הק''בה ברא כל אחד בעולם,כי יש לו מטרה!!כל אחד שעובר לידינו ברחוב יש לו מטרה מסוימת!

גם הוא הבאנדם הכי ענו וצנוע וש-שקט שם בצד ,יש לו מטרה.

כל אחד שבא לעולם יכול להוסיף אור וטוב לעולם.ובמיוחד אנחנו!

אנחנו יכולם לעשות טוב לעמ'יי,לעזור לעשות עוד מצוות וכ'ו..

כל אחד הוא מיוחד,ולכל אחד יש גם תפקיד מיוחד משלו!

יש את המשפט:"כל בן אדם שבא לעולם ,הוא לא סתם בא לעולם יש לו מטרה חשובה"

עצם זה שאנחנו קמים בבוקר,הק''בה מאמין בנו שאנחנו עוד יכולים לעשות את תפקידנו.

אפחד לא בא לכאן סתם..באנו כדי להוסיף עוד טוב(:

מקווה שעזרתי..(:

אני יכולה גם להסביר לך ולהוסיף עוד בפרטי (:

על כל תשובה אפשר לשאול למה. איןלי כח להדגים. אבל צריך להבין ולקבל בהתבטלות את עצם קיומנו וקיום הרצון והצמאון שלנו.

ברוח הקודש.

לרמב"ם יש התנצלות על דבריו שאין אפשרות לדעת, כמו גם על דעתו שלא יתכן שהאדם הוא תכלית הבריאה. זה מה שהוא הגיע אליו בעיון השכלי לבדו, על גבי נגלות התורה. אבל בתורת הנסתר ירדו אמיתויות חדשות לעולם, וככל שיותר ויותר זורח עלינו אור הגאולה, אנחנו זוכים לטעום יותר מטעם "ומלאה הארץ דעה את ה'".

ובזה פירקתי את היכולת לענות תשובה אלא אם כן אתה משוכנע ומראש ואפילו אם.

הדגמה:

למה לחיות?

בשביל שיהיה לשלמות האלוהית השתלמות אלוהית (תשובת הרב קוק). 

בהשביל מה האלוהות צריכה את זה?

כי זה הטוב היותר שלם

ובשביל מה האלוהות לא יכולה להסתדר בלי השלמות היותר גדולה?

ככה...

למה לחיות?

להתענג על ה'

בשביל מה להתענג?

כי זה השלמות היותר גדולה 

ואז?

בשביל להטיב לנו

מי בקש זאת מידכם?

זה הטוב

מי בקש טוב?

ככה...

ביקשו מאף אחד להברא בשביל איזה טוב ערטילאי וחסר טעם. וגם נרצחי השואה. וגם כל חולי הסרטן. קיצור יש בעולם המון רע ואני חושב שבלי ה'טוב' האלוהי המדהים היה הרבה פחות רע לנו.

כמו שאמר יהודה עמיחי כמדומני- "לולא היה כל כך טוב, היה הרבה יותר טוב בעולם".

אני חושב שצריך לצאת מהראש הזה. הראש של הפילוסוף בכוזרי. החשיבה שטוענת שאנחנו בוראים את הקב"ה במחשבתנו. החשיבה שמגמדת אותו ויחד עם זה את כל צרות החיים. כנסו לראש שאנחנו נבראים. ולעולם לא נוכל להצדיק את מעשיו של הבורא.

אפשר לנסות להפעיל את טכניקת השתיקה של ר' נחמן. אני יודע שאני קיים. אני יודע שיש אלוהים בורא עולם. אני יודע שהוא באמת לא נתפס. אז אני נברא? לכאורה פרדוקס! 

לא! כי הפרדוקס לא יעקור את נקודות המוצא הברורות. זה שהדבר לא הגיוני לא אומר שאני לא יכול לאחוז את שתי צדדיו בענווה.

יש רע בעולם. הקב"ה הוא הטוב המוחלט מעבר לכל הגדרה מצד הכרתנו את מעשיו. אז איך זה מסתדר?????

לא יודע. שותק. מעדיף לאחוז את שתי הקצוות ולא לוותר עליהם גם במחיר פרדוקס. השכל לא יתפוס ויבין הכל. הקב"ה נמצא במישור הפנימי הכרתי שלי ולא במישור השכלי שלי. (אפשר לעבוד עם השכל אבל לזכור את מגבלותיו)

אני חושב שהרצון הוא התשובה לשאלה הזאת אבל אני לא בשלב שאני רוצה לענות תשובות.

וכך גם לשאלה המקורית.

מהי תכלית בריאת העולם? מהי תכלית החיים הספציפיים שלך?

אני חשבתי על זה הרבה, ועדיין עוד מחפש.

בכל מקרה אי אפשר לענות על כזה דבר גדול בכמה משפטים...

שאלה טובה.

"יסוד החסידות ושורש העבודה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו(מטרתו) בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו...שאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי..מכל העידונים שיכולים להימצא. ומקום העידון הזה באמת בעולם הבא..בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך להגיע למחוז חפצנו, הוא זה העולם.(עולם הזה פרוזדור לפני הטרקלין-עולם הבא). ומקום עשיית המצוות בעולם הזה"...(מסילת ישרים,א'),ולכן כל אדם בכלים שניתנו לו(משפחה, תכונות,נסיונות,כשרונות וכו) צריך לעבוד את ה'.

בנוסף, מפאן אישי, יש לי לעיתים נסיונות של יכולת להיטיב למשהוא אבל: זה על חשבוני או קשה לי/ עייפה וכו.. ואז אני מזכירה לעצמי שאין סיכוי שבאתי לעולם רק בשביל עצמי , אני פה גם להיטיב לאחרים ולעשות חסד..(זה מתפתח בהמשך, בקשר לחתונה-אבל ההכנה היא קודםולפעמים זוכים לראות שמה שאדם עושה לעצמו עושה.

נקודה נוספת להרגשת חיים מלאי סיפוק-לקבל קבלה קטנה(!) ולהתמיד בה כל פעם שאתה מתגבר, אתה עושה מצווה, ומתמלא ברגש של שמחה, כך צועדים בעבודת ה', ולוואי נעריך את עצמנו- ונצליח בס"ד.

ויהיו רק בשורות טובות, בעזרת המצוות שנעשה, ונרחיב את צינורות השפע.

כל טוב.

שלום רב.

לשאלה הזו יש הרבה מאד תשובות והן לרוב מורכבות ועמוקות מאד.

הנקודה בשאלה זו היא לא התשובה עצמה, אלא הדרך שאדם עושה כדי ליצוק משמעות לחייו. 

בגלל שלתת משמעות לחיים זהו דבר רחב כל כך שתלוי באדם ומצב שלו, לא משנה כמה תשובות יתנו פה,

בסוף בסוף, תצטרך אתה לשבת, לעמול, לפתח משמעות לחיים שלך. רק אדם שעמל כדי ליצור משמעות ולוקח אחריות לחייו,

יכול להיות בעל משמעות אמיתי. 

בכ"מ אשמח לכוון אותך בתור התחלה ללכת וללמוד את הפרק הראשון של מסילת ישרים, וכן ספרים נוספים שעוסקים בשאלה.

אולי יהיה יותר נכון לשאול - איפה לחפש את משמעות החיים, ולא מהי...

טוב לראות שיש אנשים שחושבים על חיי אחיהם היהודים.

בנוסף-מילה טובה ופירגון, יכולה לתת המון כוח- וחיים!

לקדש שם שמים ומתוך כך להגיע לעולם הבא

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...