לא אמרתי והחלטתי שכל דיבור גולש לקשר שלילי. אבל בהחלט כל התכתבות במשך שכועות יוצרת קשר ורגש.
ואני כן חושב שזה מביא הירהורים, מה לעשות, נולדנו עם יצר ובדיוק שם זה המרחב עבודה שלו.
לא יודע איזו תורה למדת שאתה אומר מה היא אסרה ומה לא, זאת התורה שאני מכיר:
- "וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה....... כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם" (אבות א ה)
- לגבי התכתבות אין כמובן התייחסות בחז"ל, כי זה דבר שלא היה, אבל כן מצינו בשולחן ערוך: "צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד" (יו"ד סי' כ"א ס"א) ובכל השו"ע רק פעמיים כתוב מאוד מאוד, וזו אחת מהם, אולי אפשר ללמוד מזה משהו..
אגב, דוקא על זה (התכתבות בגיל הנעורים ללא מטרת נישואין וללא צורך) שאלתי במפורש את אבא שלי, והוא אמר שאסור.
לגבי שירת נשים, לכ"ע אסור אם זה מביא הירהורים או שאתה יודע איך נראית האישה. וגם אם אתה לא יודע - יש שחלקו (ומאוד מובן למה, הגמ' אומרת "קול באישה ערווה"(ברכות כ"ד ע"א) והרמב"ם כתב לגבי ערווה(וכל הנשים ערוות כי הן בחזקת נידות, במיוחד פנויות): "ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה - אסור"(הל' איסורי ביאה פכ"א ה"ב))
ואין לי מוש איך פסק מו"ר אבא, אבל ודאי שאם אתה יודע מי זאת - אסור.
