לדוג' טסטר אחד יצפה ממך לנהוג מהר יותר וכל שניה יצעק- נסעו נסענו

ולעומתו אחר יעדיף שתיסע לאט ותפנה שמאלה עם עצור רק אחרי ששתי הכיוונים נקיים לגמרי.

בסופו של דבר יוצא שהם מכשילים על משהו שלא היה נירא להם ואולי זה  גם משו שלא מכשילים עליו (כמו המהירות שהכשילו אותי) ופשוט מוסיפים עוד כמה סעיפים.. 

בסדר אני כבר השלמתי עם הפסילה. אולי באמת אני צריכה ללמוד טוב יותר אבל קצת מרתיח המצב הזה.

אגב, בכלל כל הטסט עובד בצורה גרועה. למה אחרי שעשית מיליון שיעורים אני צריכה לקבל לידי איזו מפלצת שצורחת אם לא עושים משו טוב וממש חסרת סבלנות. רק מעצם זה נכנסים ללחץ מטורף ועושים טעויות.

גילוי נאות: עברתי אחרי טסט שישי...

לי לעבור שנהגתי כמו שצריך בלי שום טעות עברתי ועוד אצל טסטר שקשה מאוד לעבור אצלו

אבל אותי עצבן הקטע שכל בוחן לעצמו, זה לא כמו בדיקת מבחנים שיש נוהל מסויים של בדיקה שהמחבר של המבחן כותב לבודקים מה בדיוק צריך להיות רשום ואם זה לא רשום בתשובה אז..

זה אחרת כי בעצם לכל אחד מהטסטרים יש את ה'רגישות' שלו לדברים מסויימים ויכול להיות שיהיה משו שאחד יעביר והשני זה לא לטעמו.

אם תראה להם שאתה כן נוסע במהירות סבירה ויש לך יחסית ביטחון על הכביש אז הם יפסילו אותך בטענה שנהגת מהר מידי ומנגד אם תרצה להראות זהיר אז יפסילו אותך שאתה חסר ביטחון...

פשוט מזל.. צריך להתפלל שיהיה לה/לו מצב רוח טוב כדי שתעבור.

(ונפשי תערוג- זה מממש מוזר לי שאתה כ"כ מקבל בהבנה ומצדיק את התנהגות הטסטרים, אפילו מורי נהיגה שאני מדברת איתם, לא רק המורה שלי אלא גם כל מיני מחליפים טוענים נגד הטסטרים)

אנונימיות יקרות אני מסכימה אתכן לחלוטין, ו"נפשי תערוג" גם לי זה מוזר מה שאתה אומר. זה בפרוש לא נכון.

גם המורה שלי לשעבר אמרה שנתקלה בהמון שחיתות בתחום הזה וזה המון עניין של מזל, ולפעמים גם של מעטפה...כמו שתפסו באזור שלנו לא מזמן טסטר שהיה קשה ברמות מטורפות והיה הסיוט של כל נבחן, ואז הסתבר שסך הכל הוא מעביר מי שמשחד אותו וכל השאר יכולים לחלום. הוא בכלא עכשיו....

לפעמים לא משנה איך תנהגי, צריך נס כדי לעבור!! גם אני על סף יאוש ומתחיל להמאס לי מאוד, פתחתי על זה אפילו שרשור מיוחד בפורום הורות השבוע, הנה כאן:

תסכול... - הורות

אני מקווה שבקרוב יהיה הפרטה של המבחנים ואז ההגונים ישארו ואלה שלא שיהיו מובטלים, וכולנו נסיים עם הסיוט מהר וניסע לשלום.

למה להעביר בעצם? הוא עולה לרכב והוא יכול לעשות מה שבא לו. 

אם הוא רוצה לפסול הוא יכול להגיע לזה בקלות ואם הוא רוצה להעביר אז הוא מעביר.

אבל הם בוחרים לרוב באופציה הראשונה -להכשיל.

וזה לא משנה מי יהיה התלמיד, לא משנה אם הוא מקצוען או סתם אחד מזלזל..

הטסטר יקבע אם להעביר או לא לפי מצב רוחו.

וכ-ל המורים מקטרים. 

המורה שלי גם אומר - הטסטר מגיע כדי לבחון אתכם, תעשו את העבודה טוב, תקבלו רישיון. 

אבל בד בבד הוא גם טוען לגמרי כמו עוד מורים שיש כאן מדיניות הזויה, לכל בוחן דרך משלו ללא אחידות.

לצערנו זה רובם.

ידעתי כי התערבו לי ואז וודאי שזה מכשיל אבל לא היה צריך להתערב.

(לא הבנתי איך הידיעה שנכשלתי מצדיקה את ההכשלה)

טסטר שטוען שאני נצמדת לימין ובמקום להגיד בעדינות שזה קרוב מידי

(אציין שבשיעורים אלו לא היו ההערות.. וגם למורה שלי קשה להאמין שבאמת נצמדתי ...),

דוחף את היד להגה, זה רק מרוע ואי רצון להעניק לתלמידים רישיון.

בצורה הכי מושלמת, וקורא שמתרגשים..

נראה לי שאם אתה קורא לזה 'עשה את עבודתו נאמנה' אז כל מי שעד עכשיו קיבל רישיון זה כנראה היה במרמה.. כי זה לא הגיוני שתלמיד שהרגע סיים את השיעורים ונבחן אז ינהג מושלם.. בשביל זה יש גם חצי שנת מלווה וכו' 

גם כשנבחנים בכל מבחן מסויים יש אפשרות לטעות קטנה.. ואז נכון, הציון הוא לא 100% אבל עוברים..

ונכון שבנהיגה מדובר בחיי אדם אבל יש טעויות קטנות שאפשר 'לדלג' עליהם ואת זה התלמיד ילמד וירכוש מיומנות תוך כדי שעות הליווי.

זאת דעתי. חבל שאתה מצדיק את הטסטרים בצורה עיוורת רק כי אתה חושב שעל כל מה שפסלו אותך זה היה צודק. יש המון תלמידים שנכשלים סתם!

וזה לא שסתם חשבתי, באמת לא היתה סיבה להכשיל אותי, לדעתי ולדעת זה שהיה איתי ולדעת המורה..

בקיצור, תוותר על הגנת הטסטרים העיוורת הזאת, זה זורע מלח על פצעים של אנשים שמוציאים הרבה  כסף והרבה  כוחות נפש. אם התמזל מזלך ונתקלת רק בטסטרים הוגנים וישרים כסרגל שגם כשהכשילו אותך זה רק מסיבה מוצדקת- יפה לך. יש הרבה הרבה אנשים, תלמידים ומורים כאחד  שנתקלו בסוג השני כמו שאתה שומע פה.

אולי יש לך איזה דוד טסטר או משהו...בכל מקרה לא אמרנו שכולם מושחתים, אבל המון מתוכם לא ישרים פלס וזה עובדה.

המצוקה שמציגים פה זה שאין שום קריטריונים אחידים שאם אתה עומד בהם חייבים להעביר, ואז אתה אומר לעצמך שאתה מגיע לזה ואז ניגש ועובר.אין שום קריטריון בדברים שצריך לקבל החלטה סובייקטיבית כמו עקיפה, באיזה מהירות לסוע בתוך גדרי המהירות המותרת במקום מסויים ועוד. ועל מה שאחד מצפה ממך לעשות כדי לעבור אחר יכול להכשיל, ויש המון מצבים כאלה.

הגדרת את זה מעולה, וכל מילה מיותרת..

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.