אנחנו התנסינו עם "יומי" - סוכריות ג'לי, נדמה לי של אלטמן, וזה היה מאוד יעיל.

לשיעול יש מוצר מעולה של טננבלוט מתמציות צמחים, שרף אורנים ודבש. נותנים כף או שתיים ליום וזה מטפל בשיעול נהדר.

ואולי כדאי גם מוצר שמכיל אכיניציאה - אולי של הדס או חברה אחרת- לא ניסיתי, אבל אני יודעת שזה צמח שמחזק את המערכת החיסונית מפני הצטננויות וכל מה שקשור באף, אוזן גרון.

אם כל אלו לא עוזרים, כדאי לפנות לטיפול הומאופתי.

לחמם את הבית כמו שצריך, לצמצם צריכה של מוצרי חלב, בוטנים (במבה), ואולי גם תפ"א - ובכללי להאכיל אותם בשפע פירות, וירקות חיים ומבושלים. אוכל מזין שמכיל גם קטניות מבושלות, ביצה ליום וכו'. להשתדל להימנע ממזון תעשייתי קנוי, להשתמש בשמן זית איכותי, להשתדל להשתמש גם בדגנים מלאים - קמח מלא, אורז מלא וכו' וכו'.

הרבה סבלנות, חום ואהבה.

הוא צודק שיש בפירות וירקות, וזה נכון ברגיל.

אבל במצבים שילדים חולים כל שני וחמישי, כנראה שהם צריכים תגבור.

זה לא חייב להיות לכל החורף - לפעמים מספיק לתת חיזוק במשך שבוע שבועיים, עד שהמאגרים בגוף מתמלאים והילד מתאושש, ומשם להמשיך עם תזונה נכונה.

בפירות: אפילו בתפוח יש ויטמין C בכמות יפה (שמספיקה לילד בריא). תפוזים וקלמנטינות עשויים להגביר ליחה, לכן מצמצמים את השימוש בהם במצבים כאלה. קיווי, תות, רימון - זה מבחינת פירות.

בירקות: גמבה אדומה מאוד יעילה. גם כרוב חי.

לכי עם הרצון והחשק שלהם - מה שיש להם חשק לאכול זה בדרך כלל מה שמכיל את מה שהם צריכים.

אפשר לקנות ויטמין C נקי, זה אבקה כזאת, בחנויות של כימיקלים (כמובן לבדוק שזה איכות מאכל), אולי יש גם בחנויות טבע - לא יודעת. זה חמוץ אז אפשר לערבב את זה באוכל או בשתיה שהטעם יורגש פחות - למשל במחית פירות או במרק. כל פעם להוסיף קצת. אם ילד אוכל מבקבוק - להוסיף לחלב, אם ילד יונק אפשר לשים קצת על הפטמה (הוא יעשה פרצוף אבל מיד יגיע החלב וישכיח את הטעם).

מזון שמשבשת לחלוטין את הרכבם התזונתי של הפירות והירקות

העקרון הוא שרוצים לספק את הצרכן, הצרכן דורש פירות יפים ונאים,

לכן הפרי עובר הינדוס שלם, כך שלא ישחיר במגע עם החמצן (תופעה המעידה על נוכחות של ברזל..), כדי שיראה גדול ויפה,

אבל מבחינת ערכים תזונתיים- זה גורע..

שימי לב שהיום למלפפונים יש טעם מיימי, הם כמעט נטולי טעם,

 הגזרים שאמורים להיות מתוקים, מרים.

אלו חלק מהתופעות של הנדסת המזון.

ולכן ויטמינים זה פתרון מעולה.

בפירות הדר יש ויטמין C, זה נכון אבל בכמות לא כ"כ גדולה.

אם כבר אתם רוצים לצרוך ויטמין C בצורה טבעית אז תאכלו המון המון פלפלים אדומים וקיווי. יש בהם פי כמה וכמה מהויטמין הזה. ותאכלו את הפלפלים חיים, כי הויטמין נהרס בבישול.

וחוץ מזה- הסבר: ויטמין C מחזק את מערכת החיסון ופשוט עוזר לה להתמודד יותר בהצלחה עם כל הדברים האלה שתיארת.

לדעתי זה לא מסחרה של כסף, כי לפעמים הגוף כן צריך תגבור משמעותי של תוספים מסוימים.

תנסו, מה אכפת לכם? תראו שזה לא עוזר- אל תקנו עוד, תראו שזה כן עוזר- הרווחתם חורף שקט...

ועוד דבר- אם קונים, אז המלצתי לא לקנות  את הדובונים או משהו כזה, אין בהם הרבה ויטמין C. יש סוכריות או סירופ שיש בהם 200, 300 ו500 מ"ג וזה הרבה יותר משמעותי. לגילאים שציינת 100 או 200 זה טוב. בשבילכם, ההורים- גם 1000 טוב.

מה, לא לקחת חומצה פולית בהריון? למה לקחת אם יש הכל באוכל?

ולמה לקחת B12?

אם נשים בהריון עם חסר של B12 לא היו לוקחות אז מצבן היה חמור, וח"ו גם פוגע בעובר. כנ"ל לגבי חומצה פולית. וברזל.

אז רופא שאומר ככה או שיש לו קטע נגד תוספים או שהוא לא מספיק מכיר את השימוש בהם.

יש נשים בהריון שלא צוברות חסרים של הויטמינים האלה ולא זקוקות להם.

ומי שכן זקוקה, לוקחת מולטיויטמין כדי להשלים את המאגרים.

באותה מידה, ילד שעבר מס' רב של הצטננויות כבר בתחילת החורף, צבר חוסר רציני בויטמין C שלפעמים אי אפשר להשלים בלי להיעזר בתוסף מזון.

לחיזוק המערכת החיסונית ולמניעה. ומה לעשות, הקטנים רגישים, המעסיקים שלכם גם צריכים להבין את זה... ככה זה ילדים בחורף...רק בריאות!!

ויעילות החיסון משתנה משנה לשנה. (בהתאם לצדקת ההערכות של הגורמים המקצועיים לגבי הזנים שיגיעו באותה שנה לישראל). 

מחקרים הראו שאין לצריכה עודפת של ויטמין c השפעה משמעותית - אז בעלך צודק. 
לזרוק כסף, והרבה כסף, לפח. 

עודף של ויטמין c פשוט מופרש בשתן. 
(יש נטיה לחשוב שזה עוזר כיוון שהיה כימאי, זוכה פרס נובל, שהאמין בכל ליבו שויטמין c עוזר - ולכן נערכו מחקרים בנושא שלא הראו את התוצאה הרצויה). 

זו מטא-אנליזה שנערכה בנושא השפעות ויטמין c בנוגע למניעת הצטננות: 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17636648

התוצאות, כאמור, לא חיוביות. 
 השורה התחתונה שם היא: 
The failure of vitamin C supplementation to reduce the incidence of colds in the normal population indicates that routine mega-dose prophylaxis is not rationally justified for community use.

But evidence suggests that it could be justified in people exposed to brief periods of severe physical exercise or cold environments.

מזל שהמחקר לא הוביל למסקנה שיש לתת מינון גבוה של ויטמין C כמניעה לציבור הרחב.

ואף על פי כן, גם המחקר מציין ש "ההוכחות מלמדות כי [נטילה שגרתית כמניעה] יש לה הצדקה עבור אנשים החווים פרקי זמן קצרים של פעילות פיזית קשה או חשופים לקור".

ולמרות שמתן ויטמין C הוא האמצעי היחיד שננקט ונבדק במניעת מקרי הצטננות נשימתיים, נצפתה "יעילות עקבית, המייצגת את קיצור פרק זמן המחלה ב 8%...אצל מבוגרים ו13.6...אצל ילדים".

לא רע.

או מתאמנים לקראת האולימפיאדה הבאה. 

כאמצעי מניעה, ויטמין c מפחית את משך המחלה בכ-8-13%. כלומר, אם ילד יהיה מצונן שלושה ימים, אז הוא ירוויח בערך 7-10 שעות. (עד כדי שגיאה סטטיסטית). 

לא מאוד מרשים, מה גם, שמדובר על מקרים של קשיי נשימה. (יש לכך התייחסות במסקנות).  

אחרי שהאדם כבר חולה - זה חסר יעילות לחלוטין. 

אלו המסקנות של החוקרים: 
The failure of vitamin C supplementation to reduce the incidence of colds in the normal population indicates that routine mega-dose prophylaxis is not rationally justified for community use. But evidence shows that it could be justified in persons exposed to brief periods of severe physical exercise and/or cold environments.
Also, the consistent and statistically significant small benefits on duration and severity for those using regular vitamin C prophylaxis indicates that vitamin C plays some role in respiratory defence mechanisms.
The trials in which vitamin C was introduced at the onset of colds as therapy did not show any benefit in doses up to 4 grams daily, but one large trial reported equivocal benefit from an 8 gram therapeutic dose at onset of symptoms.

אתה מוזמן לשלוח להם את השגותיך בענין. 

ויש מספיק, יש גם חיידקים, לפעמים גם הצטננות, ליותר גדולים יש גם סיבות אחרות כמו בעיות חניכיים שמביאים לדלקת גרון 

הדבר הבאמת הכי יעיל - שלא ממש רלבנטים לילדים קטנים - הוא להימנע ממקומות הומי אדם שאינם מאווררים דיים. 
לא מכיר גנים ופעוטונים כאלו. 
 

הילדים שלי (ואני גם ) היינו חולים ממושכות כל חורף. 

נתקלנו ברופא טבעי(שכן חביב)  שיעץ לנו כל מיני עצות. אחת מהן הייתה, לשים לב שיש רגישות לקור! אם יש נזלת, שיעול וכד, זה הסימן הראשון שהגוף "צריך עזרה" ומייד לשים שכבה נוספת, לשתות תה וכד. עוד זוג גרביים, עוד גופיה.. עד שמפסיקים להיות מנוזלים/ להשתעל וכד. עובד ברוך ה' כמו קסם! (אם תופסים את זה מוקדם)

וגם להיפך, לעיתים אני רואה שלא מספיק הקפדנו ו...החום מגיע.

אני ממש משתדלת לחסל נזלת. רוב המחלות מתחילות מנזלת (שמעתי לא מעט פעמים מרופאי ילדים).

איך לחסל?

מי מלח, בהקדם. לפי המינון המומלץ.

הספריי של אוטריוויני הכי נעים לילדים (טיפות או ספריים אחרים ממש לא נעימים. ניסיתי על עצמי כשהילדים התלוננו וזה כל כך מציק!). זה אמנם יקר - 25 שקלים לבקבוקון (אני קונה לכל ילד אחר כדי לחסוך הדבקות), אבל תחשבי שאנטיביוטיקה עולה בערך כך.

ובכלל, הבריאות שווה את זה.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....