מהתורה , ויש לשאול מה יותר חשוב. זה סילוף של עמי ארצות .    האמת היא שחז"ל כותבים ששקולה ישיבת ארץ ישראל ככל המצוות כולם ( אולי המורה שלך חולקת על חז"ל ...) .   שהמורה תעין בהוספות של הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם (מצווה ד) ותראה שמצוות עשה לכבוש את הארץ .     לכן זה בערך כמו לשאול מה יותר חשוב : התורה או לשמור שבת. 

שמירת השבת ושמירה על ארץ ישראל הם חלקים חשובים בתורה עצמה.  מקווה שהבנת .

בדרך כלל חרדים לא למדו את הנושא , והם עמי ארצות בעניין .

"כיוון שגלו ישראל מארצם אין לך ביטול תורה גדול מזה"

ומי שמתעסק בא"י לשמה, סופו שיגיע גם לתורה.

יש גם מצוות ואיסורים שנדחים בפני מצוות יישוב הארץ: בשבת- אם יש הזדמנות לגאול קרקעות רק בשבת וייתכן שלא תהיה הזדמנות אחרת, חותמים אפילו בשבת!

ו"בעיר הסמוכה לספר (-ערים שקרובות לגבול עם גויים, במציאות שלנו כמעט כל היישובים נחשבים כעיירות ספר)- אפילו באו על עסקי תבן וקש יוצאים עליהם בכלי זין ומחללים עליהם את השבת"!

ואפילו מצוות כיבוד הורים נדחית בפני ישיבת א"י...

בקיצור, א"א לדון בתורה ובא"י כשני דברים נפרדים, המשולש הוא עמ"י- א"י- תורת ישראל...

וברור שיש מצוות כיבוש וירושה, זו מלחמת מצווה שאליה יוצאים אפילו "חתן מחדרו וכלה מחופתה"

והרמב"ן כותב שיש מצוות עשה "שלא נשאירנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה"

יש לי עוד מלא מקורות תגידי לי אם את רוצה עוד...

ולכן שאלתי פה כי רציתי להוכיח להם

שהתורה, מה השאלה בכלל?!

@רעיה123 הסבירה את זה נהדר.

וגם @סתמישוו כתב יפה.

ושאלה לי אליך, מה יותר חשוב התורה או המדינה?

@יו

חלק מהתורה זה גם הארץ, אבל אם זה מתנגש, וודאי שהתורה קודמת, ללא ספק.

הקב"ה בעצמו אומר לעם ישראל שאם יעברו על מצוות התורה הארץ תקיא אותם. 

כי הארץ היא כלי עזר..אפשר אולי לומר-מעלית. אם אתה רוצה לעלות לדרגות גבוהות... בוא לארץ ישראל 

אבל אם אתה לא רוצה, מה תעזור המעלית..? לא לחצת על שום כפתור אתה סתם יושב בפנים

"חבור עצבים אפרים הנח לו". אני יוצא מנקודת הנחה שזה הפסוק המרכזי בנביאים. תזכור שמדובר על עבודה זרה, משהו שעבורנו נשמע כמו חטא שרק מטורפים יעשו, זה לא איזה אבק רכילות, או ספיחין בשמיטה. ועדיין "הנח לו". זה לא אומר שאין שכר ועונש בכלל - יש גם יש. אבל האוטומטיות הופכת כאן למורכבות. אליהו הנביא מחטיף לאחאב את "הישמרו לכם", ורוחץ בדם את הכרמל ומזבח נביאי הבושת, אבל מורחק משדה המערכה בהכרזה די מסחררת ש"לא ברעש ה'". ולקראת חתימת המקרא ועם תחילת ימי הבית השני (ה"יום קטנות") בא נביא ואומר "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי". היהדות על כל מרכיביה - התורה, העם, הארץ - הופכת למשהו סופר-מורכב, כנראה המנגנון הכי עדין ורגיש באנושות. השאלה שלך היא לגיטימית אבל המקרא כולו עוסק בהפיכתה לתיאורטית גרידא. אני לא באמת חושב שאני מספק כאן תשובה אולטימטיבית שאחריה נפתרות כל השאלות, אפילו אם נוכיח שכל הנחות היסוד של תשובה כזו שאני נותן הן אמת לאמיתה. אבל אני כן חושב שזה החיפוש המרכזי שכל המקרא מוסיף על תורת משה.

אל תפריד את קדושת הארץ מהקב"ה. 

זה נשמע כאילו הארץ הייתה כבר קדושה בלי קשר... והקב"ה גילה את זה איכשהו ושידך בין ישראל לארץ..

סתם בשביל הסבבה...שנחיה פה ויהיה לנו אחלה מקום

הקב"ה הוא זה שקבע מראש שהארץ הזאת תהיה קדושה.. ולמה?  

הקב"ה ברא את כל העולם כולל כל מה שבתוכו רק בשביל התכלית.. שהיא- להתקרב אליו יתברך.  

מה שאומר שגם כל דבר קדוש אמור לגרום לזה...

וזה בעצם המושג קדושה...  

סתם להיות פה ולחיות כמו בהמה לא רצוי מצד שום דבר... אלא אם כן היצר גובר עליך אבל בתוכך יש רצון להשתפר.

שתי הדברים האלו חשובים אני חושבת שאי אפשר להגיד א"י יותר חשובה או שהתורה יותר חשובה.

הרי כתוב "א"י לעם ישראל עפ"י תורת ישראל" לפי דעתי זה משהו שצריך לבוא ביחד

כתוב "א"י לעם ישראל עפ"י תורת ישראל"?

התורה..כי היא מצווה לשמור את אהבת הארץ

מה התכוונת?  כשאחד סותר את השני? אולי לימוד תורה או ישוב הארץ?

שגם אם התורה יותר חשובה, זה לא אומר שאפשר לזרוק את ארץ ישראל... עיין ערך 'חרדי' שם, שם.

ברמה הכללית התאורטית הייתי אומר שהתורה קרובה יותר לקב"ה, ומכוחה מגיעה גם הארץ.

אבל יש מקרים שאדם ישיג מעלות מסוימות דוקא מהחיבור לארץ, ואפילו בלי תורה.

כלומר שלפחות בפועל הארץ מגיעה מכוחה של התורה. גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.

אברהם קיים את כל התורה כולה, וקבלת בנ"י את הארץ היתה אחרי קבלתם את התורה.

אני לא דוחה את דבריך מכל וכל, כי הקיום שאברהם קיים את התורה הוא בבחינה פחות גלויה מאשר הבטחת הארץ, ואעפ"כ.

גם מבחינה רעיונית, לא בכדי בחרתי במשפט "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", שממנו בעצם משמע שהמעשה גדול.

ואולי אפשר לומר שמה שמבחין בין ארץ כנען לארץ ישראל זה התורה.

(ובגלל זה התורה פתחה בבראשית, כדי שהארץ תהיה ארץ ישראל)

יכול להיות שכאידאה מופשטת זה היה כבר לפני. וזה מה שכתבתי על "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"

לגבי אברהם, נאמר עליו גם כן "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו", ועל הבטחת הארץ היה אפשר גם כן לומר שזה כיחיד-לו ולזרעו.

התורה היא הדרך לקנות דברים. תלמוד מביא לידי מעשה זה לא רק אופציה שנובעת מחסרון הבנתנו את ערך המעשה. זה מכיון שהחיבור לתורה מכניס באדם משהו חדש, נותנת לו כח לראות את המציאות בסדר שהקב"ה רוצה שנראה אותה, אנא נפשי כתבית יהבית. בלי זה אין באדם היכולת הזו, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וגם אם תאמר שיש יכולת טבעית להתחבר לכח של התורה-אז זה יהיה כאברהם ששתי כליותיו נעשו לו כשני רבנים.

לגבי האבות, אפשר להסביר גם הפוך-הארץ היא דבר פרטי, ולכן האבות יכלו לקבל אותה כבר (או לפחות הבטחה עליה), התורה לעומת זאת היא דבר כללי ולכן היה אפשר לקבל אותה רק כאומה.

זה מעלת עולם הרוח על עולם החומר.

הקב"ה לא נתן לנו את התורה כאמצעי להתחבר לארץ רק כדי שנראה משהו יותר טוב.

הקב"ה רצה שנראה את הדברים דוקא מתוך התורה.

החיבור לארץ הוא רק החלק התחתון של החיים.

ואין סיבה להניח שתורה היא דבר פרטי יותר מארץ.

ולמה ארץ לא יכולה להיות שייכת לאדם פרטי? כל אחד מקבל נחלה. דוקא בתורה אין כזה דבר. הכל מערכת אחת.

ובכל זה לא חלקתי על כך שיש בארץ משהו שאין בתורה, משהו שאולי עליון יותר, רק אמרתי שגם בתורה יש משהו עליון שאין בארץ, ושבפועל, השגת הארץ באה על ידו.

פעמיים כבר הייתה לנו ארץ, וגלינו ממנה בגלל ריחוק מהתורה.

הקב"ה רוצה שהערכים יהיו שלובים זה בזה, ולכן הם כך, ולא יהיה ניתן להפריד ביניהם.

וזה כפי שכבר הזכרתי בא לידי ביטוי ב'גדול תלמוד שמביא לידי מעשה'. ה' לא רוצה דרך אחרת.

הדרך היא להגיע אל העולם מתוך העולם הרוחני, ועל ידי זה העולמות האלו יתחברו.

איני מנסה להשוות בין הקדושות, אלא רק לברר מה חיוני (קריטי) יותר-התורה או הארץ.

המהר"ל בנתיב התורה פרק א' אומר כך-"ויותר ראוי אל האדם שיהיה נמצא כשלימות מבלי חסרון אף אם לא היה לו המעלה משיהיה לו חסרון שיהיה לו עם זה מעלה שכלית, כי החסרון מבטל המעלה שאין המעלה נחשב לכלום"

כלומר שיש דברים שהם חיוניים, והם חשובים יותר גם מדברים במעלה גבוהה יותר.

בלי ארץ, אנחנו מרוצצים ושבורים, אנחנו לא יכולים לממש את ייעודנו, אנחנו פגומים וחסרים, אבל אנחנו חיים.

בלי תורה-אנחנו אבודים. גם הארץ תקיא אותנו בלי תורה. וזה לא משנה כרגע מה יותר קדוש, התורה או הארץ, התורה קריטית יותר.

בלי תורה-צלם הא-להים שבנו יאבד, והארץ לא תעזור.

כמו לשאול מה חשוב יותר העין או הרגל.....

בלי תורה אין לנו זכות על הארץ ובלי הארץ אנחנו לא יכולים לקיים את המצוות שבתורה ככה שהם נראים לי דיי משתווים

אין קשר בין הצבא ללבחור בארץ

אבל מי שמנסה לעקור את הארץ הוא מבטל את התורה

ציטוט מתוך הגדה של פסח.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...