ככה את תהיה עם האחים שלך והיא תעשה שבת איתך ושניכם הרווחתם.

שהיא רוצה לנסוע מהיישוב.. אשמח לעו תגובות...

את צריכה לחשוב ולהחליט מה יותר חשוב לך? להיות אתה בשבת או להיות עם המשפחה והאחים... אבל לדעתי שווה לך להשקיע לה זמן, זה חשוב!!! בהצלחה

ב"ה הסתדרנו ונסענו ליום כיף, ובעז"ה ה אחרי חנוכה נסע שבת...

בכל זאת אשמח לעוד עצות...

שמרי על עצמך, בבקשה.

לפעמים מרוב רצון לעזור אנחנו מתמסרים (בעיקר מתמסרות) לחלוטין- ואנחנו נמחקים.

שזה יהיה לך בראש.

החברה שלך ולקחת דברים יותר בקלות. אולי מדריכה לשעבר שאכפת לה ממנה, איזה מפגש הפתעה שישמח אותה ויראה לה שאוהבים אותה.

עזרי לה למצוא מסגרת חברתית חלופית.

בצעירותי, בסניף מסוים של בני עקיבא הרגשתי מאוד לא נוח (בלשון המעטה).

עזבתי ובשלב מאוחר יותר נפתח סניף קטן , אינטימי קרוב לבית והצטרפתי אליו.

מסגרת חברתית לא חייבת להיות תנועת נוער, אפשרי לימודים במדרשה. איפה שלומדים תורה וחסידות (כמובן אם היא מתחברת) , מטבע הדברים החברה תשמר יותר מרכילות ולשון הרע וממילא חברתך תרגיש רצויה ולא דחויה.

אחרי הכול אני גדלים על הערך החשוב של: "ואהבת לרעך כמוך".

לגבי השבת הספציפית שהיא רוצה בחברתך - אני אישית הייתי יוצאת מגדרי ומרצונותי

ובאופן חד פעמי מקדישה לה את הזמן כי אני מבינה שהיא טובת לב  ועם נכונות אמיתית לעזור לך כשאת נזקקת לה.

יחסי גומלין והדדיות רק יתנו לך עוד כוחות ולא ישאבו אותך לדיכאון!

ועוד דבר - תתפללי עליה שתהיה בשמחה אמיתית.

כל טוב!

אולי היא תיפתח אם תהיו שתיכם יחד ותפתח את סגור ליבה 

ואת תוכלי לעזור לה!

היא זקוקה לך מאוד! את לא יכולה לוותר בכזאת קלות על הזדמנות כזאת! אולי בעתיד היא כבר לא תרצה ליסוע איתך לשבת, תחשבי על זה! 

את ממש חייבת ללכת איתה!!!

                                          המונמון בהצלחה 

חממתם ת'לב!!!  ובאמת החלטתי לנסוע איתה..

לאחת שאכפת לה, אני חייבת לציין שאין דבר כזה לצאת מהתנועה כי זה יישוב קטן שכולן בתונעה, לא יודעת איך להסביר פשוט כולן בשבט.. בכל זאת תודה רבה על התגובה!! ;)

עוד שאלה לאיזה מבוגר לספר? היועצת לא רלוונטית, אולי למחנכת אבל לא ניראה מעיל במיוחד...

אני חופרת לה שניסע לשבת ושנימאס לי והיא ממש לא בקטע

בס"ד

נשמה, אני יודע שהשאלה הספציפית כבר לא רלוונטית.

מוזמנת לשתף מה עשית בסוף ואיך היה!

אבל,

חשוב לי בכל זאת להבהיר לך משהו קריטי.

"חייך קודמים לחיי חברך".

וזה אומר שהנפש שלך היא הדבר הכי חשוב בעולם מבחינתך.

ואם לא עושה לך טוב לנסוע איתה- אין שום סיבה שתהפכי את העולם בשביל זה.

כמובן שאם זה סתם בקטנה, נחמד לפרגן לחברה ולוותר לפעמים על דברים אחרים בשביל חברות.

אבל נשמע שכאן זה מעבר.

שהחברה שלך לוחצת עלייך ושלך זה לא כ"כ טוב..

אז לא.

תשימי גבולות, תבהירי לה בצורה ברורה שאת אוהבת אותה והיא חשובה לך, אבל שאת גם בטוחה שאת חשובה לה. ומה שטוב לך כרגע זה להיות בבית.

אפשר ורצוי לעזור לה לחשוב על פתרונות חלופיים (דודים, חברות ועוד..). אך לא על חשבונך.

וזה בכללי: לא להסחף עם רגש האחריות לחיים שלה.

תעבירי את זה למחנכת, להורים שלה, לקומונרית.. תתייעצי עם ההורים שלך.

בסופו של דבר היא תמצא את הכוחות שלה.

את יכולה להיות חברה כיפית ותומכת, אבל עד למקום בו את מרגישה שזה שואב או סוחט אותך. אל תגיעי לשם.

בהצלחה גדולה!!

כי החלטנו לנסוע אחרי חנוכה...

אז ממש תודה לכולםם!!!

באמתת עזרתם!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....