בישיבה ממש סגורה מדברים על זה, לא ממש מספיק אבל לא מתעלמים לגמרי. לא נראה לי שיש חבר'ה שיש להם חברה חוץ מבודדים, ככה שזה לא נורא.

ב. לחבר'ה דוסים אין חברה ואין ידידה. נקודה. מי שיש לו הוא לא נחשב דוס (לפחות אצלנו..).

ויש לי עוד הרבה מה להגיד בנושא אבל אכמ"ל.

א. אם כן אז תכתוב בסוף סימן תמיהה... (?!)

ב. הוא מכניס את עצמו לנסיונות. אם הוא היה דוס הוא היה מתרחק מזה.

חלק מהווידוי ביוה"כ זה על זה שהכנסנו את עצמינו למקומות שבהם אנחנו נעבור נסיונות מיותרים.

ממש קשה להבין מה אתה רוצה..

ב. בן אדם דוס שמחפש רק את קודשא בריך הוא, דואג שלא יהיה לו חברה.

בת-דודה או אני לוידע מה - זה רק תירוצים.

וזה לא שמי שאין לו חברה אין לו נסיונות, אבל יש לו הרבה פחות.

לדעתי זה חלק מהגדרה לדוס, אם יש לו חברה, הוא לא דוס, כי הוא מכניס את עצמו לנסיונות.

לפני שהיתה לו חברה, היו לו הרהורים על בנות.

אבל כשיש לו חברה, חוץ מהנסיונות של נגיעה,

יש לו הרהורים על בת מסויימת, וזה הרבה יותר גרוע.

וגם אתה הסכמת עם זה לפני כן, /Forum/Forum.aspx/t753078#8229061

צריך לדעת גם שלפי ההלכה, לא ברור בכלל שמותר שיהיה חברה, גם אם שומרים נגיעה.

ולא יוצא ממה שגרם לא ליפול,

זה כבר לא נפילה.

אדם שעובד את ה' צריך להתבונן על מעשיו,

ולעשות חשבון נפש.

ולשים לב שאם הוא נפל הוא יפול באותה טעות.

"כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה"

צדיק נופל - הוא קם.

רשע נשאר בנפילה.

אם יש לאדם חברה והוא לא עוזב אותה,

משמע שהוא לא דוס.

וזה אומר עליו הרבה.

הובנתי?

הגדרתי את מי שלא מנסה ללמוד מנפילותיו ולקום מהם כרשע.

ולדעתי אם זה לא למטרת נישואין זה נפילה תמיד.

צודק, חוזר בי. כל עוד הוא לא מודע לזה הוא לא רשע.

אבל מה שכן, "דוס" או "צדיק" או "עובד ה'" הוא כבר כנראה לא.

למעשה אני לא יודע מי יכלל בא ומי לא,אך נראה לי שהמסר שצריך לומר הוא שהדבר אסור ולא להתפתות לחשוב שניתן לחיות עם זה עם הרבה "שמרנות",קודם כל עצם המציאות הזאת לא צנועה בפני עצמה,אבל גם לגבי השמרנות,אף אדם לא יכול להעיד על עצמו,ועל זה כן יכולים להעיד כל המקרים בהם רצו לשמור ולא הצליחו,לפעמים אף בצורה גרועה.

אך כאמור גם ללא קשר לשאלה הזו, עצם המציאות לא צנועה ולכן זה לא דבר שמותר

לא חלקת עלי בכלום...

אבל לא ידועים לי דברים שאני נכשל בהם שוב ושוב, כמו חברה.

עובד ה' זה מי שמתבונן במעשיו ועושה חשבון נפש.

אם הוא לא עושה חשבון נפש, הוא לא מתקדם, הוא נופל שוב ושוב בלי שימת לב ובלי לגרום לעצמו להפסיק ליפול. מי שהולך בדרך ונופל בבור פעם אחר פעם, צריך להפסיק ללכת בדרך הזאת או לכסות את הבור.

אמנם "האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב" אבל גם אי אפשר לעצום עיניים.

אדם שעובר על ההלכה הוא לא צדיק. כמו שגם אם "הרב מהצפון" יגיד לך שזה חלק מעבודת ה' שלו, זה לא מעניין, הוא עובר על ההלכה, ולכן הוא לא צדיק.

לשאלתך, למרות שאני חושב שאין לזה שום קשר לדיון, אני בן 16.

@יזהר

לא כדאי להיכנס לפינות הללו של הגדרות. עדיף לדון בעצם העניין. דיינו שאנחנו מסתבכים עם הגדרות שיש להם נפ"מ, כמו ת"ח, ולהבדיל משומד להכעיס, משומד לתיאבון וכו', ולא כדאי להסתבך עם הגדרות שאין להם נפ"מ.

אני רק יכול לומר לך שכלל נקוט בידינו ממו"ר אביך: הרבה מושגים הם יחסיים ותלויי הקשר. כמו ש"ישראל" לפעמים בא לאפוקי גוי ולפעמים בא לאפוקי כהן. גם המושג 'דוס', יכול לשמש כתיאור לבחור שהתחזק מתוך קבוצה של נערים בתיכון דתי ואולי אפילו הוא מתחזק יחד עם החברה שלו. הוא יכול לשמש לחלוקה התת-מגזרית הרגילה, אליה כיוונת בדבריך, והוא יכול לשמש גם (תחזיק חזק) כתיאור בשיח של אברכיות לאברכית יותר חזקה מאחרות בענייני צניעות.

לגופו של עניין, אנחנו לא יודעים מה נקודת הבחירה של כל אחד, וצריך לתת לאנשים את הזמן לאזור כוחות ולהתחזק, ולהשתדל להעלות להם את נקודת הבחירה בעבותות של אהבה. כשמדובר באידאוגיה של שקר, ואידאליזציה של תאוות - זה באמת מקרים יותר קשים ומסוכנים, שבהם יותר נכון להגדיר, להתרחק ולהרחיק, וגם זה בהתאם למה שחשים מתחת לפני השטח.

אני לא אמרתי שאי אפשר להבין אותו, אדרבה, הכי קל להבין אותו. הרי גם לי יש את אותו יצר, את אותם תאוות. אבל הוא לא עובד ה'... 

דוקא בגלל 'שהעיקר הוא המגמה של האדם ולא המעשה כאן ועכשיו' אני חושב שאם המגמה של האדם היא עלייה ועבודת ה' - הוא היה עוזב את החברה. זה לא מעשה כאן ועכשיו, זו מגמה (קראת לזה לפני כן "נפילה תמידית").

כתבת ש"זה דבר פסול מאוד בעיניי ובהשקפה של תורה למי שרוצה להתקדש ולהטהר ולעלות מעלה מעלה במעלות הקודש." במילים אחרות, זה דבר פסול למי שרוצה לעבוד את ה'...

לגבי האנשים שכתבת שאתה מכיר, הם לא קשורים לדיון, כל הדיון מבחינתי היה על חברה שלא לצורך נישואין (נראה לי שכתבתי את זה איפשהו למעלה).

אשיות של אדם לא נפסלת ח"ו אם הוא לא עובד ה'. כמו שאמרתי מקודם הוא לא רשע, אבל הוא לא עובד ה', לא צדיק.

זה סיפור אחר.

הוא דיבר על סתם חברה, אפילו הוא אמר בת דודה.

במקרה כמו שאתה מדבר - אה"נ.

לי בעיקר הציק שהוא כתב: הרי כל אחד יש לו עפ"י שאנחנו דוסים יש להרבה מהנוער אצלנו עם חברה.

מי שהיתה לו חברה ואז התחזק, הוא יכול להיות עובד ה' עם חברה, כי אולי לא טוב שיפרד.

אבל ברור שהשאיפה היא שהוא יפרד, או יתחתן.

אבל זו המציאות היחידה שאדם יכול להיות עובד ה' עם חברה (חוץ מלמטרת חתונה, כאמור..)

שלא למטרות היכרות לנישואין זה אסור ,זה לא דבר מעורפל שלא מוגדר

http://www.kipa.co.il/ask/show/244772-חברות

לנידה. אתה לא באמת חושב שיש לו חברה, והוא אף פעם לא הסתכל עליה ....

זה לא רק על פי זה, אבל זה אכן אחד מהסעיפים.

חשבתי שזה ברור...

זו הכרעת הגמרא.

משומד לדבר אחד דינו כמשומד לכל התורה כולה.

שמשהו אחד יכול להקרין על כל המציאות.

"נעלמו תרי"ב מצוות" וכו'. והראיתי לה שהעיקרון הזה לא נכון.

לגופו של עניין, ראה דברי כאן:

למרות שבעיקרון אתה צודק - נוער וגיל ההתבגרות

"משומד לדבר אחד" מדבר על מציאות של, נניח, אשה נשואה שמקיימת את כל המצוות, אבל כופרת בחיוב ללכת עם כיסוי ראש והולכת גלויית ראש. לא מטעמים של קושי חברתי וכדו', אלא מתוך משנה סדורה. מצווה נורמטיבית לגמרי, ואשה נורמטיבית לגמרי. יכולה להיות אפילו חברת כנסת, ועל פי ההלכה היא מוגדרת כמשומד לדבר אחד שדינו כמשומד שכל התורה כולה.

כאן אנחנו מדברים על משהו אחר, כי הוא לגמרי 'לתיאבון', וזה עוד לפני שנכנסנו לגדרי תינוק שנשבה. אבל עדיין יש קווי דמיון מסויימים.

לגופו של אדם שיש לו חברה, צריך לראות איך לעזור לו ולא להתחיל לתת לו הגדרות. אבל בגופה של תופעה צריך להילחם. וכשבא אדם בפורום ומתחיל להעלות סברות למה זה טוב שיש חברה, או לכל הפחות ממש לא נורא - צריך לצאת נגד דבריו בהחלטיות.

בס"ד

גם ככה מדברים יותר מדי.

השבט שלי כל אחד הלך לישיבה אחרת ובכל הישיבות מדברים והרבה אם בישיבה שלך לא אז זה בעיה....

היה לי פעם ויכוח עם מישהו (לא ת"ח) שטען שצריך להעלים את זה... שאם לא ידעו לא יחטאו בזה.

אבל אני, מהיכרות עם בחורי ישיבה...יודע טוב מאד כמה נכשלים בזה. חלקם יודעים במעורפל שזה אסור אבל לא מבינים כמה זה חמור.. וחלקם בכלל לא מבינים מה הבעיה...

כמו ששמעתי מבחור ישיבה שבתמימותו סיפר שלפעמים יש לו חשק להוציא זרע לבטלה באמצע הלימוד וזה מפריע לו, אז הוא פשוט יוצא רגע לשירותים, עושה מה שעושה וחוזר ללימוד (נשמע הזוי נכון? יש עוד הרבה סיפורים כאלה)

וכבר אמרו החתם סופר ועוד צדיקים גם בדורינו... שודאי צריך לצעוק ולעורר על זה. 

גם צעירים, לכולם ברור שזה אסור,

אולי לא יודעים עד כמה חמור.

מה דוגמא יותר טובה מהסיפור שמובא בתנא דבי אליהו (פרק יח סד - יש ספרים שזה מופיע במקום אחר)

 פעם אחת הייתי מהלך בתוך הגולה שבבבל ונכנסתי לעיר גדולה של ישראל, ואין שם עובדי כוכבים כלל, ומצאתי שם מלמד תינוקות אחד, וישבו לפניו מאתים נערים שרבם בני שמונה עשרה שנה ובני עשרים שנה, ולשנה האחרת חזרתי לשם ולא מצאתי את התלמידים ולא את רבם ביניהם, אלא בן אחד בלבד, שהוא היה בן בנו. שבשביל מעשיהם המקלקלים של אותן נערים מת רבם, ומתה אשתו, ומת בנו, ומת בן בנו, ומתו כל הנערים שרבן בני שמונה עשרה ובני עשרים, ולא נשתירו רק הקטנים, והייתי בוכה ומתאנח עליהם. עד שבא אלי מלאך מן השמים ואמר לי: מפני מה אתה בוכה ומתאנח? אמרתי לו: וכי לא אבכה ואתאנח על אלו שבאו לידי מקרא ומשנה, ועכשו הלכו להם והיו כלא היו?! ואמר לי: לא יפה עשית שאתה בוכה ומתאבל ומתאנח עליהם. אמרתי לו: מפני מה? ואמר לי: שהן היו עושין דברים מכערים ודברים שאינם ראויים ומקלקלים בעצמם, והיו מוציאים שכבת זרע חנם, והם לא יודעים בעצמן שהמיתה משגתן

המסר המרכזי הוא שיש ישיבות שממש לא מזכירים את הנושא וזה רע מכמה סיבות.

א. שהבחורים חוטאים בעניין בלי להבין כמה נזק הם גורמים (בעיקר לעצמם)

ב. גם מי שיודע שזה אסור מרגיש קושי גדול להלחם ביצר, כי הוא לא מבין שבעצם כולם באותה סירה

נראה לו שאם האחרים נראים רגועים כנראה שרק הוא סובל מהנושא. או לחילופין, כנראה שאפשר לחטוא ולהשאר צדיק. 

זה שיש הרבה שחוטאים בזה - זה ברור. ובדור שלנו במיוחד.

אבל חוסר מודעות תמים כמו שתיארת, שהוא חוזר ללימוד בלי שום דיסוננס, ושהוא מספר לך על זה בנון שלנטיות כאילו מעולם לא שמע שיש איסור כזה - זה חריג מאוד ולא מצוי כלל ועיקר. אני נוטה לומר שהייתה חוסר הבנה ולא הבנת את הסיטואציה. או שהוא חזר בתשובה לפני יומיים, וגם לא זוכר בדיוק אם מנחה זה בצהריים או בערב.

יש בזה משהו

יש מקומות שמדברים ויש מקומות שלא...

ולא נראה לי שיש הרבה כאלה שיבואו מיוזמתם....

או שאני טועה???

אני אמר אתה צודק ב100%מי יעיז לבוא לרב די מבוגר{שאתה לומד בישיבה שיא הדוסה}ויסביר לו שיש לו חברה מי יעשה את זה.הוא לא יאמר לרב תדבר איתי על זה אני מבטיח לכם שהרוב לא יעשו את זה!ותו לא!

אגב... אני בת...

אבל אני גם חושבת ככה....

המבוגר או לא... ויש מקומות שהקשר עם הרב ממש חזק, ככה שעדיין יעשו את זה.

אני בקשר מטורף אם הרב שליי אבל יש דברים שאני לא יספר לו...

כל מקרה לגופו.

תלוי למה יש חברה(מה המטרה?? חתונה) ובאיזה גיל?

לחבר שלי הייתה חברה בגיל 17 למטרות חתונה כמובן שבחור בין 14 שיש לו חברה לא יכול לטעון שזה למטרות חתונה.

ואצלי בישיבה דיברו על הכל אבל לא נכנסתי לשיעורים האלה(שיחקתי כדורסל ) .

אבל אני כרגע עושה שמינית ישיבת הסדר ופונה לרב שלי על הכל כולל הכל כולל את הדברים הנ"ל.

פשוט תמצא רב שאתה מעריך ותשאל אותו הכל (עשה לך רב והתרחק מהספק(אז קל וחומר מעבירה))

ד.א שלושה עצות איך לא לבוא לעירורי עבירה:

1.ללמוד כל יום לימוד כ-15 דקות על זה(יש מלא ספרים כמו "טהרת הקודש") ולנדור שאם לא לומדים נותנים צדקה(נגיד שקל לכל דקה)

2.להוציא גירויים חיצוניים(איטרנט וכדו') לא ללכת למקומות אסורים לא להסתכל בפרסומות\כתבות לא צנועות לא להיכנס לאתר חדשות שיש בהם חשש לתכנים לא ראויים ואני יפסיק לפרט כאן כי יש כל כך הרבה מקומות ליפול בהם.

3.להתפלל על זה בתחנונים לפני הקב"ה לבקש שיעזור לנו כי אנחנו לא יכולים לנצח את היצר בלעדיו לבכות בברכת "שמע קולנו"(תפילת שמונה עשרה).

כל שלושת עצות אלו הם עצות של רבנים שבילדיהם לא מצליחים לעמוד בפיתוי ויש עוד המון עצות אבל אלו שלושה עיקריים שכמו שרשמתי בילדיהם לא מצליחים.

בהצלוחה

יש לנו קשר טוב עם המורה ואם נרצה היא תדבר איתנו הכי חופשי ואנחנו כולם מרגישות בנוח לפתוח איתה הכל 

חבות שלי מתיעצות עם המורה ברמה שאם מישהו הציע להן חברות הן באות אליה ואם אין אישור אז זה לא יקרה

אז כל הכבוד לכן! באמת!

גם לכן וגם למורה שלכן...

אני לומדת במקום מדהים...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.