תעזרו לי

תודה אבל אני צריכה שמות של מקומות..כי אין לי כ''כ מקום שקט..אני לא רוצה שיראו אותי

פשוט להתנתק מכל מה שמסביב ,לשבת ולחשוב,להתפלל או כל מה שאת רוצה

מומלץ הספר בשדי יער של הרב ארוש...

להתבודד=להיות לבד עם עצמך.

אנשים היום שינו את הגדרת המילה הם הולכים להתבודד וצועקים אל הקדוש ברוך הוא זה נחמד וטוב אבל זה לא התבודדות.

התבודדות= להיות עם עצמך בלי הפרעות לעשות חשבון נפש לראות "מה עשיתי היום??" מה לשפר ומה לשמר(דברים טובים שעשיתי שכדאי לשמור עליהם).

בהתבדדות אנחנו מתחברים אל עצמנו ואם אנחנו מתחברים אל עצמנו אנחנו מתחברים אל נשמתנו  אל החלק אלוקה שלנו.

מקומות להתבודדות:

1. בתפילת שמונה עשרה(יש שקט ומותר לבכות ליד כולם בתפילה).

2. מתחת לשמיכה כשהולכים לישון.

3. בחוץ מקום שקט טבע וכדו'(אישית אני לא ממליץ מסוכן מאוד להיות לבד ביערות וכדו'. אבל אם בכל זאת תרצי מקומות אני אולי מכיר תשאלי בפרטי).

4. בכל מקום(גם לא שקט).

אם מטרת ההתבודדות זה לבכות על חטאים לא לשכוח:

א. שעל כל הערה רעה שאומרים לבן אדם צריך לומר 100 דברים טובים עליו אז קל וחומר על עצמנו.

ב. לא להתמקד רק ברע כי אז נופלים ליאוש עמוק לכן להסתכל כמה שיותר בדברים הטובים.

ג. כדאי לעקור את שורש בעברה אם העברה זה נגיד נפילה באיטרנט אז כדאי להוציא את האיטרנט מחיינו(או לשים כשר הכי מומלץ להוציא לגמריומי ששואל למה אני לא מוציא?? אז היום הוצאתי ואני מחובר מחבר)) למען לא ניפול שוב ונצטרך לבכות לבקשת סליחה מהקב"ה ואולי ליפול ליאוש אם הבעיה היא שמירת נגיעה אז להתרחק מבנים כמה שאפשר.

בהצלחה לך ולכל מי שרוצה להתחבר אל עצמו\נשמתו .

לילה טוב .

התבודדות יכולה להיות בכל מקום, לא צריך בשביל זה לנסוע רחוק.. אפילו בגינה של הבית בהצלחהה!!

אני מבינה את הצורך שלך להתבודד.

אני מצטערת שזה מזכיר לי את הבחור ההוא באומן שהתבודד ול"ע קרה מה שקרה.

שמרי על עצמך.

אפשר להתבודד במקום בו יש אנשים, אך לא הומה אדם.

לדוגמה אם את מאיזור חיפה, יש את פארק הכט, שהוא רחב ידיים, נוף של ים, רגוע שלו, וניתן למצא בו מקומות בהם אף אחד לא יפריע לך , ולמחשבותייך. 

אישי לי מאד עוזר להיות בטבע.

את יכולה כל מקום עם ירוק,או ים כפי שאמרו.

האנשים(שכן יחלפו על פנייך) יכולים להכניס לליבך שמחה.

 לשקוע במחשבות טובות, ופתאום לראות אנשים שונים..זה יכול להוסיף גיוון וצבע.

שיהיה בהצלחה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...