מדהים שאחרי כמעט 40 שנות שלטון, הימין הפוליטי הצליח להטמיע בבוחריו, עד כדי עיוורון, שכל העוולות הקיימות כאן (ביטחון, כלכלה, חברה) הן באשמת השמאל, והשמאל בלבד. 

אז כולם אשמים, בג"ץ, הפרקליטות, היועמ"ש, התקשורת, הקרן החדשה לישראל ומי לא. כולם חוץ ממי שמחזיק בהגה באמת.

אני לא קונה את זה.

בטח בתחומים הכלכליים, וגם הביטחוניים (בוודאי לעומת 'הימין' הביטחוני של היום).

יא היא מה שהופך את השלטון לרקוב.

אם אינך ישר אז תתרחק מהפוליטיקה.

השמאל מנסה את זה כל הזמן ותמיד נכשל.

כמעט כל מי שיש לו מה לחפש בחוץ מוצא משרה יותר מתגמלת.

יש כאלו שנכנסים לפוליטיקה בלי שום בעיות כלכליות, ויותר מכך (הדוגמאות האחרונות, כמובן: בנט, יאיר לפיד...)

ונכנסים באמת כדי לממש את האידיאולוגיה שהם מבינים בה.

לכן הרבה פעמים ה"רציניים" שנכנסים ונשארים שנים רבות הם כאלו מעט מבוגרים יותר (או כאלו שכבר עשו את "המכה", די בצעירותם - כמו בנט... - ואין להם בעיות כלכליות) כי הם "מסודרים" כבר, וכעת יכולים להתפנות לעסוק גם באידיאלים.

מי שמוצלח בפוליטיקה, סיכוי גבוה מאוד שגם בחוץ, במגזר הציבורי/הפרטי, הוא היה מוצלח ומגיע גבוה ומשתכר לבטח יותר מחברי הכנסת.

משמע שאומנם יש בכנסת כאלו שבאו "לעשות לביתם" - אבל רבים הגיעו באמת מאמונה שככה יהפכו את המדינה למקום שיהיה נעים יותר לחיות בו, על פי האידיאולוגיה שלהם.

עצם זה שהם אולי נופלים למקומות של שחיתות בהמשך - זה אכן אולי קיים, אבל זה לא יסוד הסיבה שהם שם, וגם לא בהכרח מה שמחזיק אותם שם.

לא חסרים כאלה שהגיעו לפוליטיקה (ולו באופן זמני) כדי להתעשר ממנה.

כשהוא כבר לא בשלטון שנים ארוכות. ולא שחלופותיו טובות יותר מזה של הימין.

לרוב בישראל (הימין בעשרות השנים האחרונות) ניתן המנדט לשלוט. זה שבפועל גופים כאלו ואחרים מצליחים לכופף אותו, הוא צריך לבוא בטענות רק לעצמו.

את בג"צ, למשל, ניתן לרסן בחוק יסוד. אבל חוק יסוד אין, וכך בהיעדרו קל יותר לפוליטקאים מהימין להסתיר את כישלונותיהם ולהאשים את בג"צ.

אותו הימין היה ויש בכוחו להפוך את הקערה על פיה. הוא בחר שלא לעשות זאת.

המשאבים הטבעיים של מדינת ישראל שייכים לכולנו, אזרחי המדינה. להבדיל מנכס פרטי כמו הבית של בלדרית.

אין לזה שייכות לקומוניזם.

שתשקיע את כל הכסף, החל מהאגורה הראשונה ועד הדולר האחרון (עד הגעת ההכנסות שיכסו על ההוצאות) על חיפוש, תשתיות, מציאה, הפקת, כריית , שינוע, וכו' וכו' - כשזה כולל גם סיכון עצום של הפסדים במקרה של אי מציאה וכו' - כשכל הכסף הזה כמובן יהיה מכספי המיסים שלי ושלך?

יודע מה? זכותך לרצות את זה - לך לכנסת ותיכנס למפלגה שדוגלת בהלאמת כל הדברים האלו, בהשקעות כספיות רבות מאוד מצד המדינה, בסיכון לא מועט - אז אתה תהיה זה שצריך לעמוד מול הציבור ולהסביר להם לאיזה אפיקים הולך הכסף שלהם, וכמה כסף כבר "בוזבז" בניסיון למצוא נפט, למשל, שעדיין לא נמצא...

אבל כל עוד יש מדיניות ממשלתית מסויימת לפיה האפשרות לעשות את זה עוברת לזכיינים מהמדינה שמקבלים את הרשיון לחפש, למצוא ולמכור את ה"נכס ציבור", וזאת תמורת מיסים ותמלוגים כאלו ואחרים שיועברו למדינה - כל עוד זאת המדיניות, אי אפשר לשנות את המשחק באמצע. זה לא עובד ככה. אחרת, תאמין לי שהמדינה יכולה גם לשנות את המשחק באמצע הרבה פעמים גם לרעתך ולדפוק לך חזק מאוד מאוד את החיים, עד שתמרר בבכי ולא תבין למה לעזאזל המדינה מפרה התחייבויות קודמות כלפיך.

המדינה לא יודעת לנהל שום דבר ולא ידעה מעולם.

אם יש מונופול צריך לעודד אנשים להתחרות בו (למשל על ידי הורדת מיסים ומכסים), ובזה הוא יעלם מאליו.

זה לא אומר שהיא הייתה צריכה לעשות בערך את כל המשגים האפשריים בדרך לשם.

המדינה בלא מעט מקרים נותנת ידה בפועל ליצירת מונופלים וקרטלים שהם הרעה החולה ביותר של השוק החופשי (ששנינו נמנים על תומכיו).

מה שיאפשר לעוד גורמים להתחרות בהם.

אם ירדו פה המיסים, ייתכן שלא נצליח לגבות מס עודף מגורמים כמו כי"ל בים המלח, אבל הרבה מליונרים יעברו לגור פה בגלל שיהיה פה זול ויזרימו ים של כסף שיעלה את רמת החיים פה וייתן עבודה לאנשים אחרים.

אגב, זה ^ למשל כבר מוכח בפועל: לפחות עד לשנים האחרונות הרבה קשישים מליונרים אמריקאים היו עולים ארצה ומשקיעים פה בגלל שפה אין מס ירושה כמו שם. הידוע שבהם זה אבא של שרי אריסון.

(רק להבין - גז בים זה לא כמו גז ביבשה - שגם אותו עולה הון רב למצוא ולהפיק. אז גז בים זה מייקר את עלויות החיפוש וההפקה פי כמה וכמה) - והמדינה שמכרה לך את הזיכיון הייתה מגיעה איתך לפני המציאה להסדר מסויים, ואז אחרי שמצאת והבינו שאתה יושב על מאגר עצום, פתאום היו חוטפים תיאבון רחב ומבקשים לפרום את ההסכם ולתפור חדש - אני מניח שהיית די מתעצבן.

ובצדק.

"הגז שלנו"? באמת? אז למה אף פעם לא מצאת אותו, לא שמעת עליו, לא ידעת שהוא קיים? למה רק תשובה "מצא" לך את הגז?

אם המדינה הייתה מקימה חברת חיפוש ממשלתית, שהייתה מוצאת את הגז, ומפיקה אותו, ונושאת בכל העלויות - שכמובן היו מושתות על תושבי המדינה - אז באמת ההכנסות היו מגיעות במלואן למדינה.

אבל יודע מה היה קורה? במשך השנים הרבות שקודמות לגילוי הגז /הנפט, כשהמדינה הייתה משקיעה עשרות או מאות מיליונים רבים בחיפוש - אתה ועוד רבים כמוך הייתם זועקים וצועקים על "בזבוז כספי המיסים שלנו!" ומתפלאים איך המדינה מוכנה להשקיע כל כך הרבה כסף בחיפוש דבר שכל כך רחוק מאיתנו ובכלל לא בטוח שיימצא.

אז אתה חכם הבדיעבד. קל מאוד להטיל את נטל החיפוש והמציאה וההפקה על מישהו אחר - אבל ברגע שכבר נמצא משהו, פתאום אז, הוא לא בעל הזכויות, הוא לא זה שקיבל את הרישיון והציא הון מכיסו. אתה כמובן זה שצריך לקבל את הכסף...

ולא, אל תדאג - גם על פי ההסכם הקיים, מדינת ישראל מרוויחה המון מהגז הזה -ממיסים ישירים, ממיסים עקיפים, מהורדת התלות במשאבים חוץ מדינתיים, ומקשרי מסחר חוץ ענפים שיתפתחו עוד יותר בעקבות זה - אבל התיאבון שלך ושל חבריך לא יודע שובעה. לו יכולתם הייתם עושים כמו איזבל, הרצחת וגם ירשת - הייתם מנצלים את תשובה וחבריו עד תום, נותנים להם להסתכן כל הדרך, וברגע שמוצאים - מנשלים אותם מכל הזכויות. הכל "שלנו".

שטויות במיץ.

המים - שלנו (לפי החוק ה קיים)

האדמה - שלכולנו.

השמש - שלכולנו...

למה העגבניות שלו?

במה זה שונה מהגז?

מה שלך בגז? הגז לא ישים ולא עושים איתו כלום כשהוא בתוך האדמה. הוא רק פוטנציאל, בדיוק כמו העגבניה שהיא פוטנציאל אם ישימו את הזרע שלה באדמה (של כולנו) וישקו אותה במים (של כולנו) ויובילו אותה למקומות השיווק והמכירה בכבישים (של כולנו).

גם הגז, נחצב מהים (של כולנו) מהאדמה (של כולנו) ומובל בדרכי התחבורה (של כולנו) - אבל רק בזכות הכסף של מישהו פרטי.

העגבנייה שייכת למי ששתל אותה? אז גם הגז שייך למי שקיבל את הזכות לחפש אותו ולהוציא אותו, ועשה זאת בכספו הפרטי.

רק סביר שאם עגבניות היו עניין אסטרטגי של מדינת ישראל אני מניח שעל מחיר המים והקרקע המדינה הייתה דורשת הרבה יותר. וגם המיסוי מן הסתם היה שונה.

המדינה מייצגת את האזרח, וכמו שאת נכסיך אתה מכלכל בשיקול דעת ובתבונה כך האזרח מצפה שאת נכסי המדינה, שהם משותפים לכולנו, המדינה תכלכל בשיקול דעת ובתבונה. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בנכסים האסטרטגיים שלה, כאלו שמשפיעים באופן ישיר גם על ביטחונה, יציבותה הכלכלית ומעמדה הבינלאומי.

אף אחד לא רוצה שישדדו אותו אחרי שהשקיע מאות מליוני דולרים בלנסות לקדוח.

(עיין ערך חברת "שמן" שפשטה את הרגל לאחר שהקידוח שלה נכשל).

ובמסווה של שוק חופשי (שנראה שיש לו כאן בפורום תומכים רבים, כולל עבדך הנאמן) המדינה נותנת ידה למנופול על מחירי הגז.

הגיוני שבישראל התשואה על מחירו של הגז גבוהה פי 2-3 מהמקובל בעולם?

הם היו נהיים מונופול רק באופן זמני, פשוט כי מישהו היה מתחרה בהם (זכור, יש עוד אנשים שמשקיעים מאות מליוני שקלים בשביל לחפש גז ונפט, למשל ברמת הגולן או עמק האלה).

והסיפור עם התשואה על מחירו של הגז זה קשקוש גמור. אני צריך לבדוק פרט או שניים אבל זה ממש לא מה שנטען בתקשורת עם "שוד הגז". 

______________

אגב, בסוגריים - התשואה של תשובה עצמו לא תהיה יותר מאחוזים ספורים מהפרוייקט.

רוב הכסף הולך למי שהשקיע בפרוייקט הזה, הן משקיעים אמריקאים והן משקיעים תמימים בבורסה פה.

אם אתה חושב שהשתואה על הגז גבוהה, מוזמן לקנות מניות של קבוצת דלק או נובל בבורסה.

זה הכל חלק מתעמולה מסדודרת ומאורגנת.
זוהי טעות בסיסית בהבנת הנתונים! למעשה התשואה בישראל נמוכה מהממוצע העולמי בתחום.
מוזמנים להכנס לשני פוסטים שכתבתי בנושא הגז:

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1482139825431768&set=pcb.1482139872098430&type=3&theater

https://www.facebook.com/profile.php?id=100009072943675

מי שמעוניין במידע נוסף, יכול לקרוא מאמר שלי במידה:
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1521726601473090&set=a.1414031005575984.1073741827.100009072943675&type=3&theater

קראתי את דבריך באתר מידה.

ראשית, אפרופו תעמולה מסודרת ומאורגנת, מן הראוי היה שתפרסם גילוי נאות בדבר קשריך עם חברות הגז. 

שנית, יש הרבה מניפולציות בכל הקשור להצגת הנתונים. אך זו הנקודה המשנית בכל הסיפור. כמו שכבר כתבתי כאן במהלך השרשור הזה, החתירה של תומכי השוק החופשי היא לסחר הוגן ללא התערבות ממשלתית אשר תביא ליצירת מונופול, כפי שכבר קרה למרבה הצער בתחומי משק אחרים. מההיבט הזה, לא בטוח שמתווה הגז מוביל אותנו לחוף מבטחים.

החל מנפט ומוצריו (שמחירו צולל בתלילות וימשיך לצנוח), פחם וכו'.

אם הגז יהיה יקר, זה יהיה זרז לגורמים נוספים לקדוח במים הכלכליים של מדינת ישראל ולגרום להורדת המחיר.

(בסוגריים, גם זה שחברת חשמל היא מונופול דורסני, מונע אפשרות של גורם חדש שיקים תחנת כח חדשה וינסה להגיע עם מונופול הגז הנוכחי או מתחרה שלו, להסכם טוב יותר).

כבר היום המכוניות שיוצרו החל מ-2010 מותאמות למחירי דלק גבוהים ותוכננו בהתאם (מנועים חסכוניים ויעילים). אין סיבה שבשוק חופשי אמיתי לא יווצר לחץ כזה על  המשתמשים בגז טבעי.

האם הרגולטור מייצר תנאים לשוק חופשי אמיתי והוגן.

הזכרת את מחירי הנפט, וזו דוגמא מצויינת כיצד הרגולטור (אומנם מסיבות אחרות) מונע ירידת מחירים משמעותית יותר והקלה על כיסו של הצרכן.

אנחנו מתנגדים לשוד משקיעי הגז בדיוק כמו שאנחנו מתנגדים לשוד של אנשים אחרים.

לגבי מחיר הדלק (הנפט) - גם שם יש הרבה שניתן לשפר.  אני מנחש שהפרטה חלקית יכולה לעזור שם.

(היום מדינת ישראל קונה את הדלק במרוכז באופן ממשלתי).

ממשלה צריכה לתת שני דברים: ביטחון אישי ואכיפת חוזים (בתי משפט וכו'), וביטחון חיצוני (צבא).

כל השאר לא עניינה.

אם המיסים יהיו נמוכים יותר, המכוניות יעלו חצי ולכל אחד יהיה רכב.

לחילופין - המוניות (סטייל uber) יהיו זולות יותר במאות אחוזים, אז כל אחד יוכל לקחת מונית.

אני לא חושב שיש הצדקה לכמות התח"צ שיש היום בפריפריה כולל ביישוב שאני גר בו. יש שעות שמיניבוס לפי הזמנה בסמארטפון יספיק.

במספרים זה כנראה נכון - העניים יהיו יותר עניים (יחסית) לעשירים שיהיו יותר עשירים.

אבל רמת החיים המוחלטת שלהם תהיה גבוהה יותר בכל קנה מידה - כל המוצרים שהיום יקרים בגלל מיסוי יהיו נגישים לעניים, הם יזכו לאוכל מיובא ללא מכס בזול, לדירה זולה (אולי אפילו במקום מרכזי) וכל זה.

לגבי מערכת הבריאות האמריקאית - היא מוכה רגולציות וממש לא בדיוק פרטית.

יש שם סבסוד מטורף למעסיקים לתת ביטוח בריאות, מה שמעודד את עליית השכר של הרופאים (שמקבלים כסף "של אף אחד") מה שגורר בעקבותיו עליה שוב של המחירים.

גם לעלות הרשלנות הרפואית (תביעות הענק של מליונים) יש קשר לעליית המחיר שם.

(גם פה אני לא מבין מספיק, אבל קראתי על זה לא מזמן)

בישראל יש תורים לרופאים שנמשכים  חודשים, ודרישה אין סופית  לשירותים שב"חינם". אבל זה נכון שזה שיש תחרות (מסויימת) בין קופות החולים ובתי החולים משפר מהותית את השרות.

אה, עוד דבר

בישראל את משלמת גם על השיקום של רוצחים מתועבים מהפיגועים, ושל חסרי אחריות מסוגים שונים  אחרים.

העשירים של העתיד הקפיטליסטי לא יהיו העשירים של היום מהמונופולים והקרטלים והממשלה.

הם יהיו עשירים שסיפקו מוצר שאנשים (עניים בד"כ) ירצו לצרוך אותו. הם יזכו בכספם ביושר.

כמו ריכוזיות , רפואה נחותה , חינוך איכותי לעשירים בלבד (זה כבר קורה) ועוד...

במילים פשוטות - צריך למצוא את האיזון בין שוק חופשי למעורבות הממשלה

הוא כפיית חינוך לא איכותי לכולם, גם על העשירים. ממש נפלא.

לגבי הריכוזיות, ברור שהיא תהיה פחותה בהרבה מהיום, כי השוק יהיה יותר פחות וממילא יכנסו יותר שחקנים.

עם זאת, אני לא מסכים עם הגישה המוחלטת של משה. יש כמה תחומים שזקוקים לרגולציה ברמה מסויימת, כמו כשלי שוק שונים (זיהום אוויר למשל), וכן שווקים עם חסמי כניסה טבעיים.

אם יש צורך ברופאים, למה שעוד אנשים לא ילכו ללמוד רפואה?

זה בגלל חסמי הכניסה הגבוהים מדי למקצוע הזה. באמריקה יש מקצוע שמכונה "עוזר רופא" שהוא בעצם רופא שלמד רק 4 שנים ורשאי לבצע פרוצדורות מסויימות.

למה פה אסור?

בכלל, אם הרפואה תהיה פרטית, מחיריהם של אוכל בריא וספורט ירדו דרסטית. חברת ביטוח פרטית תסכים לתת הנחה בפרמיה לאנשים בריאים שלא מעשנים וכו'...

ואני מנחש שגם לעניים יהיה פיתרון בשוק חופשי.

לגבי חינוך - מערכת החינוך כופה חינוך גרוע ומונוטוני לכולם. בחינוך חופשי יהיה חינוך טוב מאוד לעשירים, וחינוך טוב יותר מהיום לעניים (התחרות תזרוק החוצה מורים גרועים ואת ועדי העובדים המתועבים).

תחשבי על מורה גרועה שאי אפשר לפטר בגלל שיש לה קביעות? עכשיו תחשבי מה עושה מנהלת מחוז עם מורה כזו. נחשי באיזה בי"ס היא תשבץ אותה...

אבל בשוק החופשי תהיה גם ירידת מחירים צלולה.

זה נכון שחברת ביטוח לא תרצה לבטח אנשים עם בעיות בריאות, אבל לזה אפשר למצוא פיתרונות שלא "דופקים" את כל השוק כמו היום.

ביטוח ה-pool למשל הוא דוגמא כזו (ביטוח לנהגים מסוכנים ואופנוענים שמבטח את כל מי שחברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותו).

אפשר גם להוריד את רף הכניסה של הרופאים לשוק ובכך להוריד את מחירו של השירות הרפואי הבסיסי.

מי אמר שלעניים ישארו "שאריות" בחינוך? למה עני יכול לקנות גלקסי S6 ולא יכול "לקנות" חינוך טוב?

לפני חודשים ספורים ראיתי כתבת תחקיר גדולה על סוד גלוי במערכת הבריאות: רופאים נותנים לאחים ואחיות בעלי ניסיון רב לבצע מגוון פעולות פשוטות יחסית שעל פי התקנות מותר רק לרופא לבצע אותם. זה מצויין למערכת הבריאות וזה מוריד עומס. אלא מה? זה לא לפי התקנות.

לא יודע אם יש מחקר כזה, אבל אפשר בהחלט להניח שהרבה יותר אנשים מתים בגלל העומס של הרופאים (בין אם מדובר בהמתנה לניתוח, ובין אם מדובר בטעויות הנובעות מעומס על המערכת) מאשר בגלל חוסר מקצועיות של רופאים.

באמריקה יש "חצי רופא", אדם שיכול לבצע פרוצדורות פשוטות ולמד רק 4 שנים ולא 7.

בתחום הבניין קורה בדיוק מה שאתה מציג - כל הזמן מחמירים את התקנים בגלל אסונות שבאמת קרו (הקבלן שבנה את הדירה של הוריי למשל, שינה תוכניות בעקבות השריפה בכרמל).

מה שהופך את החיים ליקרים יותר.

בתחום המכוניות למשל - יש מס כבד על מכונית חדשה, אז אנשים נוסעים ב"טרנטה" לא בטיחותית בגלך שהחדש יקר להם מדי.

בתחום הרפואה - התורים ארוכים מדי בגלל שאין מספיק רופאים בגלל שההכשרה שלהם יקרה מדי.

המציאות היא שבארה"ב באמת יש אנשים שאין להם אוכל, ורעבים ללחם, ויש אנשים הומלסים לא מבחירה. וזה בניגוד למדינת ישראל, בוודאות - כמה שמנסים למכור לך בעמותות המזון, אין באמת מישהו שרעב ללחם במדינת ישראל, וגם בנוג לדיור - לא לכל אחד יש דיור הכי איכותי, אבל הומלסים ברמה של ארה"ב, אין כאן, כי המדינה דואגת גם למחוסרי הדיור לכאורה (ואמא שלי עובדת סוציאלית אז אני מבין טיפונת בזה). כמובן שיש כאלו שמבחירה בוחרים באפשרויות אחרות - אב זה שונה מאמריקה.

אז אמריקה שהקפיטליזם בה חריף הרבה יותר מישראל, מגיעה לדברים שישראל המתנדנדת ככה ככה בין קפיטליזם לסוציאליזם, לא מגיעה אליהם... (דברים בעייתיים, הכוונה...).

סתם נקודה למחשבה...

קילומטר אדמה בטקסס זה בערך כמעט חינם.

כך שגם שם הומלסים ורעבים ללחם זה בעיה יותר נפשית (או חוסר יכולת לקבל החלטות). הבעיה היא שרובם רוצים "לגור" בערים יקרות כמו ניו-יורק (ותל אביב).

הם יכולים לקבל דירות בחינם גם בדטרוייט - חצי מהעיר הזו ריקה לאחר שפשטה רגל.

אין באמת רעבים ללחם בישראל, יש כאלה שלא רוצים לעבוד וקצת גברים גרושים שצריך לשנות את החוק.

יש בעיה קשה של דיור במדינה הזו שהמדינה כאילו עוזרת בה אבל בפועל רק מפריעה. אין פה מספיק דיור סוג ב' או אפשרות לבנות דיור ברמה נחותה כדי לווסת את המחירים.

אא"כ התכוונת לארה"ב.

שם מחירי הדירות שונים מהותית מפה. אך לא בכל מקום. בית פשוט בחופים כמו Carlsbad ו-  La Jolla עולים הון. (כמו בצפון ת"א)

לעומת זאת- קילומטרים באמצע שום-מקום מקבלים תמורת גרושים.

לגבי ההומלסים-

הרבה, המון, יותר מידי אנשים מסתובבים ברחבי ארה"ב ללא בתים וללא עבודה מסודרת. ועדין לא נכללים בהגדרת "הומלסים" הקלאסיים. ולא- זה לא מבחירה. (פיטורין, אסונות טבע...)

הם, ברובם, מתגוררים ברכבם ומתפרנסים מעבודות מזדמנות.

וכאלה^^^ יש בשפע.

המדינה אומנם מתנהלת יותר בכיוון הקפיטליסטי -קיצוני אך ס(ו)בלה(/ת) ממשברים כלכליים אשר השפעתם לא פחות גרועות מהסוציאליזם בארץ.

זה מתאזן.

אין ספק שלמדינת ישראל יש המון מה ללמוד מהמדיניות החברתית בארה"ב. אך בואו לא נשלה את עצמנו שבארה"ב מתחולל גן עדן כלכלי וכאן גיהנום רבתי. כי זה ממש לא (מתחיל להיות) נכון.

התכוון לארה"ב...

לרגע לא חשבתי אחרת.

שאולי טיפה יותר מוחבאים מאחרים, ולא מקבלים אותו "נפח מדף" ו"בולטות מדף" כמו המותגים הגדולים - אבל גם הם קיימים, והצרכן הנבון והחכם, אם רק ירצה - יוכל לקנות גם אותם, או אפילו "רק" אותם, ולהוזיל במחיר הרבה... אולי זה יבוא על חשבון האיכות, ואולי לא... 

אבל זה קיים. רק צריך להיות מודע. להיות צרכן נבון.

השלישי פשוט סותר את עצמו ומבלבל.

מודה שאני אישית התבלבלתי- מצד אחד הגירעון והעוני הם תוצאה של קריסת חברת הרווחה, ומצד שני- מבקשים להחזיר את המדינה לאותה מתכונת מידינית-חברתית שהביאה לקריסתה.

מוזר.

אין ספק שיש פה מידע חיוני וחשוב. צריך לקחת את הכל בפרופורציה ולעשות גם מבדק אישי ולהגיע לתוצאות מתוך הבנה אישית ועובדות ולא בגלל סרטון עם מילים גבוהות או מצגת משכנעת.

יש מה לתקן (תמיד היה ולעולם יהיה) אך לא בצורה ש*הם* מציעים.

אגב- שום דבר לא "שייך לנו" עד שעבדו עבורו.

תמורה באה ע"י עבודה. 

אין לנו "זכות בלעדית" על משאב ששייך לרבים.

במיוחד כאשר מדינת ישראל כלל לא השקיעה כספים עבור ההשקעה הזו.

ניתן לעיין ערך סלילת כביש 6.

עד היום משלמים למשקיעים הפרטים.

אין לנו אפשרות לדרוש בעלות על השקעות שונות כל עוד הגוף המדיני נמנע משימוש כספי הציבור (שלי ושלך ושלו) לפיתוחם.

שילמת? קיבלת!

לא שילמת- שלם וקבל.

פשוט מאוד.

רק הערה נקודתית על שוק הסלולר. נראה לי לא נכון להאשים רק את הממשלה בקרטל שנוצר. שוק הסלולר הוא שוק עם חסמי כניסה גבוהים באופן טבעי, בהיותו שוק של תשתיות המצריך עלות התחלתית גבוהה מאוד, על מנת לפרוס רשת.

תאורטית מישהו יכול להקים חברת סלולר מוזלת שעובדת (נניח) רק בגוש דן או במקום עם מעט כיסוי (עלות של אנטנה בסיסית עם מרכזיה זה כמה מאות דולרים).

זה גם לא בדיוק דבר מושלם, אבל בשוק חופשי אמיתי יכולים להיות כל מיני שרותים מעניינים.

(באוקראינה למשל יש את מהירות האינטרנט בין הגבוהות באיחוד האירופי, בגלל צעירים שפרשו סיבים אופטיים על עמודי חשמל, וקראתי על אי מבודד שבנו לבד ספק אינטרנט קטן מציוד שאפשר לקנות ב-EBAY)

וזה בדיוק הצורה שבה הם מדברים.

הפרקים עמוסים לעייפה בפולחן אישיות מעורר סלידה.

יפה שמתעורר דיון ואנשים מתעסקים קצת בכלכלה,

ובכלל, כל כך הרבה מביעים "זעזוע" מהתכנים המובאים בסדרה.

אבל לדעתכם, מי מספיק יזדעזע כדי להקריב מעצמו את הקורבן הכי קטן?

לשבת עם עצמו ולתכנן - איך אני מזרים כמה שפחות כסף לאותם מונופולים,

ומעכשיו צורך כמה שיותר דרך עסקים קטנים?

אף אחד כמובן, ואתם יודעים את זה

ואני לא יוצא דופן, עוד יותר לצערי...

(לא להיתפס למילה, לאו דווקא כיתה ג', יכוליות שגם ד' )

אבל לא צפיתי בכלל בסדרה הזאת אז אני לא מגיב על סמך משהו שראיתי רק לגבי מה שאמרת, חשבתי שראוי לציין שלעיתים לקהל הרחב באמת צריך לפנות בדרך הכי פשוטה שמסבירה את המושגים כמעט מ0, כאילו הוא לא מבין כלום...זה הגיוני... ומי שמבין, פשוט מחכה לקטעים הרציניים יותר או לא רואה את הסדרה.

לזה ככפרת עוונות.

מלבד זאת, לעמוד זמן רב בשמש או רוח או אבק, לא מיטיב עם הגוף ההפכפך של הבן אדם...

על חוש הריח שלך. הוא כנראה מפותח מדי!

אלא מה? לקוות שמגיעים מהיכן שהם מגיעים עם ריח של אפטרשייב צרפתי, זה קצת מדע בדיוני. לא?

ואגב, לכבשים יש ריח טוב!

לכל בעלי החיים (חוץ מבואש...) יש ריח טוב!

נעלבתי במקומם!

רק לנו, לבני האדם, יש לפעמים ריח רע. בגלל העבירות שלנו.....

כל הכבוד שאתם עוצרים לטרמפיסטים. זו מצווה. אבל, תזהרו ותבדקו קודם מי הוא הטרמפיסט....ולא בגלל הריח.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.