תגידו, מכירים את הבנות האלה שלא משנה מה יהיה בכל מצב הם ישארו או לפחות יראו דוסיות, לא משנה מה המצב ומה הגיל, אז רק רציתי לשאול אם אתם כאלה אתן באמת נשארות ככה כל הזמן או שלפעמים אפילו בפנים משתנה בכם משהו שהוא פחות דוס אפילו לזמן מועט?
עכשיו כשאני כותבת את זה אני חושבת שככה גם חברות שלי רואות אותי, וזה לא כזה נכון כי כן היה טיפה זמן שבפנים נכנסו לי דברים לא דוסים, זה לא רק אני נכון?
כל האלה הצדיקים שתמיד יעזרו ותמיד תמיד יהיו טובים-וזה לא יוריד אותם בחברה משום בחינה(כי הם התחברו ללא מוצלחים..)
איך עושים אתזה? לפעמים אני משתגעת מלראות אנשים כאלה שזה נראה כל כך קל בשבילם...
) ואני יכולה להגיד לך שהייתה לי תקופה פשוט מעפנה סוף שנה שעברה... הייתי יכולה לתפוס את עצמי בסוף יום שלא קמתי לשחרית ואמרתי שאני יתפלל מנחה ואז לא היה לי כוח.. וקיצר.. תקופה באמת מעפנה ואף אחת לא ידעה על זה!! מבחינתן אני אותה ילדה ,אני נראת אותו דבר.. אז רק להראות לך שלדעתי גם לדוסות יש את התקופות שלהם.. אבל בכיתה ח'-ט' בפנים הייתי ממש לא... ב"ה עכשיו רוב הזמן אני מרגישה גם דוסה בפנים...
בס"ד
נשמע שממש מבלבל אותך שהחברה תופסת אותך בצורה מסויימת ואת מרגישה שלא תמיד את עומדת בציפיות הלא כתובות האלה..
החשש הזה שמא רק לי יש בילבולים וספקות ואף אחד לא מבין או יודע כי אני נראית אחרת, הוא מאוד טבעי. אבל צריך לזכור שכולנו עוברים תהליכים מורכבים בתוך תוכנו. כולנו. ד' יתברך ברא את העולם הזה שהוא נע בתהליך של "רצוא ושוב" - פעם עולים פעם יורדים.. תמיד אנחנו משתנים!! וגם אם יש לנו תקופה פחות טובה או שנכנסים לנו "דברים לא דוסים" כהגדרתך, אנחנו צריכים לזכור שהירידה הזאת היא לא בהכרח מה שאנחנו. השאלה האמיתית היא היכן הרצון שלך נמצא, ולכן גם את ההתנהגות החיצונית שלנו נשתדל לכוון ע"פ הרצון האמיתי אמיתי שלנו.
ואז גם אם הבוקר קמתי עם לב סגור קצת, או שהלילה עשיתי קצת שטויות, אני לא אחליף פתאום את קולקציית הבגדים שלי או אעשה חרם על התפילה. אני אשתדל לקום. ולהתקדם. "כשעושים גם כשאין מרגישים מצליחים לעלות למעלה מן הרצון ולהשתנות".
והחברות שלך? זה בסדר גמור אם מה שהם רואות תמיד זה הרצון האמיתי שלך. אין מה להרגיש "צבועה" או שאר שטויות שכאלה שהיצר הרע שולח לנו למוח.. 
בהצלחה מתוקה!! האדם יראה לעיניים וד' יראה ללבב.. את הרצון הכי פנימי שלך- את זה הוא רוצה.
א. בוודאי שמכירים, אני הייתי ה'דוסית' הידועה בשכבה, אבל מבפנים רק אני יודעת טוב מאוד מה הייתי...
ב. אבל רציתי, רציתי ממש להיות צדיקה, ידעתי ששם האמת וזה מה שהכי חשוב, למרות שנפלתי בלי שאף אחד יידע אינספור פעמים.
ג. את לא צריכה כל הזמן לחשוב איך חברות שלך רואות אותך... המחשבה הכי נכונה זה איך ה' רואה אותי, ותאמיני שהוא רואה בך רק טוב ועל הפעמים שאת מתרחקת הוא בוכה על זה כי הוא מרגיש את הקושי ביחד איתך... תקומי, תתחזקי, אם את לא יכולה לבד, תבקשי עזרה.. תחפשי מישהי שיכולה לעזור לך לממש את הרצונות שלך!! כי הפער הזה שאנחנו מתרחקים ממה שאנחנו רוצים להיות יכול ליצור תיסכול וייאוש..
ד. ואני ממליצה לך לחפש חברה טובה שתוכלי לשתף אותה גם בנפילות שלך שתרגישי שיש מישהי שבאמת מכירה אותך לעומק גם את הקשיים שלך.. זה ממש עוזר בגיל הזה. קשה היות לבד בכל ההתגברויות והנפילות.
בהצלחה!!
לא לשכוח- שלכל אדם יש את החוזקות שלו ואת הרקע ממנו הוא בא. ולכן לעיתים נראה לנו שאדם מסויים הוא יותר קרוב לה'. אולי כי הוא יותר מתלבש בצניעות ועוד דברים שהם מאוד חשובים אך הם גם מעט חיצוניים. אסור לנו לשכוח שהעיקר זה הלב. ולפתע את תפגשי את עצמך מדברת עם מישהי שהייתה נראית לך לא ממש צדיקה ותראי איזה אמונה טהורה וחיבור אמתי וחם לה' קיים בה.. ודברים כאלו לא תמיד רואים... אם כך נסתכל זה עלזה, אולי גם נצליח כך גם להסתכל על עצמינו, לערוך בתוכינו עבודות פנים, לדון את עצמינו לכף זכות על הקיים, ולהתרגש מהחיבור העמוק שקיים בנו לה', שהרי אנו יהודיות!
כמובן שאל לנו לזלזל במצוות בגוף ובפועל שהם חשובות וקדושות...
שנזכה בימים אלו של דרישת ה' מאתנו להתעוררות להתמלא בחיבור חם וכן לרבש"ע , בציפיית ישועה ובאהבת ישראל
אני חושבת שאני נחשבת כזאת ואני בסך הכל כל חיי הייתי הדוסית של החבורה
ברוך השם בלי נפילות
כן אני יכולה לשמוע שירים...(שהם לא אודי דוידי)
וזה אבל בסך הכל אני בסדר
ברור שיש מעידות אני בן אדם לא מושלמת
אבל לעולם לא היה לי באסה על חצאיות וכל העניין הזה של האורך ברוך השם
אני בכיתה שהבנות שם לא דוסות ואני יחסית דוסית הרבה יותר מהם עכשיו אני ממש אוהבת את הכיתה שלי אבל לפעמים יש את הקטעים האלה שמדברים על משהו שהם פחות מקפידות או שירים שמשמעים בכיתה ונגיד אתמול עשינו לבת יומולדת ושמו שם שירים שהם ממש לא אני... אבל בסה"כ אני אוהבת את הכיתה שלי וכן מצליחה מחוברת איתם. רק רציתי לשמוע מעוד בנות שאם זה קורה להם איך הם מתמודדות...
מזמזמת את המילים אחרי זה.. וזה נדבק בך.. אז החלטתי שאני אשמע באוזניות בהסעה שירים שאני אוהבת שהם טובים שאז אני אזמזם אותם והם יהיו לי כל הזמן בראש במקום השירים הפחות עדיפים..
וכשמדברים על נושאים לא מתאימים אני פשוט יוצאת מהכיתה או זזה משם.
תומכת ומבינה
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
