לפעמים אין ברירה אלא לזרום עם מה שהחברה קובעת. ולפעמים אפשר להעמיד את החברה מסביב על כך שהסכום גבוה מדי, או שהמתנה מיותרת.

אני מתייעצת עם בעלי כי הוא נדיב ממני, וגם זורם בטבעיות בתחום הזה.

אם גם לו נראה שהסכומים מוגזמים, אני מתערבת בדיון הקבוצתי ומביעה עמדה. הרבה פעמים יש חברים נוספים בקבוצה שלא יעיזו לדבר ואת תוכלי לשמש להם פה.

כמשפחה אנחנו משתדלים, עד כמה שאפשר, להשתייך למעגלים שמתנהלים בצניעות מבחינה כספית. זה גם יותר מתאים לערכים שלנו וגם, ככה אנחנו יכולים לעמוד בזה.

כשגרנו בבית אל זה היה כל כך נכון וטבעי...

אבל המצב הביטחוני והטירוף של הפקקים העבירו אותנו למרכז הלא שפוי...

מחזק לקרוא שאני לא משוגעת, אפילו אם אין לי מה לעשות עם זה כרגע

תודה.

גם לי קשה עם הנורמות סביבי. לא אוהבת להוציא ולהוציא, ומתקשה לשלם את המחירים החברתיים שכרוכים בסטייה מהזרם... לא קל.

מזדהה מאוד עם מה שכתבת.

ואולי גם תתנדבי לועד הורים של הגן...

גם אם לא את יכולה לדבר עם הועד, שאת חושבת על סדר עדיפויות שונה, הרי אין סוף לפאר וההדר שאפשר לעשות ממסיבות.

אם בתכלס את יודעת שאין לך השפעה0 אז חבל שתאכלי את הלב, תשלמי וזהו.

לגבי מתנות- אם זה מתנות שמשלמים פעם ב...

אז גם חבל ליצור אנטי, מתנה למדריכה ב20 ש"ח זה סביר, ואוכל לארוחה זה בעיקר אני מניחה בשביל הגיבוש- אז שוב אין לזה סוף, אחד יחשוב שהסטנדרט זה ארוחה במסעדה והשני יסתפק בבורקסים-

אז כמו בועד לגן, לבדוק עד כמה זה באמת חורג מהסטנדרטים שלך ומה יכולת ההשפעה שלך.

לגבי איך להציג את הדברים- לדבר על הסטנדרט כאידיאל- ולא על הכסף שיוצא מהכיס.

אפשר לארגן מסיבת פורים חמימה ועממית ושהילדים ירגישו בבית, ואפשר להפיק אירוע נוצץ שהילדים רק ילחצו ממנו.

אז לא להימנע לגמרי מלתת, לתת פחות.

כשילדים יגדלו קצת ויתחילו ללכת לימי הולדת ולא יפה לא להביא כלום

על זה בהחלט הייתי מתווכחת

או לפחות במהלך השנה מוכיחה להם על כמה שטויות אפשר לוותר..(אבל צריך גם לבדוק כמה עולים החוגים..)

לגבי מתנות, את יכולה לברר על משהו יפה שעולה פחות ולהציע להן אותו..

אני אישית, משתדלת להרגיל את החברה בצורך לחיות נכון מבחינה כלכלית (סוג של פעמונים שאני עושה לחברות) שמתי לב שלא תמיד זו שמציעה להוציא כסף על כל מיני דברים היא גם אותה אחת שמסודרת כלכלית... לפעמים זה חסד לאפס אותה..

אבל זה צריך להיות בצורה יפה ובענווה ולהבין שזה לוקח קצת זמן

עד אז, אני חושבת שעל סכומים גדולים תלחמי מלחמות גדולות ועל סכומים קטנים מלחמות קטנות

לאנשים אין אף למעלה לקנות כל מיני שטויות בהרבה מדי כסף.

אנחנו בעלי תשובה

בתור שכאלה, מניסיון העבר, מאד  קשה להתברג ביישובים , שהם המקומות הזולים.

אם למישהו יש הצעות, אשמח לשמוע!

אדם (גבע בנימין)

בית אל

מעלה אפרים

יש עוד כאלה. פשוט מוצאים דירה ושוכרים.

מקום מקסים

ואפשר לדבר עם רכז/ת הקהילה על הרקע שלכם ועל רצונכם להשתלב. הגיוני שיש לו/לה כיצד לעזור.

לא הייתי הולכת ליישוב גדול, אלא אם כן יש בו קהילה / שכונה שאפשר להשתייך אליה.

נראה לי יישובים עם אופי חמים. אבל לא ממש מכירה. אל תבני על זה. תבדקי אם מתאים

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...