בספר "מסנג'ר"

רק שלא ידוע לי שהספרים הבאים יצאו לאור בעברית

הספר שמן הסתם המליצו לך עליו- "הכחול האבוד" הוא אמנם מד"ב

אבל מדבר על עולם אחר מאשר העולם שבמעניק (או אולי מדובר באותו עולם אבל קהילה אחרת)

ואין לו קשר אמיתי למעניק

כל ספר מספר על קהילה אחרת באותו עולם עתידני בדיוני.
בספר המעניק מוזכר שישנם עוד קהילות מיוחדות כמו זו שבמעניק (אבל שונות, כמובן) ובהם מתמקדים הספרים הבאים.
הספר השני הוא "הכחול האבוד" והספר השלישי הוא "שליח", שניהם יצאו בארץ. יצא עוד ספר רביעי, אך הוא טרם יצא בארץ.

על כל פנים, את מה שכתוב בויקיפדיה אני ראיתי, אבל מרפרוף בספר השלישי לא מצאתי שום קטע בו מוזכר השם ג'ונס.
אני מקווה שויקיפדיה צודקים וגם שג'ונס מוזכר ביותר ממשפט אחד, ולכן שאלתי פה לבדוק אם מישהו קרא ויודע.

ואת - ממליצה על הספר?

(הרי יש לנו טעם דומה בספרים)

כי הוא מד"ב ואני לא אוהבת מד"ב..

הוא גם קצת מפחיד ומשאיר אותך עם הרבה מחשבות

למרות מה שכתבתי הוא שווה קריאה בהחלט, אבל מומלץ להתכונן לזה..

הכחול האבוד הרבה פחות מוצלח, אבל מי שקרא את המעניק ונהנה ממנו סביר שיהנה גם מהכחול האבוד

(האם יגיעו לי עוד תקופות כאלה אי פעם?|תוהה|)

אבל זה לא ספר כבד, זה ספר זורם וקליל לקריאה למרות הנושאים הכבדים משהו.

את הכריכה האחורית של הספר במהדורה החדשה (מהדורת הסרט) אני מאוד ממליץ לא לקרוא, זה מכיל ספוילרים!

והוא היה ממש יפה (השחקנית הראשית הייתה ישראלית) רק הסוף אכזב טיפה..

זה דומה לספר? למי שקרא וראה?

עשו שם הרבה שינויים מרגיזים.
כל הקטע עם המנהיגה הזאת של הקהילה לא היה ולא נברא.
הקטע היחיד שהיא מוזכרת בו בספר זה בטקס ה-12 של ג'ונס.
גם כל הקטע עם פיונה שהוא חושף בפניה את העולם החדש שהוא מגלה והרומן ביניהם לא היה ולא נברא.
הוא אהב אותה אבל לא היה לא שום דרך להראות לה את זה והוא ממש לא היה מעוניין להפר את החוקים ולחשוף בפניה את מה שאסור לו, כך שלא היה ביניהם שום דבר.
אה, וכמובן שג'ונס וחבריו אמורים להיות בני 12.
ויש עוד המון דברים שראיתי ששינו, וזה כשלא ראיתי את הסרט במלואו, יתכן שיש עוד הרבה יותר.
גם קטעים שבספר הם עוצמתיים הפכו בסרט לקטעים הרבה יותר מרוככים וסתמיים.

לדעתי הספר עדיף בהרבה על הסרט.
אבל אני לא אובייקטיבי, קראתי קודם כל את הספר. יכול להיות שאם הייתי רואה קודם את הסרט הייתה לי דעה אחרת.

הספר הראשון זה משהו אחד והשני זה משהו אחר ובשלישי הם מתחברים.

והסרט יפה מאוד, אבל אין מה לעשות, כמעט אין סרטים שהם טובים כמו הספרים..

ואם כן, אז באיזו מידה?
זאת אומרת, האם הוא דמות בסיפור או שהוא מוזכר באיזה חצי משפט?
(בבקשה בלי ספוילרים)

וזה ממש מסקרן אותי

קוראים לספר "המעניק - שליח" והוא נמצא בחנויות.
הוא יצא ממש השנה.

הוא דמות די מרכזית. בספר השני יש אזכור קטן שלו אבל הרוב לא שמים לב. בספר השלישי משלבים את שתי העלילות במקום אחר, לא בכפר של ג'ונס או של קירה.

ועכשיו אפשר להשיג את הספר השלישי בכל חנות ספרים שמכבדת את עצמה

מעולם לא שמעתי על הספר השלישי עד השרשור הזה

קוראים לו שליח והוא נראה ככה:

מבחינת נקיות הוא נקי? (צניעות, אלימות)

אין שום בעיה..

בכללי הספרים בסדרה מאוד נקיים

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!