יש כאלה חזקות אבל כאילו שאני לא ממש מתחברת אליהם!

לבנות בכיתה שלי אין רגישות אחת לשניה!ברור שאפשר לצחוק וזה אבל גם צריך גבולות!

אני חושבת שזה ככה בגלל שאני רגישה ברמות,אז קשה לי לקבל בנות שלא רגישות..

אנלי מושג מה אני אמורה לעשות.

?

וגם אנלי אולפנה לעבור

):

אבל תודה..

אבל אם אני יראה להם שזה לא מציק לי הם ימשיכו!

אני לא מדברת כאן ברמות של הצקות!ב''ה 

אני מתכוונת שיש בנות שאין להם רגישות!ואם יש רק לבנות ספצפיות הם מתיחסות בסדר!

אל תדאגי, זה הגיל.

אני יודעת שזה שיא הקשה והמעצבן אבל בנתיים אני ממליצה לך לגדול במידות ובעבודת ה' בלי לשים עליהם ותראי איך שזה ישתלם לך!

בעוד כמה שנים שהם ישתנו קצת (וכולם משתנים) ויעריכו אותך מאוד מאוד.

בכל אופן, בנתיים אני מעריכה אותך מאוד מאוד 3>

בהצלחה!!

תודה רבה שאת מעריכה אותי ותודה על מה שכתבת..

מעריכה אוותךך חזרה(:תוודה

טוב לדעת שעזרתי

אבל חשוב שתעבדי על המידות שלך ותהיה את באמת ולא תתחפשי למה שאת רוצה שהן יהיו כי אז זה לא ישפיע.

ותעירי להן יפה בשקט אל תגידי להן ותתרחקי ממהן כשהן מדברות נגיד בשפה לא יפה.מצד אחד תהיה דוסית שלא מוותרת לעצמה ומצד שני כן תהיה איתן כשהן מתנהגות בסדר.

ד.א להתחבר ל"חנוניות" או לדוסיות  אחרות בכיתה תעזור לכן לשנות תכיתה מהר יותר כי תיהיו כוח(וחוץ מיזה חנונים\ות יותר נחמדים\ות) או שתתחברי למישהי שגם אכפת לה שהמצב ישתנה.

תודה רבה על העצות(:

ותודה רבה לכול..אשמח לעוד

להסתכל מי צריכה עזרה, מי עצובה. למי קשה להתנדב לדברים. לארגן פעילויות וכו..

אל תצפי שיסתכלו אלייך אם את לא עושה את זה.. וגם יש בטח עוד הרבה בנות בכיתה ולא חייב להיות מה"מקובלות".. העיקר שיהיה לך כיף עם הבנות.. בהצלחה!

שתדעי שעשו עלי שוג שלל חרם לפני כמה שנים, פשוט תמצאי לאט לאט את הבנות שכיף לך להיות איתן, ולאט לאט תראי שהרבה פעמים הן יהיו בשבילך עמוד שידרה... דבר שני, תהיי פעילה כמו שאמרו, וגם אם בהתחלה לא ישימו לב לאט בנות יתחילו להעריך..

אני ממש ממהרת אז מקווה שהובנתי..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...