לא ישר לחשוד - ויחד עם זה ערנות כשצריך.

באופן כללי, צריך לדעת היכן ילדים נמצאים.

ו"סטאטיסטיקה" אינה מתחלקת דווקא במדויק על כל מקום ומקום.

[גם יש להניח שמי שעושה "הצגה" דווקא על זה, מדגישה את הצד הזה]

אלימות רווחת בכל המגזרים, בכל האזורים באותם אחוזים.

מזה אזורים לא טובים? אז מה, במקומות האלה המבוגרים תוקפניים מינית כלפי ילדים יותר מאשר באזורים אחרים?

אולי להיפך.

נכון יותר לומר שככה זה סטטיסטיקה - בודקים את שכיחות התופעה. זה לא אומר שבהכרח בכל כיתה יש בפועל ילדים שנפגעו.

ילד שלא רוצה להגיד "לילה טוב" למישהו -זה לא חייב שהאדם הזה הוא תוקף ילדים . זה מזכיר לי שפעם חשדו בי שאני כזו. זה פגע בי בלי ספק. אני אהבתי , אוהבת , ואוהב ילדים באופן אמהי ונורמלי כמובן. לפעמים חושדים באדם הלא נכון . אני הייתי רווקה מבוגרת למשל -סוג של עוף מוזר כשמדובר בחברה דתית. 

יש לי הרבה לבטים עם הבת שלי למשל , אם להשאיר אצל חברות או לא . כי לפעמים ממש אי אפשר לדעת שאדם הוא פוגע . בסופו של דבר צריך לפקוח עינים מצד אחד , ומצד שני לא לראות בכל מבוגר -פאדופיל פוטנציאלי. אני למשל לא הייתי מוכנה שהילדה שלי תיסע עם נהג או תשתתף בצהרון שהיה שם גבר . מצד שני כרגע יש גנן בגן שלה -אז בהתחלה מאד מאד פחדתי ,והייתי שואלת אותה שאלות -ואח"כ אמרתי לעצמי להרגע . אני עדיין לא רגועה..

אני עצמי עברתי הטרדה פעמיים בתור ילדה . איש אחד היה חולה נפש ,והיה קשר של שתיקה במשפחה.מדובר באדם נשוי עם כיפה על הראש .  לדעתי הכתובת היתה על הקיר וזה היה שקוף מאד. אם היית רואה את האיש הזה לא היית רוצה להשאיר את הבת שלך , אפילו עם ילדים אחרים כשהוא בסביבה. עד היום אני לא מבינה את אמא שלי. הפעם השניה -זה היה אדם , שבחיים לא היית מנחשת שהוא פאדופיל. הוא היה מאד חביב ועדין , ולקח לי כמה שנים להבין , שזה היה הטרדה , בלי להכנס לפרטים . הייתי כבר בת 10 . ושוב , זה איש משפחה , נשוי עם ילדים !

אז כן , צריך לפקוח עינים . 

אני אודה שאני נוגע בדבר, אבל חשוב לי להדגיש דבר חשוב: בניגוד לנשים, גברים שמעוניינים לעבוד בגן ילדים, מחוייבים להביא "תעודת יושר" מהמשטרה (בגרשיים, כי זה לא תעודת יושר אלא טפסים שמבהירים שאין לגבר שום רישום פליללי בנושא פגיעה מינית במשטרה). כלומר - תיתכן אישה פדופילית (כן, יש כאלו) שתוכל לעבוד בגן ילדים כאשר אף אחד/ת לא ידעו מזה, כי אין אפשרות לחייב אותן להוכיח במשטרה את חפותן, ולעומת זאת גבר שהולך לעבוד בזה, אם יש לו היסטוריה של פגיעות - ידעו את זה ישר.

דבר נוסף - אני יודע שנשים רבות פוחדות וכו', אבל באמת שגברים שהולכים למקצוע כזה זה מגיע מאהבה גדולה לילדים. לצערי עדיין כיום אישה שתנשק ילד בגן יקבלו את זה כדבר הכי טבעי שיש, ולעומת זאת הגנן שיתן נשיקה לילדה בגן שנפלה ובוכה - יש הרבה הורים שבגלל זה יחשדו בו שהוא פדופיל או משהו כזה.

אז לא, בחר'ה. זה לא ככה. רובם המוחלט של הגברים הם לא פדופילים, תצאו מזה. יותר מזה, אני אדהים פה כמה - דיברתי עם דוקטור שחוקר את הנושא הזה שנים, הוא בעצמו היה גנן שנים רבות וכיום מלמד סטודנטיות - הוא חקר את הנושא הזה לא רקבארץ אלא בכל העולם, וגילה, למשל, שבאופן יחסי (אחוזי) באנגליה, שעשו בדיקה בנוגע לפגיעות מיניות בגיל הרך במוסדות החינוך, כמה אחוז מהנשים שעבדו במקומות האלו, הורשעו בפדופיליה וכו', לעומת כמה אחוז מהגברים שעבדו במוסדות כאלו, הורשעו - ונחשו מה? אחוז גבוה יותר משמעותית של נשים, הורשעו בפדופיליה, מאשר אחוז הגברים (ואני מזכיר - זה יחסית לכמות הגברים/נשים שעובדים שם. לא כמותי). ככה שכמובן הכי קל להיתפס בהכללות ש"רק גבר יכול להיות פדופיל" - אבל תזכרו שגם גבר יכול להיות בעל יכולת לטפל בילדים בגן, ולאהוב ילדים לא פחות מאישה. כן, גם אם זה לא נפוץ יותר מידי.

רק היה חשוב לי להדגיש בנושא זה כי אני מעט מעורב בו ויודע מהיכרות אישית.

אגב - לסיום, אולי תופתעו, אבל תבדקו במקומות שנמצאים גננים גברים באותו מקום כמה שנים, והם כבר מוכרים - הרבה פעמים הם יהיו גננים אהובים מאוד, מוערצים מאוד, שהילדים וההורים משוגעים עליהם, ורשימות ההמתנה לגן שלהם גדולות (בין אם פרטי ובין אם ציבורי). אולי זה בגלל העובדה שגבר שבוחר למרות הכל במקצוע כזה, עושה זאת נטו מאהבה מוחלטת למקצוע, בניגוד לאישה שלעיתים זה תהיה בחירה שלה גם אם היא לא שלמה עם זה ב100 אחוז (ותהיו כנות - יש משהו במה שאני אומר. 

כל טוב.

ממש חשוב שאנשים לא יחשבו שזה בטח קורה רק במקומות אחרים נורא. צריך לפקוח עיניים. לצערי מכירה מספיק בנות כדי שתהינה לי דוגמאות..

זה בטח לא היה פשוט להגיב ולכתוב. באמת תודה על השיתוף.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...