כל האלה הצדיקים שתמיד יעזרו ותמיד תמיד יהיו טובים-וזה לא יוריד אותם בחברה משום בחינה(כי הם התחברו ללא מוצלחים..)

איך עושים אתזה? לפעמים אני משתגעת מלראות אנשים כאלה שזה נראה כל כך קל בשבילם...

אבל בכיתה ח'-ט' בפנים הייתי ממש לא... ב"ה עכשיו רוב הזמן אני מרגישה גם דוסה בפנים...

בס"ד

נשמע שממש מבלבל אותך שהחברה תופסת אותך בצורה מסויימת ואת מרגישה שלא תמיד את עומדת בציפיות הלא כתובות האלה..

החשש הזה שמא רק לי יש בילבולים וספקות ואף אחד לא מבין או יודע כי אני נראית אחרת, הוא מאוד טבעי. אבל צריך לזכור שכולנו עוברים תהליכים מורכבים בתוך תוכנו. כולנו. ד' יתברך ברא את העולם הזה שהוא נע בתהליך של "רצוא ושוב" - פעם עולים פעם יורדים.. תמיד אנחנו משתנים!! וגם אם יש לנו תקופה פחות טובה או שנכנסים לנו "דברים לא דוסים" כהגדרתך, אנחנו צריכים לזכור שהירידה הזאת היא לא בהכרח מה שאנחנו. השאלה האמיתית היא היכן הרצון שלך נמצא, ולכן גם את ההתנהגות החיצונית שלנו נשתדל לכוון ע"פ הרצון האמיתי אמיתי שלנו.

ואז גם אם הבוקר קמתי עם לב סגור קצת, או שהלילה עשיתי קצת שטויות, אני לא אחליף פתאום את קולקציית הבגדים שלי או אעשה חרם על התפילה. אני אשתדל לקום. ולהתקדם. "כשעושים גם כשאין מרגישים מצליחים לעלות למעלה מן הרצון ולהשתנות". 

והחברות שלך? זה בסדר גמור אם מה שהם רואות תמיד זה הרצון האמיתי שלך. אין מה להרגיש "צבועה" או שאר שטויות שכאלה שהיצר הרע שולח לנו למוח.. בהצלחה מתוקה!! האדם יראה לעיניים וד' יראה ללבב.. את הרצון הכי פנימי שלך- את זה הוא רוצה.

א. בוודאי שמכירים, אני הייתי ה'דוסית' הידועה בשכבה, אבל מבפנים רק אני יודעת טוב מאוד מה הייתי...

ב. אבל רציתי, רציתי ממש להיות צדיקה, ידעתי ששם האמת וזה מה שהכי חשוב, למרות שנפלתי בלי שאף אחד יידע אינספור פעמים.

ג. את לא צריכה כל הזמן לחשוב איך חברות שלך רואות אותך... המחשבה הכי נכונה זה איך ה' רואה אותי, ותאמיני שהוא רואה בך רק טוב ועל הפעמים שאת מתרחקת הוא בוכה על זה כי הוא מרגיש את הקושי ביחד איתך... תקומי, תתחזקי, אם את לא יכולה לבד, תבקשי עזרה.. תחפשי מישהי שיכולה לעזור לך לממש את הרצונות שלך!! כי הפער הזה שאנחנו מתרחקים ממה שאנחנו רוצים להיות יכול ליצור תיסכול וייאוש.. 

ד. ואני ממליצה לך לחפש חברה טובה שתוכלי לשתף אותה גם בנפילות שלך שתרגישי שיש מישהי שבאמת מכירה אותך לעומק גם את הקשיים שלך.. זה ממש עוזר בגיל הזה. קשה היות לבד בכל ההתגברויות והנפילות.

בהצלחה!!

לא לשכוח- שלכל אדם יש את החוזקות שלו ואת הרקע ממנו הוא בא. ולכן לעיתים נראה לנו שאדם מסויים הוא יותר קרוב לה'. אולי כי הוא יותר מתלבש בצניעות ועוד דברים שהם מאוד חשובים אך הם גם מעט חיצוניים. אסור לנו לשכוח שהעיקר זה הלב. ולפתע את תפגשי את עצמך מדברת עם מישהי שהייתה נראית לך לא ממש צדיקה ותראי איזה אמונה טהורה וחיבור אמתי וחם לה' קיים בה.. ודברים כאלו לא תמיד רואים... אם כך נסתכל זה עלזה, אולי גם נצליח כך גם להסתכל על עצמינו, לערוך בתוכינו עבודות פנים, לדון את עצמינו לכף זכות על הקיים, ולהתרגש מהחיבור העמוק שקיים בנו לה', שהרי אנו יהודיות!

כמובן שאל לנו לזלזל במצוות בגוף ובפועל שהם חשובות וקדושות...

שנזכה בימים אלו של דרישת ה' מאתנו להתעוררות להתמלא בחיבור חם וכן לרבש"ע , בציפיית ישועה ובאהבת ישראל

אני חושבת שאני נחשבת כזאת ואני בסך הכל כל חיי הייתי הדוסית של החבורה 

ברוך השם בלי נפילות 

כן אני יכולה לשמוע שירים...(שהם לא אודי דוידי)

וזה אבל בסך הכל אני בסדר 

ברור שיש מעידות אני בן אדם לא מושלמת 

אבל לעולם לא היה לי באסה על חצאיות וכל העניין הזה של האורך ברוך השם 

אני בכיתה שהבנות שם לא דוסות ואני יחסית דוסית הרבה יותר מהם עכשיו אני ממש אוהבת את הכיתה שלי אבל לפעמים יש את הקטעים האלה שמדברים על משהו שהם פחות מקפידות או שירים שמשמעים בכיתה ונגיד אתמול עשינו לבת יומולדת ושמו שם שירים שהם ממש לא אני... אבל בסה"כ אני אוהבת את הכיתה שלי וכן מצליחה מחוברת איתם. רק רציתי לשמוע מעוד בנות שאם זה קורה להם איך הם מתמודדות...

מזמזמת את המילים אחרי זה.. וזה נדבק בך.. אז החלטתי שאני אשמע באוזניות בהסעה שירים שאני אוהבת שהם טובים שאז אני אזמזם אותם והם יהיו לי כל הזמן בראש במקום השירים הפחות עדיפים..

וכשמדברים על נושאים לא מתאימים אני פשוט יוצאת מהכיתה או זזה משם.

תומכת ומבינה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...