בישיבה ממש סגורה מדברים על זה, לא ממש מספיק אבל לא מתעלמים לגמרי. לא נראה לי שיש חבר'ה שיש להם חברה חוץ מבודדים, ככה שזה לא נורא.

ב. לחבר'ה דוסים אין חברה ואין ידידה. נקודה. מי שיש לו הוא לא נחשב דוס (לפחות אצלנו..).

ויש לי עוד הרבה מה להגיד בנושא אבל אכמ"ל.

א. אם כן אז תכתוב בסוף סימן תמיהה... (?!)

ב. הוא מכניס את עצמו לנסיונות. אם הוא היה דוס הוא היה מתרחק מזה.

חלק מהווידוי ביוה"כ זה על זה שהכנסנו את עצמינו למקומות שבהם אנחנו נעבור נסיונות מיותרים.

ממש קשה להבין מה אתה רוצה..

ב. בן אדם דוס שמחפש רק את קודשא בריך הוא, דואג שלא יהיה לו חברה.

בת-דודה או אני לוידע מה - זה רק תירוצים.

וזה לא שמי שאין לו חברה אין לו נסיונות, אבל יש לו הרבה פחות.

לדעתי זה חלק מהגדרה לדוס, אם יש לו חברה, הוא לא דוס, כי הוא מכניס את עצמו לנסיונות.

לפני שהיתה לו חברה, היו לו הרהורים על בנות.

אבל כשיש לו חברה, חוץ מהנסיונות של נגיעה,

יש לו הרהורים על בת מסויימת, וזה הרבה יותר גרוע.

וגם אתה הסכמת עם זה לפני כן, /Forum/Forum.aspx/t753078#8229061

צריך לדעת גם שלפי ההלכה, לא ברור בכלל שמותר שיהיה חברה, גם אם שומרים נגיעה.

ולא יוצא ממה שגרם לא ליפול,

זה כבר לא נפילה.

אדם שעובד את ה' צריך להתבונן על מעשיו,

ולעשות חשבון נפש.

ולשים לב שאם הוא נפל הוא יפול באותה טעות.

"כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה"

צדיק נופל - הוא קם.

רשע נשאר בנפילה.

אם יש לאדם חברה והוא לא עוזב אותה,

משמע שהוא לא דוס.

וזה אומר עליו הרבה.

הובנתי?

הגדרתי את מי שלא מנסה ללמוד מנפילותיו ולקום מהם כרשע.

ולדעתי אם זה לא למטרת נישואין זה נפילה תמיד.

צודק, חוזר בי. כל עוד הוא לא מודע לזה הוא לא רשע.

אבל מה שכן, "דוס" או "צדיק" או "עובד ה'" הוא כבר כנראה לא.

למעשה אני לא יודע מי יכלל בא ומי לא,אך נראה לי שהמסר שצריך לומר הוא שהדבר אסור ולא להתפתות לחשוב שניתן לחיות עם זה עם הרבה "שמרנות",קודם כל עצם המציאות הזאת לא צנועה בפני עצמה,אבל גם לגבי השמרנות,אף אדם לא יכול להעיד על עצמו,ועל זה כן יכולים להעיד כל המקרים בהם רצו לשמור ולא הצליחו,לפעמים אף בצורה גרועה.

אך כאמור גם ללא קשר לשאלה הזו, עצם המציאות לא צנועה ולכן זה לא דבר שמותר

לא חלקת עלי בכלום...

אבל לא ידועים לי דברים שאני נכשל בהם שוב ושוב, כמו חברה.

עובד ה' זה מי שמתבונן במעשיו ועושה חשבון נפש.

אם הוא לא עושה חשבון נפש, הוא לא מתקדם, הוא נופל שוב ושוב בלי שימת לב ובלי לגרום לעצמו להפסיק ליפול. מי שהולך בדרך ונופל בבור פעם אחר פעם, צריך להפסיק ללכת בדרך הזאת או לכסות את הבור.

אמנם "האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב" אבל גם אי אפשר לעצום עיניים.

אדם שעובר על ההלכה הוא לא צדיק. כמו שגם אם "הרב מהצפון" יגיד לך שזה חלק מעבודת ה' שלו, זה לא מעניין, הוא עובר על ההלכה, ולכן הוא לא צדיק.

לשאלתך, למרות שאני חושב שאין לזה שום קשר לדיון, אני בן 16.

@יזהר

לא כדאי להיכנס לפינות הללו של הגדרות. עדיף לדון בעצם העניין. דיינו שאנחנו מסתבכים עם הגדרות שיש להם נפ"מ, כמו ת"ח, ולהבדיל משומד להכעיס, משומד לתיאבון וכו', ולא כדאי להסתבך עם הגדרות שאין להם נפ"מ.

אני רק יכול לומר לך שכלל נקוט בידינו ממו"ר אביך: הרבה מושגים הם יחסיים ותלויי הקשר. כמו ש"ישראל" לפעמים בא לאפוקי גוי ולפעמים בא לאפוקי כהן. גם המושג 'דוס', יכול לשמש כתיאור לבחור שהתחזק מתוך קבוצה של נערים בתיכון דתי ואולי אפילו הוא מתחזק יחד עם החברה שלו. הוא יכול לשמש לחלוקה התת-מגזרית הרגילה, אליה כיוונת בדבריך, והוא יכול לשמש גם (תחזיק חזק) כתיאור בשיח של אברכיות לאברכית יותר חזקה מאחרות בענייני צניעות.

לגופו של עניין, אנחנו לא יודעים מה נקודת הבחירה של כל אחד, וצריך לתת לאנשים את הזמן לאזור כוחות ולהתחזק, ולהשתדל להעלות להם את נקודת הבחירה בעבותות של אהבה. כשמדובר באידאוגיה של שקר, ואידאליזציה של תאוות - זה באמת מקרים יותר קשים ומסוכנים, שבהם יותר נכון להגדיר, להתרחק ולהרחיק, וגם זה בהתאם למה שחשים מתחת לפני השטח.

אני לא אמרתי שאי אפשר להבין אותו, אדרבה, הכי קל להבין אותו. הרי גם לי יש את אותו יצר, את אותם תאוות. אבל הוא לא עובד ה'... 

דוקא בגלל 'שהעיקר הוא המגמה של האדם ולא המעשה כאן ועכשיו' אני חושב שאם המגמה של האדם היא עלייה ועבודת ה' - הוא היה עוזב את החברה. זה לא מעשה כאן ועכשיו, זו מגמה (קראת לזה לפני כן "נפילה תמידית").

כתבת ש"זה דבר פסול מאוד בעיניי ובהשקפה של תורה למי שרוצה להתקדש ולהטהר ולעלות מעלה מעלה במעלות הקודש." במילים אחרות, זה דבר פסול למי שרוצה לעבוד את ה'...

לגבי האנשים שכתבת שאתה מכיר, הם לא קשורים לדיון, כל הדיון מבחינתי היה על חברה שלא לצורך נישואין (נראה לי שכתבתי את זה איפשהו למעלה).

אשיות של אדם לא נפסלת ח"ו אם הוא לא עובד ה'. כמו שאמרתי מקודם הוא לא רשע, אבל הוא לא עובד ה', לא צדיק.

זה סיפור אחר.

הוא דיבר על סתם חברה, אפילו הוא אמר בת דודה.

במקרה כמו שאתה מדבר - אה"נ.

לי בעיקר הציק שהוא כתב: הרי כל אחד יש לו עפ"י שאנחנו דוסים יש להרבה מהנוער אצלנו עם חברה.

מי שהיתה לו חברה ואז התחזק, הוא יכול להיות עובד ה' עם חברה, כי אולי לא טוב שיפרד.

אבל ברור שהשאיפה היא שהוא יפרד, או יתחתן.

אבל זו המציאות היחידה שאדם יכול להיות עובד ה' עם חברה (חוץ מלמטרת חתונה, כאמור..)

שלא למטרות היכרות לנישואין זה אסור ,זה לא דבר מעורפל שלא מוגדר

http://www.kipa.co.il/ask/show/244772-חברות

לנידה. אתה לא באמת חושב שיש לו חברה, והוא אף פעם לא הסתכל עליה ....

זה לא רק על פי זה, אבל זה אכן אחד מהסעיפים.

חשבתי שזה ברור...

זו הכרעת הגמרא.

משומד לדבר אחד דינו כמשומד לכל התורה כולה.

שמשהו אחד יכול להקרין על כל המציאות.

"נעלמו תרי"ב מצוות" וכו'. והראיתי לה שהעיקרון הזה לא נכון.

לגופו של עניין, ראה דברי כאן:

למרות שבעיקרון אתה צודק - נוער וגיל ההתבגרות

"משומד לדבר אחד" מדבר על מציאות של, נניח, אשה נשואה שמקיימת את כל המצוות, אבל כופרת בחיוב ללכת עם כיסוי ראש והולכת גלויית ראש. לא מטעמים של קושי חברתי וכדו', אלא מתוך משנה סדורה. מצווה נורמטיבית לגמרי, ואשה נורמטיבית לגמרי. יכולה להיות אפילו חברת כנסת, ועל פי ההלכה היא מוגדרת כמשומד לדבר אחד שדינו כמשומד שכל התורה כולה.

כאן אנחנו מדברים על משהו אחר, כי הוא לגמרי 'לתיאבון', וזה עוד לפני שנכנסנו לגדרי תינוק שנשבה. אבל עדיין יש קווי דמיון מסויימים.

לגופו של אדם שיש לו חברה, צריך לראות איך לעזור לו ולא להתחיל לתת לו הגדרות. אבל בגופה של תופעה צריך להילחם. וכשבא אדם בפורום ומתחיל להעלות סברות למה זה טוב שיש חברה, או לכל הפחות ממש לא נורא - צריך לצאת נגד דבריו בהחלטיות.

בס"ד

גם ככה מדברים יותר מדי.

השבט שלי כל אחד הלך לישיבה אחרת ובכל הישיבות מדברים והרבה אם בישיבה שלך לא אז זה בעיה....

היה לי פעם ויכוח עם מישהו (לא ת"ח) שטען שצריך להעלים את זה... שאם לא ידעו לא יחטאו בזה.

אבל אני, מהיכרות עם בחורי ישיבה...יודע טוב מאד כמה נכשלים בזה. חלקם יודעים במעורפל שזה אסור אבל לא מבינים כמה זה חמור.. וחלקם בכלל לא מבינים מה הבעיה...

כמו ששמעתי מבחור ישיבה שבתמימותו סיפר שלפעמים יש לו חשק להוציא זרע לבטלה באמצע הלימוד וזה מפריע לו, אז הוא פשוט יוצא רגע לשירותים, עושה מה שעושה וחוזר ללימוד (נשמע הזוי נכון? יש עוד הרבה סיפורים כאלה)

וכבר אמרו החתם סופר ועוד צדיקים גם בדורינו... שודאי צריך לצעוק ולעורר על זה. 

גם צעירים, לכולם ברור שזה אסור,

אולי לא יודעים עד כמה חמור.

מה דוגמא יותר טובה מהסיפור שמובא בתנא דבי אליהו (פרק יח סד - יש ספרים שזה מופיע במקום אחר)

 פעם אחת הייתי מהלך בתוך הגולה שבבבל ונכנסתי לעיר גדולה של ישראל, ואין שם עובדי כוכבים כלל, ומצאתי שם מלמד תינוקות אחד, וישבו לפניו מאתים נערים שרבם בני שמונה עשרה שנה ובני עשרים שנה, ולשנה האחרת חזרתי לשם ולא מצאתי את התלמידים ולא את רבם ביניהם, אלא בן אחד בלבד, שהוא היה בן בנו. שבשביל מעשיהם המקלקלים של אותן נערים מת רבם, ומתה אשתו, ומת בנו, ומת בן בנו, ומתו כל הנערים שרבן בני שמונה עשרה ובני עשרים, ולא נשתירו רק הקטנים, והייתי בוכה ומתאנח עליהם. עד שבא אלי מלאך מן השמים ואמר לי: מפני מה אתה בוכה ומתאנח? אמרתי לו: וכי לא אבכה ואתאנח על אלו שבאו לידי מקרא ומשנה, ועכשו הלכו להם והיו כלא היו?! ואמר לי: לא יפה עשית שאתה בוכה ומתאבל ומתאנח עליהם. אמרתי לו: מפני מה? ואמר לי: שהן היו עושין דברים מכערים ודברים שאינם ראויים ומקלקלים בעצמם, והיו מוציאים שכבת זרע חנם, והם לא יודעים בעצמן שהמיתה משגתן

המסר המרכזי הוא שיש ישיבות שממש לא מזכירים את הנושא וזה רע מכמה סיבות.

א. שהבחורים חוטאים בעניין בלי להבין כמה נזק הם גורמים (בעיקר לעצמם)

ב. גם מי שיודע שזה אסור מרגיש קושי גדול להלחם ביצר, כי הוא לא מבין שבעצם כולם באותה סירה

נראה לו שאם האחרים נראים רגועים כנראה שרק הוא סובל מהנושא. או לחילופין, כנראה שאפשר לחטוא ולהשאר צדיק. 

זה שיש הרבה שחוטאים בזה - זה ברור. ובדור שלנו במיוחד.

אבל חוסר מודעות תמים כמו שתיארת, שהוא חוזר ללימוד בלי שום דיסוננס, ושהוא מספר לך על זה בנון שלנטיות כאילו מעולם לא שמע שיש איסור כזה - זה חריג מאוד ולא מצוי כלל ועיקר. אני נוטה לומר שהייתה חוסר הבנה ולא הבנת את הסיטואציה. או שהוא חזר בתשובה לפני יומיים, וגם לא זוכר בדיוק אם מנחה זה בצהריים או בערב.

יש בזה משהו

יש מקומות שמדברים ויש מקומות שלא...

ולא נראה לי שיש הרבה כאלה שיבואו מיוזמתם....

או שאני טועה???

אני אמר אתה צודק ב100%מי יעיז לבוא לרב די מבוגר{שאתה לומד בישיבה שיא הדוסה}ויסביר לו שיש לו חברה מי יעשה את זה.הוא לא יאמר לרב תדבר איתי על זה אני מבטיח לכם שהרוב לא יעשו את זה!ותו לא!

אגב... אני בת...

אבל אני גם חושבת ככה....

המבוגר או לא... ויש מקומות שהקשר עם הרב ממש חזק, ככה שעדיין יעשו את זה.

אני בקשר מטורף אם הרב שליי אבל יש דברים שאני לא יספר לו...

כל מקרה לגופו.

תלוי למה יש חברה(מה המטרה?? חתונה) ובאיזה גיל?

לחבר שלי הייתה חברה בגיל 17 למטרות חתונה כמובן שבחור בין 14 שיש לו חברה לא יכול לטעון שזה למטרות חתונה.

ואצלי בישיבה דיברו על הכל אבל לא נכנסתי לשיעורים האלה(שיחקתי כדורסל ) .

אבל אני כרגע עושה שמינית ישיבת הסדר ופונה לרב שלי על הכל כולל הכל כולל את הדברים הנ"ל.

פשוט תמצא רב שאתה מעריך ותשאל אותו הכל (עשה לך רב והתרחק מהספק(אז קל וחומר מעבירה))

ד.א שלושה עצות איך לא לבוא לעירורי עבירה:

1.ללמוד כל יום לימוד כ-15 דקות על זה(יש מלא ספרים כמו "טהרת הקודש") ולנדור שאם לא לומדים נותנים צדקה(נגיד שקל לכל דקה)

2.להוציא גירויים חיצוניים(איטרנט וכדו') לא ללכת למקומות אסורים לא להסתכל בפרסומות\כתבות לא צנועות לא להיכנס לאתר חדשות שיש בהם חשש לתכנים לא ראויים ואני יפסיק לפרט כאן כי יש כל כך הרבה מקומות ליפול בהם.

3.להתפלל על זה בתחנונים לפני הקב"ה לבקש שיעזור לנו כי אנחנו לא יכולים לנצח את היצר בלעדיו לבכות בברכת "שמע קולנו"(תפילת שמונה עשרה).

כל שלושת עצות אלו הם עצות של רבנים שבילדיהם לא מצליחים לעמוד בפיתוי ויש עוד המון עצות אבל אלו שלושה עיקריים שכמו שרשמתי בילדיהם לא מצליחים.

בהצלוחה

יש לנו קשר טוב עם המורה ואם נרצה היא תדבר איתנו הכי חופשי ואנחנו כולם מרגישות בנוח לפתוח איתה הכל 

חבות שלי מתיעצות עם המורה ברמה שאם מישהו הציע להן חברות הן באות אליה ואם אין אישור אז זה לא יקרה

אז כל הכבוד לכן! באמת!

גם לכן וגם למורה שלכן...

אני לומדת במקום מדהים...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...