הנהיגה היתה הדבר הראשון שנתקע לי... (מאז היו עוד כמה דברים יותר קריטיים, אבל זה היה הראשון).

למדתי אצל 3 מורים, כל פעם התחלתי מההתחלה ממש... עברתי טסט 8...

ותמיד הכל הלך לי כל כך חלק עד הסיפור הזה...

אני חושבת שעברתי רק אחרי שהתפללתי לה' ואמרתי לו "לא בשבילי אני עושה את זה, ולא בשביל תחושת ההצלחה שלי. אני עושה את זה כדי שלא אהיה עול על אחרים. שלא יצטרכו להסיע אותי לכל מקום, אלא אוכל לגדל את המשפחה שלי בעצמאות." ממש בכיתי שיעזור לי.. בסוף זה עבד... 

אבל ניתן לשקול גם לעבור לאוטומט או להתחיל שוב עם מורה אחר אם את מרגישה תקועה עם המורה הזה. דברי איתו דוגרי - עוד כמה זמן נראה לך טסט, כי אם זה לא בקרוב, אני עוזבת...

בכל מקרה, ממש מזדהה...

ובסוף, זה היה לי הכנה טובה לדברים אחרים שנתקעו בחיים (דברים קריטיים יותר, כמו להיות סופכלסוף אמא... ) לא הכל הולך תמיד חלק. צריך להודות ממש על מה שכן... ולשמוח שזה הניסיון שלך ולא דברים קשים הרבה יותר..

לא לעזוב לגמרי, אבל להרפות - לחודש אולי.

משמים. כפרת עוונות קטנה - את כל כך מוצלחת ב"ה, אז סידרו לך משהו קטן. אולי יש משהו שצריך לתקן? אולי משהו ביחס אל אנשים שלא כל כך מצליחים? אולי זו כפרת עוונות כללית על עם ישראל, בלי קשר אליך....

תגידי להורים שאת לוקחת הפסקה קטנה.

לגבי המורה המקצועי הנוסף - את לא חייבת לקבל את דעתו. תלחצי על טסט עכשיו. אם לא תעברי, קחי הפסקה. תבואי לטסט הבא ממקום יותר רגוע. וגם אז - קחי רק שניים-שלושה שיעורים לפני, נראה לי הוא מגזים המורה.

לא עד כדי כך, אבל הייתי נלחצת לפני הטסטים וככה נכשלתי ב4...

ואז החלטתי לקחת פסק זמן, משהו כמו חודש.

ואז ניגשתי לטסט- בלי לספר לאף אחד! הייתי רווקה אז לא סיפרתי להורים וכמובן שלא לאף חברה.

באתי בגישה של- אם אצליח אצליח ואם לא, אף אחד לא ידע מזה..

וב"ה עברתי!

בשום  פנים ואופן אל תתיאשי.

יש לי חברות שעברו בטסט עשירי ומעלה, אחרי כמה שנים של לנסות ולקחת הפסקה..

זה עניין של אופי וכישרון טכני שיש יותר לבנים ואצל בנות לפעמים חסר.

אני דווקא מאמינה למורה שלך.

גם אם נראה לך שאת נוהגת טוב אין לך מושג באמת כי אין לך ניסיון.

תאמיני לו שאת צריכה להשתפר. הדברים הקטנים האלה יכולים להיות מאד חשובים ומצילי חיים גם אם את לא רואה את זה ככה.

ולפעמים טוב להיסחב עם משהו אחד כדי שנפסיק לחשוב שאנחנו מושלמים.

ועוד משהו טכני:

אם המורה הזה עושה לך שיעורים כפולים אז תפסיקי.

זה נוח לכולם ורווחי למורה אבל פחות יעיל.

שיעור קצר נותן לך זמן להפנים את מה שלמדת עד השיעור הבא.

תעשי רק שיעורים קצרים ולא יותר מדי.

ואולי הפסקה של שבועיים חודש תעזור.

כרגע להתמקד רק בטסטים

לדעת לנהוג טוב, את יודעת

כדי לשפר את הניואנסים הקטנים אלה ידרשו לך עשרות שעות נהיגה (ללמוד לנהוג באמת זה אחרי שיש לך רשיון)

וזה המון כסף!

ובפועל, על הניואנסים הקטנים האלה לא נכשלים בטסט (אלא אם כן זה זה הרבה דברים ששוברים את גב הגמל)

כרגע לעשות טסטים במרווח הכי צפוף שאפשר (אני יודע שמורי נהיגה אוהבים להגיד שאין טסטים, ללחוץ עליהם, זה בד"כ לא מזיק)

עדיף לך להכשל בעוד 2-3 טסטים

וזה יעלה עוד 1500 ש"ח

מאשר להעשות עוד 12 שיעורים שלא בטוח אלה שיעבירו אותך את הטסט

תלחצי על המורה שייתן לך טסט. אם הוא לא מסכים תעברי למורה אחר תוך כדי שאת מסכמת איתו שייתן לך מהר טסטים.. מורים סתם אומרים שאין להם טסטים. אני ראיתי איך מסדרים לי טסט במהירות כשלחצתי על העניין...

ואני ממש מבינה אותך, גם אצלי נהיגה זה היה הנושא הראשון שהיה לי קשה ולא הצלחתי בו כמו שחשבתי שאצליח. אני אפילו זוכרת את האושר הגדול של היום בו עברתי טסט

וירושלמית צודקת בנוגע לשיעורים כפולים, זה סתם גרוע ובזבוז כסף.

ואל תתייאשי! בסוף עוברים וחבל סתם להפסיק באמצע... 

לעיתים, לצערנו מתגלה שלמורה ולטסטר היה הסכם מסויים מתחת לשולחן...

כל העצות שנתנו לפניי נכונות.

עם זאת, אצל אמא שלי התברר שהיה הסכם כזה כדי שכל הצדדים ירוויחו על חשבונה...

כבדהו...וחשדהו...

לכל אחד יש את התחומים הטובים יותר והטובים פחות,

קחי לך את זה כפרוייקט ואתגר ותשקיעי בזה ולא להתייאש!

אהבתי מה שכתבה ירושלמים טרייה:

"לפעמים טוב להיסחב עם משהו אחד כדי שנפסיק לחשוב שאנחנו מושלמים"

זיכה אותך הבורא ומדובר במשהו נקודתי ספציפי שאינו מרכז החיים (כמו חתונה, מקצוע וילדים)

אך את צריכה לקחת עניין זה במלוא הרצינות וההשקעה ולא לומר נואש!

יותר ממה שחשוב הרישיון חשובה הדרך להשגתו.

תדמייני את התחושה שתרגישי כשתעברי טסט- מעבר לשמחה על הרישיון- תרגישי שהצלחת להשיג משהו בזכות העבודה והנחישות שלך!

את רגילה להשקיע ולראות פירות ועכשיו העבודה האמיתית שלך- לשקיע גם כשלא רואים את הפירות באופק...

בהצלחה!!

מכיר ממש מקרוב, את הכל.

התחושות הנוראיות האלו זכורות לי היטב למרות שזה היה לפני יותר מעשר שנים (!)

גם לי זה היה נראה אין סופי, גם אני עשיתי בדק בית כללי ברוחניות כי הייתי בטוח שיד ה' בדבר..

אני זוכר שאמרתי אז לעצמי: "אם תיטיב לנהוג - תיטיב לנהוג".

רוצה לחזק אותך שבסוף זה עבר לי.

"קצת הרפיה אבל בלי יאוש"

אני יודע שזה עלול להיות משימה קשה לטיפוסים כמוך. אבל אני בטוח שתוכלי.

קודם כל את לא קטנונית. המצוקה שלך מאד מובנת.

1. תחליפי מורה- מורה מקצועי מאד, אבל משדר כל הזמן שאת לא מספיק טובה, .אינו מורה טוב!

2. תוציאי מהלקסיקון את המשפט: "העניין הזה מקולל". זה  משפט שלא נותן לך סיכוי. עדיף בהרבה משפט כמו: "עדיין לא עברתי אבל יש הרבה אנשים שעוברים רק בטסט 5 או 6.. אני אמשיך לנסות"

3. הכישלון הזה יוצר לך תחושה שאת נכשלת בכול ונחותה מאנשים אחרים שכן מצליחים בטסט. מה דעתך לעשות טבלה שיש בה בשורה העליונה כל מיני הצלחות כמו: עבודה, גידול ילדים, הקפדה במצוות וכו'  וגם להכניס שם את לימוד הנהיגה.

תכתבי שמות של אנשים שאת מכירה והכניסי אותם בשורות הבאות בטבלה. כתבי לכל אחד כן או לא בכל משבצת, ואז תקבלי תמונה מלאה של ההצלחות שלך לעומת אחרים. לפתע תראי שחור על גבי לבן שאת עולה עליהם בהרבה תחומים אחרים.

כהצלחה גם בהרגשה וגם בטסט

לשאלון הזוגיות החדש היכנסו ל

http://zugiyut.co.il/

הכל זה לטובה עוד קצת מאמץ ותצליחי אני עברתי טסט 7 וגם הייתי על סף ייאוש בדרך אל תתייאשי זה יגיע בהצלחה

יש לך משפחה טובה , ילדים טובים שגידלת במסירות , עבודה טובה שאת מצליחה בה מאוד , ובעצם הכל הולך לך חלק טוב. יש לך בעיה עם לימוד נהיגה והשטות הזו מעיבה על כל חייך.

אין ספק שאת צריכה ללמוד קצת פרופורציות בחיים.

לכי קצת לבתי חולים , בתי קברות , לשכת הסעד ותלמדי פרופורציות.

תמשיכי להצליח.

בתגובה שלך.

הצגת דיאגנוזה יפה ואולי נכונה, אבל הב'נאדם סובל, קשה לו, משהו מציק לו.

טיפה אמפתיה, ואולי עצה טובה, זה כנראה מה שהוא צריך.

פרופורציות לא לומדים בכח.

לאחר קבלת הרישיון , נהג לא מספיק טוב מסכן את עצמו בני משפחתו ושאר המשתמשים בכביש ובמדרכה.

רוב הבוחנים אינם רמאים וכך גם המורים, לכן כשהבוחן מכשיל בטסט או המורה אומר שהתלמיד לא מוכן בדרך כלל זה נכון. כן, היו לא מעט מקרים של בוחנים שלקחו שוחד ועשו קנוניות עם מורים ויש מורים פחות טובים שכדי למלא את יומן העבודה אומרים לתלמיד שהוא לא מוכן.

אם המורה שלך תמיד זמין לקבוע שיעורים יש חשש שמדובר במקרה כזה ואז כדאי לחליף מורה, גם אם לא נוח לך עם ההוראות של המורה אז כנ"ל. אם לא אז צריך להבין היכן הבעיות שלך.

יש בעיקרון ארבע סיבות לכשלון בטסטים

1. חוסר מיומנות טכנית

2. חוסר ערנות ותשומת לב לכביש ולנעשה מסביב.

3. הכרות לא מספקת של חוקי התנועה

4. התרגשות ומתח בגלל הבחינה

בהנחה שהמורה שלך צודק הסיבה הרביעית כנראה לא רלבנטית, אבל למי שהיא רלבנטית יש פתרונות בדמות כדורי הרגעה , מי שמתכוון לנסות כדור כזה כדאי שינסה אותו תחילה לא ביום בחינה ורק לאחר שיכיר את השפעת הכדור עליו יחליט אם לקחת בבחינה.

כדי לדעת מה הבעיה העיקרית שלך מתוך השלוש האלו צריך לרשום את ההערות של המורה שלך ולשייך אותן לכל אחת מהסיבות. אפשר לקחת שנים שלושה שיעורים אצל מורה אחר ולראות האם מדובר באותו סוג של בעיות.

אם הבעיה היא חוסר מיומנות טכנית אז הפתרון יקר אבל הכרחי, עוד ועוד שיעורים, עם הזמן הטכניקה נרכשת.

אם הבעיה היא הכרות לא מספקת של חוקי התנועה, אז אין ברירה וצריך לחזור ולהתכונן שוב למבחן התאוריה גם אם זה עדיין בתוקף, רצוי גם להבחן ע"י חבר/חברה /בן זוג עם נסיון רב בנהיגה.

הבעיה הקשה ביותר היא הבעיה של חוסר ערנות, בעיה שאם לא תלמדי להתגבר עליה תסכן אותך גם לאחר שתקבלי רישיון.

ההתגברות עליה היא בדרך כלל ע"י הדחקה של שאר הנושאים המטרידים אותך במהלך הנהיגה. מבקשים מהמורה שלא יפעיל רדיו ולא ידבר בטלפון במהלך השיעור כדי להגביר את הריכוז וכך גם כדאי שתעשי במהלך החודשים הראשונים לאחר שתקבלי רישיון נהיגה.. כשאת נוסעת באוטובוס או עם בעלך שבי קרוב לנהג תחשבי שאת נוהגת תשימי לב לארועים בכביש ותחשבי איך את היית מגיבה להם ותשווי זאת לתגובת הנהג, יכול להיות שבדרך זו תשפרי את יכולת הריכוז שלך בנהיגה.

למדתי אצל שני מורי נהיגה ועוד אחת באמצע של שיעור אחד

כשמחליפים מורה הם נוהגים להשמיץ אחרים ולהחליש אותך

אל תקחי קשה

אולי תקבלי המלצות על מורה מקצועי ורגיש

ואל תתיאשי

אם אני יכולה כל אחד יכול

חזקי עצמך במשפטים אני מסוגלת אני יכולה

קודם כל, רק שתדעי, שרשיון לא קשור לתארים ולחוכמה, אלא לקטע טכני. אז אין לך מה להרגיש רע עם עצמך.

ועוד דבר, שאבא שלי אמר לי לפני יותר מ- 20 שנה כשעברתי טסט - עד עכשיו לימדו אותך איך נוהגים, עכשיו תלמדי לנהוג.

ולפרקטי -

העצה הראשונה - אם את לומדת על הילוכים, תעברי ללמוד על אוטומט. מאד מקל. ובינינו, רוב הרבים היום אוטומאטיים.

והעצה השניה - ישנם מקומות בהם יותר קל ללמוד נהיגה, כגון אריאל או הקריות בצפון. 

בהצלחה רבה חמודה, ואל תתייאשי... מקשיים נבנים.

למדתי נהיגה בגיל מבוגר יחסית. לקח לי  המון זמן והמון כסף. היום אני יודעת שזה היה שווה. פתח לי הרבה אפשרויות, למרות שעדיין יש מקומות שאני לא אנהג אליהם.

 מסכימה עם ההמלצה לעבור לאוטומט. הרבה יותר פשוט.

יש כאן הרבה תגובות שמאוד עוזרות להסתכל על זה חיובי יותר

לעבור טסט. מכירה גם מישהי שעברה בטסט ה11 וממש שמחה היום, שלושים שנה אחרי, שהיא לא ויתרה. 

אז ממש לא כדאי להתייאש- תראי בזה כפרת עוונות ותתמידי עד שתעברי. בהצלחה ובשמחה!

ואגב גם מי שלא נהג טבעי- הופך לנהג טוב עם ההתנסות.

יש מורים לנהיגה , שהם מוצצי דם , ולכן גם אם הם מצטערים בצערך , הם גוזרים קופון מכל טסט שעשית.

תלמדי על אוטומט אם זה אפשרי .

אל תעשי טסט בירושלים . לדעתי גם סופרמן היה נכשל שם בטסטים . גם לא בפתח תקווה . עשי טסט בעיר קטנה . אם את מחברון , עשי את הטסט בחברון. 

בטסט שלי נהגתי כמו מפגרת בערך על 40 . לפני עצור , הייתי עוצרת וסופרת עד 3. כשמישהי הלכה על הכביש , נסעתי לאט אחריה , עד שהטסטר איבד את הסבלנות ופקד עלי לעקוף . 

לפני הטסט עשיתי חשבון , שאם אכשל , משמעות הדבר היא הוצאה של עוד 1000 שקלים . שניים שלושה שיעורים , אגרת טסט, תשלום למורה- תעשי את החשבון . דיברתי עם הבוס , כן כן , בורא העולמים וזו היתה תפילתי : שנינו יודעים שאתה לא צריך את הצדקה שלי , כי כל הכסף הוא שלך . שנינו יודעים , שנהיגה זה דבר מסוכן .( פעם בא מישהו אל הרב קוק וביקש ברכה לטסט . הרב קוק אמר לו , שהוא לא יכול לתת ברכה , כי יש אבק רציחה בנהיגה באוטו. זה היה לפני כמה שנים ?? מה נאמר היום , כשהנהגים כל כך כל כך מסוכנים . הכבישים לא מסוכנים . האנשים מסוכנים . )  אז המשכתי לבקש ואמרתי , אתה יודע שמצד עצמי -יש לי בכלל התנגדות לנהוג , אבל אין לי ברירה . (תוך כדי תפילה הבנתי , שלי עצמי יש התנגדות פנימית לעבור טסט כי אני פוחדת לנהוג ) בכל מקרה , ככה אמרתי לו -אם אני עוברת את הטסט הזה , אני בלי נדר אתן את הכסף שנחסך למשפחה מסויימת מעוטת יכולת ומרובת ילדים . עדיף ככה מאשר , שזה ילך למורה רודפת הבצע שלי .....ואז בטסט זמזמתי שירים כדי להרגיע את עצמי , ולפני הטסט אמרתי תהלים כדי להרגע . ונהגתי רגועה ככל שיכולתי (לא הצליח-הייתי עצבנית מאד) אבל פשוט שרתי תוך כדי נהיגה .

כנראה שהטסטר חשב שמדובר בחולת נפש קשה , ומחמת הרחמים העביר אותי ...משהו כזה . תנסי -ב"ה הטסט הבא -את עוברת. 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....