אולי מישהו מכיר או מתמודד ?
אני לא רגיש מידי לקולות של אנשים אוכלים, אבל במקרה הזה זה פשוט מוציא אותי מדעתי.
אולי זה קשור, יש לה שיניים תותבות, שכנראה מוסיף לרעש. והיא אוכלת תמיד דברים קשים, לאט לאט, ביס ביס ככה תוך כדי עבודה.
לא מבין למה זה עושה לי רע.
אפשר אולי לשאול בצמ"ע,
ואלי בכל זאת, אי אפשר לבקש ממנה? או שזה לא שייך?
סליחה על הבורות, במידה והייתי אמור לדעת 
ומה יקרה אם פתאום ישגע אותך שהבן שלך לועס לידך? תוציא אותו מהבית?
או שצורת הנשימה של אשתך תוציא אותך מדעתך? אני לא מזלזלת בקושי, מבינה שיש דברים שיכולים להוציא מהדעת, אבל חשוב מאוד מאוד להבין ולהפנים שזו בעיה שלי, בלבד, ואני צריך לעבוד עליה. בדר"כ זה מוציא אותי מדעתי כי זה נוגע לי במשהו פנימי בנפש שקשה לי להכיל.. אבל לא דווקא.
בכל אופן כדאי לשנס מותניים לעבודה. ולא לחפש את הפתרונות מבחוץ.
בהצלחה!
צרמה לי התגובה שלך ואני מפנה אותך לתגובתי למטה יותר בשרשור.
אשמח אם תקראי אותה @פומה.
לאיפה בנפש זה שייך, אין לפי אפילו כיוון, איזו מידה זו ?
"תעבוד על עצמך" זה אמירה כללית מידי. "תלמד לסבול" הכוונה ?!
ו..ברור שזו הבעיה שלי, לא של הילד, לא של האשה וכו'.
לי בכל אופן זה עוזר...
ובכל אופן לטובת הציבור-
מיסופוניה היא רגישות גבוהה לרעשים המתבטאת במצוקה וכעס כתוצאה מחשיפה לרעשים מסויימים. הרעשים המעוררים תגובות לחץ וזעם הם בדרך כלל רעשים יומיומיים שלא גורמים לכל תגובה מיוחדת אצל רוב האנשים. במקרים רבים מדובר על רגישות לרעשי לעיסה, רגישות לרעשי נשימה ועוד. ישנם גם גירויים ויזואלים הגורמים לאותה תגובת דחק בדומה לתגובה לרעשים. בעת החשיפה לרעשים, מרגישים הסובלים ממיסופוניה בלחץ גדול הגורר תגובה רפלקסיבית של כעס.התגובה לרעשים היא תגובת הילחם או ברח שאינה ניתנת לשליטה מודעת.
קיימות רמות שונות של תגובה לחשיפה לרעשים החל מרמה 0 שבה האדם אדיש לרעשים, עד לרמה 10 הכוללת אלימות (עצמית או כלפי אחרים) כתוצאה מהלחץ והפניקה. העמוד הבא מפרט את הרמות השונות של התגובות לרגישות לרעשים.
הסובלים ממיסופוניה נוטים להימנע מחשיפה לרעשים המלחיצים בדרכים שונות כגון: מיסוך הרעש על ידי רעשים אחרים חזקים יותר (אוזניות עם מוזיקה חזקה, טלויזיה או רדיו בווליום גבוה, אטמי אוזניים, הפעלת מכשירים שונים ועוד), או המנעות ממפגש עם אנשים היוצרים את הרעשים ובכך נמנעת החשיפה לסיטואציה המלחיצה. דבר שעלול להוביל להתבודדות חברתית.
בדרך כלל, הסובלים ממיסופוניה מפתחים רגישות לרעשים של אנשים הקרובים אליהם (בני משפחה קרובים, חברים לעבודה וכדומה), אך יש המפתחים רגישות לרעש מסויים ללא תלות במקור הרעש (למשל רגישות לרעשי לעיסת מסטיק). הסובלים מרגישות לרעשים של הקרובים אליהם, נוטים להימנע מחשיפה לרעשים וכך נמנעים מפעילויות משותפות כגון ארוחה משפחתית משותפת ופעילויות אחרות הקשורות לרעשים אליהם הם רגישים. למשל, יש הנמנעים מללכת לקולנוע עקב החשיפה לרעשי אכילת הפופקורן, יש העוזבים את החדר כשנכנס אליו מישהו שלועס מסטיק.
בגיל ההתבגרות, הנטיה של הסובלים ממיסופוניה היא להאשים את הסובבים אותם ביצירת הרעשים המלחיצים בכוונה תחילה.
נוסף על ההתמודדות הרגשית המורכבת עם תופעת המיסופוניה, חווים הסובלים מחוסר הבנה של החברה הסובבת אותם לרגישות ממנה הם סובלים. במקרים רבים מואשמים הסובלים בהתחזות על מנת למשוך תשומת לב אליהם, כדי להציק ועוד. תגובות אלה מצד החברה גורמות לרגשי תסכול אצל הסובלים.
המונח מיסופוניה הוטבע לראשונה על ידי פרופסור ג'סטרבוף (Pawel J. Jastreboff) שקישר את התופעה לתופעות הטינטון והיפראקוזיס. פרופסור ג'סטרבוף פיתח שיטת טיפול במיסופוניה הקשורה לתחום האודיולוגיה. סובלים רבים ממיסופוניה טוענים כי איבחון זה שגוי מכיוון שתופעה זו לא קשורה למנגנון השמיעה, אלא זו תופעה רגשית.
ההבדל בין מיסופוניה להיפראקוזיס הוא שהיפראקוזיס הוא חוסר סבילות לרוב הרעשים הסובלים מהיפראקוזיס חווים רעשים יומיומיים בעוצמה גבוהה. מיסופוניה מתבטאת בתגובת דחק כתוצאה מחשיפה לרעשים מסויימים, וכן רעשים לא נחווים בעוצמה גבוהה.
בגלל חוסר המידע על מיסופוניה, מאובחנים חלק מהסובלים ממיסופוניה כסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). אך גם במקרה זה טוענים סובלים רבים ממיסופוניה כי זהו איבחון שגוי. למרות שטיפולים המקובלים לסובלים מ OCD משיגים הקלה מסויימת אצל הסובלים ממיסופוניה, הקלה זו מדווחת כהקלה מזערית עד זניחה שאינה פותרת את הרגישות לרעשים.
רעשים נפוצים הגורמים לתגובות לחץ (רשימה חלקית):
גירויים ויזואלים (רשימה חלקית):
השפעת מזון על הסימפטומים:
חלק מהסובלים ממיסופוניה דיווחו על השפעת סוכר ומאכלים בעלי ערך גליקמי גבוה על הגברת הרגישות לרעשים. אנשים שעברו לתפריט נטול סוכר (שתיה ממותקת, קינוחים וכדומה) והפחיתו מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה (תפוח אדמה, לחם מקמח לבן ועוד) דיווחו על הפחתה ברגישות לרעשים והקלה בחיי היום יום. הפחתת סוכר מהתפריט כוללת לא רק סוכר לבן ומאכלים בהם יש סוכר לבן אלא גם ממתיקים אחרים המכילים סוכר כגון: דבש, סוכר חום, סירופ מייפל, סילאן, סירופ תירס, סוכר ענבים וכדומה.
מקור- אתר שלם שמוקדש למיסופוניה
מעניין.
תודה !
תנסה להתגבר ולא להתיחס!!ממש קשה אבל עובדים על זה(:
אני חושב שאתה צריך לעבוד יותר על מידת הסבלנות... והאיפוק... אני יביא לך דוגמה. כשאתה ישן לך בנחת..
איך אתה יודע שאתה באיזשהו קטע במשך הלילה לא נוחר ממש ממש חזק ו.. מעיר את החבר'ה בחדר בישיבה/בבית?
אני לא חושב שהיא יכולה ממש לשלוט על זה.. תנסה להתרגל.. לשים אטמי אוזניים ממש לא.. כי זה יכול לגרום לה לאי נעימות.
אי לכך.. ובהתאם לזאת..תנסה לעבוד על זה קצת. ולא רק אתה. כל מי שרשם פה שהוא מבין אותך.. אתם צודקים רבותי. אבל... בבקשה קצת התחשבות. כי יכול להיות שגם אתם - מפריעים למאן דהו כל שהוא..... ערב טוב צדיקים יקרים
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
