"החיים ימשיכו אחרי שאירצח. באסה.
לא יהיה מבצע צבאי הירואי לתפוס את רוצחיי, לא יגזר עליהם דין מוות, התנועה לא תיעצר וספק בכלל אם יונית לוי תגיד את שמי מתישהו (בטח לא ב"מבזק חדשות מיוחד").
99.9 אחוזים מהעם לא יזכרו בכלל את שמי שבוע אחרי הרצח.
שמעתם שב"גל הפיגועים" האחרון נרצחו 21 בני אדם?
מוזר, נכון?
5 שמות מתוכם אתם יכולים לשלוף?
אם תשובתכם חיובית אז או שהזיכרון שלכם מדהים, או שאתם חברים/קרובים/משפחה של אחד מהם, וגיליתם על בשרכם שמאחורי השמות והמספרים יש גם משפחות ופיתחתם רגישות מסויימת...
איזה באסה להופיע בסטטיסטיקה... אתה אפילו לא מספר בפני עצמך, רק חלק ממספר אחד גדול . 22. זה יהיה המספר הבא בסטטיסטיקה, אפילו לא 21+1.
ידעתם שביחד עם המספר הזה נפצעו עוד 192? תקראו לזה איך שאתם רוצים: נס, גורל, מזל, קארמה זה בטח לא ישנה את העובדה ש192 כמעט נרצחו. 192 משפחות שלא יודעות את נפשן מדאגה.
לאחרונה, פגשתי בני משפחה של לפחות 10 נרצחים... פגשתי גם גופות של נרצחים- המראות היו קשים, זוועות! אבל למרבה ההפתעה זה היה הרבה פחות נורא מלהסתכל על האמא/אבא, האישה/בעל או הבת/בן של אותו נרצח (המספר ההוא שנכנס לסטטיסטיקה), עם המבט בעיניים שאומר הכל מעבר לשטף של דמעות. שלי ושלה/ו.
לא בא לי להירצח, זו האמת... אבל אם לא ירצחו אותי ירצחו יהודי אחר אז מה ההבדל??
בגלל שיש לי ילדים? משפחה? חברים? לכולם יש! מה זה משנה מי מאיתנו יכנס לסטטיסטיקה???
בגלל ש"לא הספקתי לעשות את כל מה שחלמתי"?? נו באמת!!!
הכל היום תלוי בהנהגה שלנו.
במבט לאחור יכולנו למנוע את "הגל" האחרון, אבל זו חוכמת הדיעבד, אז נדבר תאכלס!
מנהיגים יקרים! אם לא יקרה פה שינוי משמעותי, הדם יהיה על הידיים שלכם!
תוציאו את הראש מ*** ותתחילו להבין שיש לכם חיים ומוות בידיים!
כשצעקנו לפני שנים ש"אבן הורגת" חשבתם שזו רק סיסמא על פלקט.
כשצעקנו בפיגועי הדריסה הראשונים שזו לא תאונה חשבתם שאנחנו פרנואידים.
כשצעקנו במשך שנים שזורקים עלינו בקת"בים, קראתם לזה "המפגע הבודד" עוד הרבה לפני שמשה נוסבאום ניכס את זה לעצמו.
אם הסטטוס הזה הגיע לראש הממשלה רק אחרי שנרצחתי, תוכלו להיות בטוחים שנדפקנו... שתפו כדי שמישהו יזיז את עצמו, נמאס לי לראות דם!
*מחילה מיקיריי על הסטטוס. אני עוצר את עצמי כבר שבועות ונפלט לי...
