יש על זה הרבה שרשורים בימים האחרונים...
להעלות כאן "סיפורים דומים עם סוף טוב".
לא רק כי זה זה פורום מעורב, מסתכלים בו כל מיני חבר'ה, ולא לכל פירוט כאן המקום -
אלא גם, כי עם כל הרצון להזדהות עם פותח השרשור כאדם כנה שמעלה דברים בתום לב,
הרי שבאינטרנט, "אנונימי", יכול להיות גם לא כזה.
מה נעשה.. לפעמים באמת אנשים טובים סובלים בגלל העלאת אופציה של "סיכון" כזה.
סיפור מפייסבוק:
https://he-il.facebook.com/hanaka.yotam/posts/881233068612804
סיפור מכנס לה-לצ'ה:
ולדן היקר, אני מבינה בהחלט את החשש שאתה מעלה, אבל הטקסטים שהעליתי הם צנועים דיים לטעמי, ולדעתי ההפסד לצד השני גדול יותר. חשוב לי לפרט:
שניים מילדיי לא ינקו לצערי הרב, ואני יודעת בוודאות שגם את השלישי לא הייתי מצליחה להניק אם לא הייתי מתחילה לחפש ולקרוא באתרים המון חומר, כולל המון סיפורים אישיים אופטימיים. הם נתנו לי כיוון השקפה, וחיזוק בימים קשים, ועוד ועוד. בזכותם היו לי כוחות להתגבר על המשברים כשבאו.
מילא אם הייתי היחידה, אבל אני יודעת על המון כמוני. שחומר כתוב שמסתובב באינטרנט הציל להן את ההנקה. ואני יודעת שבדורנו, דור האינטרנט, אחוזי ההנקה בארץ עלו פלאים - קראתי את המספרים בסקרים של משרד הבריאות שמפורסמים לעיון הציבור.
אז אני מקבלת את טענתך שיש גמדים טרוטי עיניים שמסתכלים רק על הצד הנמוך ביותר של הדברים, אבל לא נראה לי נכון לגנוז בגללם את כל העושר שבכתובים הללו. ההפסד לאוכלוסיה ענקית של תינוקות יהיה גדול מדי.
ובוודאי שיש כאלו ש"סיפורים" טובים עזרו להם (אגב, לא כל פרסום באינטרנט אכן שווה את התוצאה. אם יפרסמו דברים באופן באמת לא ראוי, "מצוה הבאה בעבירה".. לא מדבר על כאן).
אבל כאשר מישהו פונה לאנשים כאן ומבקש ש"יספרו את סיפורם", לא כללית כמו שהציעו לפנות למדריכה וכו', שיתמוך, ועידודים, שזה בוודאי טוב - אז בכל זאת, זה לא המקום לפירוטים. ביחוד כשאיש אינו יכול לדעת מי האנונימי.
אמרתי, לעיתים באמת אנשים טובים נפגעים מכך ש"מזהירים" ממה שלא קשור אליהם והעלו בתום-לב. אבל כבר היו מקרים שהעלו "בעיות" דווקא כדי ש"ידברו" על כך.. ואני חס על כבודן של אלו שרוצות לעזור מרצון טוב ואמיתי, שלא תהיינה קרבן לכך.
מה שענו עד כה, תופס את שביל הזהב. מחזק, נותן כיוון, ולא עובר מעבר למה ששייך כאן, לדעתי.
א) ילד ראשון! איזו שמחה! רוב ברכות ונחת לכם 
ב) יישר כוחך שאתה תומך באשתך. התמיכה שלך היא הדבר הכי הכי חשוב שיכול להיות. באמת, מניסיון.
חוץ מהרעיון (המצוין) של חיפוש סיפורים אופטימיים עבורה, חשוב אם תוכל לעזור בכך שתאפשר לה כמה שיותר להיות עם התינוק במנוחה, ברגיעה, במגע עור לעור. זה עושה חצי מהעבודה 
ג) אם אשתך תרצה ואם יתאים לה, היא מוזמנת בחום לפנות אליי (במסר או באימייל - behithavut בג'ימייל), ואשתדל לסייע כמיטב יכולתי. יש לי מעט ניסיון בסיוע לנשים בהנקה.
הנקה זה לא פשוט להרבה נשים . סבלנות , התמדה , עידוד מהסביבה , ובלי לחץ . אפשר לתת קצת מטרנה ולהמשיך בהנקה . זה דורש אמונה. כי כשאתה נותן בקבוק מטרנה, אתה יודע בודאות שהתינוק קיבל 60 מ"ל , נגיד.
כשאישה מניקה , היא לא יודעת כמה הילד ינק . לפעמים הוא בוכה כי יש לו בכלל גאזים , וזה יכול להלחיץ בהתחלה. אז סבלנות.
אני הגעתי לשלב שהנקתי ובכיתי יחד עם התינוק הייתי שניה לפני הרמת ידיים ואחותי שכנעה אותי להמשיך, לבסוף הנקתי שנתיים פלוס ההתחלה הקשה הייתה שווה ומשתלמת לי ולתינוק.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
