את מבינה שהגיע הזמן לשים לו סוף.
והסוף נראה רחוק,
אבל הוא בעצם קרוב יותר מתמיד.
וכל יום שעובר מקרב אותך לסוף.
ואת לא יודעת מה יהיה אחרי הסוף הזה,
אבל זה לא חשוב, קודם שהסוף יגיע,
והוא יהיה התחלה של דבר חדש, את מאמינה שיהיה טוב יותר.
כמו שפעם קרא לזה מישהו: ה- וקטור של התקווה.
ומה שנשאר עכשיו- זה לשרוד את הימים
בשמחה ובאמונה.
