עם כל המצב הזה מסביב- והמלחמות, והאבנים והבקבוקים, והדקירות והפצועים-
ואיך שזה אוכל אותנו מבפנים,
הפחד, הלחץ, המבוכה, המשטמה, תחושת הביזוי, חוסר הערך,
הקלות שבה יכולים לקחת סכין לידיים ופשוט לקחת חיים של אדם אחר,
וכל זה יוצא לנו כמו האדים של הסיר לחץ,
שמבשלים בו את הצ'ולנט.
וגם אנחנו מתבשלים לאיזה צ'ולנט כזה, שלא ברור לו בכלל אם הוא לא אמור להיות חמין.
אז בסוף אנחנו משפריצים את כל זה אחד על השני, ורבים, ומדגישים את הקווים,
הגבולות, הקבוצות, נותנים צבעים ודירוגים, פוסלים את מי שלא בדיוק הולך על פי
הסרגל של כל אחד מאיתנו.
אז אולי בא לכם לשנות קצת אווירה,
ולעשות שירשור של אהבת ישראל, ופשוט להודות, קצת, בשביל שירבו זכויות לעמ"י
שנמצא עכשיו במאבק, ב"ה.
אז אני אתחיל ברשותכם-
תודה לרבש"ע - על הכל, על כל נשימה ונשימה של כל אחד ואחד בעולם,
על העולם שברא, וברא בו בריות נאות, וחי וצומח ודומם, להנות בהם בני אדם,
שבחר בנו מכל עם, ורצה בנו, וקידשנו להיות לו- הוא עשנו ולא\ולו אנחנו.
על זה שנתן לנו מדינה, וצבא, וחיילים, ואנשי ביטחון ושב"כ.
על המאבק שלנו, של התחיה שלנו, שמעורר פעמיו של משיח.
על הגבורה שהיא מנת חלקנו.
על הזכות לחיות בארץ הזו.
על זה שהרבה תורה בישראל, ויש היום ישיבות ובתי מדרשות וכוללים, ערב בוקר וצהרים,
ומכינות קדם צבא ומסלולי בוגר"צים, ומדרשות וישיבות תיכוניות, קטנות, הסדר, גבוהות ושיעורים
כיד הדמיון הטובה עלינו.
ותודה לחיילים ששומרים עכשיו בקור- עם חרמונית או בלי, בשעות הקטנות של הלילה,
מחכים שמישהו יבוא ויחליף אותם.
ותודה לאלו שמגיעים לעשות להם שמח.
ותודה לאלו שדואגים להם, ואומרים תהילים, או סתם מסתובבים אם התחושה הזו בלב שצריך.
ותודה לכל אלו שהולכים עם אקדח או גז פלפל או שוקר, כדי להיות מוכנים,
ולאלו שלא, כי הם לא מוכנים לפחד.
ותודה לאלו שעולים להר ולאלו שלא,
ולאלו שבעד הקלות בגיור ולאלו שמתנגדים,
ותודה לכל מי שסה"כ רוצה שיהיה יותר גאולה בעולם-
וגאולה זו נוכחות ה'-
והיא טובה ושמחה.
ותודה למי שהאיר את עיני לזכות הזו של יהודים- להגיד תודה.
ותודה לכם, על היותכם כאן,
אכפתיים ואידאליסטים ורציניים- שאתם מוכנים להשקיע בוויכוחים האלו כל כך הרבה מרץ.
אז נשאר עוד מלאנתלפים תודות להגיד-
אז כל מי שיש לו, תודה אחת להגיד-
שיגיד אותה קודם לכל למי שמגיעה לו,
ויכתוב לנו כאן.
ואם קראתם עד כאן,
אז תודה 
