפילו אמא מובטלת/עקרת בית שגרה ברחוב ליד שתקבל את הילדים אחר הצהריים בבית שלה ותדאג להם.
יש מקרים שאין ברירה אלא לגור במרכז היקר, אבל הרבה פעמים זה לא המצב.
מה ההורים עושים?
אם ההורים לא עובדים (ואני מנחש שהם לא), אולי יהיה יותר זול להציע להם לעבור דירה, להשכיר את הנוכחית שלהם ולהנות מהפרש השכירות...
(מכיר כאלה שעשו את זה ^)
יש במדינה הזו יותר מדי אנשים שמתפרנסים מזה שהדירות יקרות. רובם אגב - לא אנשים עשירים, סתם כאלה שקנו דירה לפני הגירוש.
(בגירוש הרסו 1500 יח"ד, והוא היה הסממן הראשון של עליית מחירי הדירות שהתחילה ב-2006).
הרבה מאוד אנשים ירשו דירה צנועה של חדר-שניים מההורים שלהם שפתאום הפכה להיות שווה זהב. מדובר בד"כ באנשים מבוגרים שנמצאים במוקדי קבלת ההחלטות.
אנחנו הצעירים נדפקים מזה, כמובן.
ואסור להם להמשיך ככה! כמו שאמרו סעיף דיור זה לא נורמלי
או שהם יעברו ליישוב במרחק שעה- שעה וחצי מעבודה או יעברו לדירה קטנה וזולה או שהם פשוט יצברו חובות
אנחנו נוסעים בתחבורה ציבורית, כולם די בשוק מזה, ובחרנו מקום מגורים עם מוסדות חינוך במרחק הליכה
משפחה עם הרבה ילדים גם אם רוצה חינוך טוב מאוד לא יכולה להרשות לעצמה בתי ספר שכבר ביסודי משלמים 400 שקל בחודש ועוד כמה מאות שקלים על נסיעות אליו.
וביטלנו רוב המעשר - גם נתנו תמיד מעשר כ1000 שקל אבל בן אדם לא אמור להיכנס לחובות כדי לתת מעשר
ואז להזדקק בעצמו לתרומות בערך באותו סכום
יש משפחות עם יותר נפשות שמסתדרות מצוין עם פחות.
לא כולם שולחים למעון (אצלנו למשל תמיד היו גני סבב שעלותם אפסית), מחירי דירות ועלויות בתים משתנות מאזור לאזור, גם עלות של "ילד" צאוד תלויה במנטליות ובאורח החיים- יש מקומות שמשלמים 50 ש"ח לחודש לגן ויש מקומות שמשלמים 200 ש,ח לחודש. יש מי שקונה בגדי מותגים ויש מי שקונה את הרוב ביד שניה. יש מי שישקיע ברכב 80 אלף ויש מי שישקיע בו 30 אלף. בקיצור-
לא נשמע לי הגיוני לעשות כזאת הכללה.
אחר כך רק השתדלות ותפילות.
וגם עם יותר מ"זוג צעיר".
תלוי במושגים, בסדרי עדיפויות, וגם - בדברים מסויימים - היכן חיים.
כשאני חושבת על זה שוב- כנראה מחשיבים שמשפחה עם יותר ילדים גם צורכת יותר חשמל (כביסות, דוד שמש, תאורה, מיזוג ועוד), יותר מים, הרבה פעמים זקוקים לרכב גדול יותר, כך שהתחשיב גדל גם בהוצאות הקבועות, לא רק בהוצאות לילדים עצמם.
כשלוקחים את כל הנל בחשבון, וגם אולי דאגה כלכלית לעתיד הילדים (קופות חיסכון וכד')-
הסכומים הנ"ל לא נשמעים מופרכים.
בערים זה יכול להיות בקלות 2000-3000 שקל לילד.
אם שני ההורים עובדים זה חובה (ואגב, לא תמיד משתלם).
הילד השישי עולה הרבה פחות מהראשון (למשל, הארנונה עבור הסלון, עלות חיבור האינטרנט בבית, חשמל וכו')...
קצת קשה לכמת את זה כי זה מורכב מהרבה משתנים שונים ומשונים.
בערוץ מאקו- שמה "חיים חדשים"- בדיוק על זה. זוגות ומשפחות שנקלעו למשבר כלכלי, והמנחה מכוונת אותם לעבור דירה, ורואים שהכל פתאום זול יותר וקרוב יותר למקומות תעסוקה
עם כחצי מהסכום הזה
אבל מה שכן- צריך לחסוך לעתיד כי אז הם יזדקקו ליותר
ההוצאה על השכירות מאוד משמעותית...
בעיקר כשהוא מדבר על רוב המשפחות, משמע אומר, שלא גרים בקרוון ביו"ש, זה מתאפשר רק לציבור שלנו ולא בא בחשבון/לא יעברו ועדות קבלה לכלל עם ישראל...
וחוץ מזה, יש תמיד הוצאות בלתי צפויות. וגם נכון שצריך לחסוך, אבל אם מצליחים לחסוך 6500 כל חודש זה בהחלט יפה מאוד...
גם בדרום ובצפון אפשר לגור יחסית בזול, 2000 ש"ח שכירות
הסתכלתי, וממש יצא לי שאנחנו מוציאים סדר גודל כזה בחצי שנה האחרונה. (משפחה עם שלושה ילדים)
לפי מה שאני רואה בחשבונות הבנק. כולל שכירות (4250) והוצאות חריגות כגון טיפולים רפואיים יקרים מדי פעם (שהיו בתקופה האחרונה) או הוצאות בלתי צפויות אחרות. זה תלוי כמובן בגילאי הילדים וכו אבל זה המצב עכשיו.
גרים במרכז, אין רכב ויש הוצאות אחרות על נסיעות. אוכלים נורמאלי לחלוטין (יש ממתקים ומעדנים לילדים מידי פעם, אבל לא בהגזמה, על פירות, ירקות, עופות וכו לא חוסכים) לא אוכלים כמעט בחוץ, ואם כן פיצות זולות וכדו'. מקבלים בגדים יד שניה ממשפחה או מתנות, אך כשצריך קונים בלי להתקמץ (כמובן שמעדיפים חנויות זולות/סוף עונה וכו, אבל שוב, לא בלחץ). אני אף פעם לא עושה רישום מדוייק של ההוצאות, אבל משתדלים לא להגזים לשום כיוון. לשני ילדים יש שני חוגים וגם הוצאות חינוך על בית הספר.
ואם באמת היינו מחשבים כל שקל - ההוצאות היו יותר נמוכות (אני חושבת שסדר גודל של עד 2000 ש"ח, אם מוותרים על חוגים, ועל מצרכי מזון לא הכרחיים/משחקים)
מכיוון שיש הכנסה מדירה בסדר גודל של השכירות שלנו (ללא משכנתא וסיימנו להחזיר חובות...) אנחנו גם חוסכים יפה ולכן יכולים להרשות לעצמנו. אבל אני חושבת שסדרי הגודל הם נכונים למי שאין דירה או לוקח משכנתא וחי ברמת חיים רגילה.
ונ.ב. מסגרת האשראי שלנו היתה מאז ומעולם 0... גם כשאני הייתי סטודנטית ובעלי אברך שקיבל 800 ש"ח. ותמיד חסכנו לא מעט. (עבדתי במה שרק אפשר בזמן שבעלי רק למד, גרנו בקרוון, ולפני שהיו ילדים בהחלט התקמצנו על אוכל. כשיש ילדים - יותר קשה לחסוך מהם אוכל, למרות שגם אותם אנחנו מלמדים לחסוך ולחשוב איך מוציאים בתבונה את הכספים שהם מקבלים למתנות וכו.)
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
כאן וברחבי הפורום באופן כללי.
אני האמת לא בקיאה בסכסוכים ובליקויים לכן לא חושבת שיכולה להביע דעה. רק שאלתי מה יותר משתלם💁🏻♀️
יש למישהו?
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
ולא בהכרח נכונה. יש אנשים שבמזג שלהם הם יותר שמרנים ונוקשים ללא קשר לגיל הנישואין.
עם שאר דברייך מסכימה בהחלט!
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?