פרשת ויראבס"ד
לקבל יראת שמים
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה'..."
התגלות של ה' כלפי אברהם, סוג שנבואה או במילים שיותר קשורת אלינו התעוררת ליראה.
כולנו רוצים להתגדל ביראת שמים, ולפעמים אנחנו קצת מאוכזבים, כי התחושה היא שאין דרך מסודרת וגם התוצאות של התקדמות בנושאים כאלה זה לא משהו ממשי.
אני רוצה בעזרת הפרשה לנסות לענות לנו מעט מה זה יראת שמים, וכיצד לקבל אותה.
גדול היראה, האמונה, עת הרצון.
נתחיל מבעל הטורים על הפסוק "סופי תיבות אוה מלמד שאוה לשכון באהלו של אברהם"
הקב"ה רצה לשכון באהלו של אברהם, כמו שאמרנו אנו רוצים להשיג יראת שמים, אבל יראת שמים זה לא דבר של מה בכך, יראת שמים היא קשר וחיבור, שכולל גם התעוררות מלמעלה פרץ של אור.
נסתכל על זה דרך החזון איש{שפטירתו הייתה ביום רביעי} בתחילת ספרו אמונה וביטחון "מדת האמונה היא נטייה דקה מעדינות הנפש. אם האדם הוא בעל נפש, ושעתו שעת השקט, חפשי מרעבון תאוני, ועינו מרהיבה ממחזה שמים לרום והארץ לעומק, הוא נרגש ונדהם, כי העולם נדמה עליו כחידה כמוסה , סתומה ונפלאה..."
מדת האמונה היא נטייה דקה, לא קל להבחין בה ולחוש אותה, האדם צריך להיות בעל נפש עבודה גדולה ושעת שקט שעה של התעוררות עת רצון, כדי באמת לקבל אותה.
אז מה עושים? כיצד נקנה את היראה?
לחפש איפה לתת, כיצד להשתמש בכלים שה' נתן לי.
אז נסתכל מה ה' עשה עם מתנת היראה, עם ההתגלות של ה' אליו.
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים... וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם...וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן...אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם..."
עשרות שאלות יש על הפסוק הזה, מה אברהם אבינו עושה, ה' בא אליו נתן לו נבואה כלשהי, והוא "וישא עיניו" הוא לא "במקרה" ראה אנשים הוא חיפש? זה נשמע כיאלו חס וחלילה אברהם חיפש תירוץ לעזוב את ה'?! והעריבוב הוא רץ לקראתם ופתאום פונה לה' "אל תעבור" וכמעט כהמשך ישיר מידי פונה אל האורחים.
אז מה באמת קורה פה?
נראה לי שיש פה יסוד גדול, על כיצד להשיג קדושה, האלשיך הקדוש בין שאלותיו שואל יש פה וירא מיותר, פעם אחת "וירא שלשה אנשים" ואז פתאום שוב "וירא וירץ" ונראה לי אפשר להסביר וה'וירא' הזה לא מדבר על מה אברהם ראה אלא פונה אלינו, זה כיצד מקבלים קדושה.
ונתחיל להסביר החזון איש בסוף פרק א' באמונה וביטחון אומר: "ובהכרת בוראו ית' ימצא פתרון החידה של העולם כולו אשר הדריכה מנוחתו ללא הפוגות:"
מתוך "הכרת בוראו ימצא פתרון החידה של העולם כולו",ומה עשתה החידה הזו לאותו אדם בדרך להכרת אמיתת בוראו?
אומר החזון איש: "אשר הדריכה מנוחתו ללא הפגות" היא הדריכה את האדם למנוחה שלו,לאמונה העוצמתית ביותר לקרבה הגדולה הזו בלי הפסק "ללא הפגות".
זה בדיוק מה שאברהם אבינו עשה, נכון יש חידה, העולם לא מובן, אבל החידה הזו היא ההדרכה של האדם, האדם מקבל כוחות וכלים, ניסיון חיים כדי להעניק אותו הלאה.
אברהם אבינו קיבל ביקור חולים מה', ראה עוד נקודת חסד מידה של ה', וחיפש איפה לתת את זה, הוא חיפש כיצד להשתמש באותה אהבה שהרגיש מה'.
זו העצה כיצד להתקדם, תחפשו איפה אתם יכולים לתת, ואז גם בעזרת ה' תגלו את היראה.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!
שנזכה לחפש וגם למצוא כיצד לתת לאחרים, ונרגיש יראת שמים ואת עצמינו אוהבים את ה', ונאהבים על ידי ה'.