מה המטרה לכתוב בפורום? את רוצה לעזור למי שפתחה? אם לא, ואת כותבת לצורך עצמך - לא יפה לעשות את זה בשרשור שלה.

וזה היה עד כדי כך שהייתי מפסיקה אותו מלאכול מרוב שכאב לי.. מסכן..

היו לי הרבה ייסורי מצפון על זה שנתתי לו בבית חולים מטרנה כי פשוט לא יכלתי לסבול את הכאבים...

אז דבר ראשון- את אמא נהדרת! 

אחרי לידה זה ממש קשה ההנקה, הכאבים בכל הגוף, בקושי מצליחים לשבת ולעמוד...

אם את מרגישה שזה יותר מדי בשבילך- תעשי מה שטוב לך!

בסופו של דבר אצלי- הכאבים פחתו לאט לאט.. ובערך חודש אחרי הלידה הצלחתי להניק כמעט ללא כאבים. אז שתדעי שזה אולי רק בגלל ההתחלה ולא חייב להתייאש. את יכולה לתת עכשיו מטרנה וקצת לשאוב כדי שיישאר לך חלב

ובהמשך כשתתחזקי לנסות שוב להניק.

אבל תעשי מה שטוב לך- ואל תקשיבי לכל ה-"חבל" למיניהם....

יש לי תינוק בן חודשיים ב"ה,

בבית חולים הייתי ארבעה ימים אחרי הלידה וכל יום היה לי סרט אחר בגלל ההנקה בבית חולים. לילה אחד היה גודש נוראי!!! לילה אחד התינוק לא הצליח לינוק... וכל הזמן כאבים מטורפים מההנקות, שעות על גבי שעות, הגב שלי והידיים כאבו בטירוף, לא הצלחתי והיה סיוט ובכיתי בלי סוף, 2 ארוחות שם הביאו לו מטרנה, אבל בעזרת יועצת הנקה שהייתה שם ובעזרת זה שאני והתינוק למדנו יחד לאט לאט והיום אני ממש שמחה על זה שלא וויתרתי.

אז מה אני בעצם באה לומר לך? לייאש אותך? ח"ו, לא.. רק לומר שבהתחלה זה מאוד קשה ואח"כ אמור להסתדר בע"ה. אז אולי שווה לתת לו חלק תמ"ל וחלק כן לנסות להניק שלא ייגמר החלב וכשתתאוששי קצת תנסי להניק שוב

זה שאתן נלחמות - זה טוב לכן!!

היא רוצה עידוד ואומרת שקשה לה עם הנקה. די להגיד ההתחלה קשה ואחרי זה זה משלתם.

שטויות.

מטרנה זה מצויין. העיקר שהיא תרגיש טוב

ולפעמים המלחמה האמיתית זה לוותר!!

בגלל הודעות כאלה צריך להתיפיף ולהצטער שלא מניקים. 

פותחת יקרה- תפסיקי להצדק בעיני אחרים למה את לא מניקה- זכותך לבחור ולעשות מה שטוב לך!!

וגודלים מצוין עם מטרנה. די לשבת על המצפון שאתן התאמצן וזה הצליח. לך זה התאים לא לכל אחת

שכתבת את זה מרצון טוב אבל זה בדיוק מה שהיא לא רצתה לשמוע

את זה היא כבר שומעת מספיק לפי מה שהיא מספרת..

הילדים שלי הם ילדי "מטרנה" מגיל כמה שבועות. בשבועות הראשונים נלחמתי אצל כל אחד, אבל לא הצליח (הנקתי חלקית עד גיל 3-4 שבועות).

בכל מקרה, אני לא רואה הבדל בינם ובין שאר הילדים בגילם בשום אופן...

הם ילדים מתוקים. לא היו חולניים במיוחד אלא ליהפך (את מספר הפעמים ששלושתם היו חולים בשלוש שנים האחרונות אני יכולה לספור ביד אחת, מקסימום 2...), חכמים מאוד (על גבול הגאונים...), חברותיים, רגישים (מי יותר ומי פחות - תלוי באופי, אבל כולם בגבול הנורמה פלוס). אני לא רואה שום דבר שבגללו אני מצטערת שלא הנקתי, מסיבה שזה איכשהו "הרע" אם הילדים שלי. אם היה הולך - מצויין. אם לא הולך - טוב שיש מטרנה. ונמאס מהלחץ הסביבתי הזה רק להניק.

ואומרים לך שהנקה יותר קל - תלוי למי... לי היה סבבה עם הבקבוקים. צריך מעט להתארגן מראש, אבל את הרבה יותר רגועה, יודעת כמה הילד אוכל וכו. אני הקפדתי שאני זו שאהיה מאכילה כמעט תמיד עד גיל חצי שנה בערך, וכמובן שלא יאכל לבד עם שמיכה וכדו'..., ויש בזה גם משהו כיף שבזמן ההאכלה התינוק רואה אותך, את יכולה לשיר אליו ולחייך, ולא שהוא "תוקע" את הראש שלו ובכלל לא רואה אותך. את יכולה להרגיש אותו ולהיות איתו גם כשאת האכילה עם בקבוק, ומצד שני יש לך שעות בין הארוחות, שברור לך שהוא לא רעב וזה זמן למשחק ולהנות איתו. יש הרבה יתרונות לבקבוק. נכון, זה יקר יותר, אך מבחינתי, זה די החיסרון היחיד שהיה...

(בייחוד שאם את עובדת, או צריכה מסיבות מסויימות לשאוב, אז התעסקות עם בקבוקים ושטיפות בכל מקרה יש לך)

זה שהקב"ה ברא את ההנקה זה הדבר הכי נכון והכי טוב עבור התינוק והאמא, אז לבוא ולהגיד ש'הראש של התינוק תקוע', זה ביטויי שמראה אלף זלזול במה שה' יצר ובית בורות לגבי הנקה, כי התינוקות דווקא מסתכלים על הפנים של האמא בזמן ההנקה. (בחודש וחצי הראשונים בדר"כ הם עוצמים עיניים..)

את יכולה להתווכח, אבל כל הלחץ סביב ההנקה לא עשה לי טוב בכלל. וממש רציתי.

וכן, הרגשתי שכשאני נותנת בקבוק אני יכולה להסתכל על התינוק ולחייך אליו, ולא רק להתרכז בתנוחה שהוא אוכל והאם הוא תופס הכל או לא וכו'. ולא כל הזמן לשחרר ולתפוס שוב כי הוא לא תפס טוב, ולבכות ולכאוב. זה פשוט לא עשה לי טוב. וגם הרבה פעמים, בזמן ההנקה, את מרגישה שאת מניקה וזה מספיק, עשית בזה את שלך, והרבה פעמים את בכלל מכסה את הילד כי זה לא צנוע, את לא רואה אותו, את הרבה פעמים גם קוראת ספר (או מדברת בפלאפון, או נמצאת במחשב או בסמארטפון...). לא מדברת אליך אישית, אלא באופן כללי על צורת ההנקה. כשאני האכלתי את הילד שלי מבקבוק, הקפדתי להסתכל עליו, ולחייך אליו, אולי דווקא בגלל שהרגשתי את הצורך לחפות על כך שהוא לא יונק.

וכל התגובות שהקשר בין אמא לילד הוא הכי טוב עבור אמא מניקה, ושאין כמו הנקה, שהילדים יותר בריאים, וכו' יוצרים כל כך הרבה מטענים עבור אמהות שלא מצליחות, וחבל. (ולא יודעת מה מסביבך, מסביבי הרוב המוחלט מניקות)

יש הרבה דרכים להיות אמהות טובות. אמהות, במיוחד לאורך שנים רבות, בוודאות לא נמדדת על פי הנקה.

ואולי הנקה היא יותר בריאה, אבל גם אוכל אורגני הוא יותר בריא, ולחם מלא הוא יותר בריא, והרבה פרות וירקות זה יותר בריא וכו וכו. אבל עדיין הרבה משפחות נותנות ממתקים לילדים, ולא מקפידות על אוכל אורגני וכו, ועדיין אין לאמהות את אותם רגשי אשמה כמו "זה שלא הנקתי" חס ושלום.

ולהוסיף את רגשי האשמה האלה למישהי שילדה לפני כמה ימים, זה כל כך מיותר.

אני יכולה לתת דוגמא על אחותי הבכורה, שאת 4 הילדים הראשונים שלה לא הצליחה להניק (יש משהו תורשתי אצלנו שהרבה לא מצליחות), בשתיים האחרונות היא ממש התעקשה (ולפי דעתי הרבה בגלל הלחץ הסביבתי מהיישוב שכולם כמעט מניקות). היא הניקה בערך 9-10 חודשים, כאשר אף פעם לא היה לה מספיק חלב, זאת אומרת שכל האכלה היא התחילה בהנקה והמשיכה בבקבוק של 60-90 (והיתה אצל כמה יועצות...), היו לה מלא דלקות, כאבים, סיפורים, אבל היא רצתה, נראה לי בעיקר להוכיח לעצמה, שהיא מסוגלת.

האם שתי הבנות האחרונות הרבה יותר מוצלחות/יותר בריאות/יותר רגישות מהראשונים? אני לא יכולה לראות את ההבדל, אבל אחותי הקריבה מעצמה הרבה בתקופה הזו. זה עוזר אולי להרגשה שאת מנסה לתת את כל כולך. האם זה שווה את זה? לפחות ממבט חיצוני אני לא יכולה לומר שיש הבדל רציני בין הילדים (אחותי היא באמת אמא מקסימה... לכולם...)

ושוב, אם זה הולך בקלות ובשמחה, אז סבבה. גם אם יש קשיים בהתחלה זה הגיוני. אבל "להתאבד" על ההנקה, לבקש תרומות חלב, להניק עם זונדה מתרומות חלב וכו' (אלה הדברים שהציעו לי) נראה לחץ מוגזם של הסביבה ושל יועצות ההנקה ה"טבעיות". וכל אחת, צריכה להיות כנה עם עצמה, ולא עם הסביבה, מה יגרום לה להרגיש ולהיות אמא הכי טובה לילדים שלה.

עד כאן פריקה. (ואני לא כתבתי כאן כלום בשרשור חוץ משלושת ההודעות האחרונות)

היא כבר בחרה לא להניק

למרות שהיא יודעת שההתחלה קשה ואח"כ יכול להיות יותר קל, זה לא שאתן מחדשות לה את זה

זאת זכותה המלאה ועכשיו מה שהיא צריכה זה לא ביקורת וניסיונות שיכנוע

ואחרות שקוראות סמויות, ואולי לא מעלות את השאלה במפורש, נמצאות אולי עדיין בשלב ההתלבטות, וגם הן מקבלות כאן תשובה.

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..

אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍

האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.

בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי

ממגוון סיבות

יחד עם זה שלא רואים ערך מיוחד בהמתנה...

גם אנחנו סיפרנו את הבן בגיל שנתיים

זה לקח באמת כמה ימים להתרגל אבל אחכ היה סבבה.. 

חלאקה אז למה להשאיר?

מסופר זה המראה ה'רגיל' של בן, אז כמו שמלבישים בבגדים של בנים אז מספרים כשהשיער מתארך 

ממש בכיתי שגזרנו בגיל 3 ועוד הייתי שם אז זה בטח פי כמה יותר קשה ( ופשוט הלם טוטאלי ) ממש הרגשתי שהילד ניהיה ענק!

זה בטח יגדל לו מהר או שאת יכולה להשאיר קצר