אנחנו לא נראה לי ממש יודעים מה זה חרדות, כמה זה משפיע על הנפש לרעה וכו',
ולכן, נראה לי שכדאי פשוט לדבר עם גורמים מקצועיים, זה לא בושה...

לגורם מקצועי אני מתכוונת. כשעירבתי פעם מורה שלחו אותי ליועצת ולתרפיה באומנות וזה לא עזר לי כלל.. לכן חשבתי לפנות לאוכלוסיה קרובה לגיל שלי ולהתייעץ איתם

ולכן, לענד הם רק יכולים לבלבל אותך.

אולי כדאי בכל זאת לנסות שוב טיפול מקצועי..

ובני נוער יכולים לתרום מלא מהניסיון שלהם על זה -

חרדת מבחנים, חרדות מהמצב הבטחוני ועוד...

אבל באמת נכון ששווה וכדאי לדבר עם מישהו מקצועי לגבי זה,

ונראה לי שגם אם כבר ניסית וזה לא עזר,

מהיכרותי עם אולפנות- בטוח יש עוד יועצת או פסיכולוגית או עובדת סוציאלית בתוך האולפנא,

שבטח את לא מכירה, אבל אם תשאלי ותבררי יפנו אותך אליה\

ושווה לך לקבוע עם מישהי מאלו שיחה עוד לפני הטיול, אפילו תשאלי את המחנכת שלך/מורה/דמות שאת אוהבת או מעריכה,

כולל הורים.

בהצלחה!!

לי באופן כללי יש חרדות מהרבה דברים כמו מבחנים, מופעים, רופא שיניים (זה הכיייייי!), חיסון... אבל זה סטנדרטי.

אבל יש לי קטע של חרדה בלי סיבה, כל יום בשעות הראשונות של הבוקר מרגישה פרפרים בבטן, לחוצה בלי שום סתם.

את זה סיפרתי על עצמי.

מה שרציתי לומר זה שאני מכירה מישהי שאין לה ממה להיות בחרדה והיא בחרדה תמידית. או ממשהו צודק או מדברים שיהיו בעתיד כמו איך תלמד למבחן הזה והזה, מה יהיה אם חלילה יקרא משהו להוריה, איך יהיה לה בבגרויות, האם תלמד אפו שהוא אחרי הלימודים, מה יהיה אתה אחרי החתונה, האם תסתדר עם בעלה, אפו תגור, האם תסתדר בעבודה, האם תסתדר עם הילדים, מה יהיה אם חלילה תהיה חולה... ועוד ועוד ועוד...

היא חמודה שהיא חושבת על זה, אבל היא בלחץ מזה יותר מידי.

איך אפשר לעזור לה?

תודה לכל מי שיענה 

ואין לי ממש זמן לפנות לטיפול מקצועי כי המסע שבוע הבא..

אני קצת מתביישת להתקשר

רק שתדעי שאני אישית הייתי במסע שלו באולפנה והיה מדהים מאוד!! אני ממש מקווה בשבילך שתלכי לא כדי לך להפסיד דבר כזה!! וכן זה באמת מגיע למקומות שאת לא מגיעה אליהם בד''כ..לי אישית זה נתן המון לחיים!! ממליצה לך ללכת ולהיתגבר..

ב"ה

אהלן,

קראתי ממש במקרה את מה שכתבת, וזה משמים-

כי א. אני מכירה את גבעון הילל והוא בנאדם מקסים ושווה לך לצאת למסע תודעה איתו.

ו-ב. אחותי בכתה י"ב באולפנא, וגם לה יש לפעמים התלבטויות אם לצאת לטיול או לעשות כל מיני דברי, וגם אצלה מופיעים לפעמים התקפי חרדה ובכי, ומלא פעמים אנחנו מדברות על זה ואני עוזרת לה.

בעיני חבל לשתק את החיים ולהפסיד טיול כל כך שווה ושנראה באמת משמעותי, בשביל החרדות.

מה גם שזה נשמע שזה הטיול השנתי האחרון שלך באולפנא, אם את בת 17.5/כתה י"ב, ועוד יותר חבל שתפסידי כזו חוויה.

מצד שני - את כותבת שאת פוחדת שכל הטיול תבכי ושעד הטיול תבכי ותרצי לחזור הבייתה וכל זה.

אז מה שאני ממליצה (מהנסיון עם אחותי וגם כי למדתי פסיכולוגיה ואני עובדת בתחום),

זה לקבוע תור בהקדם לרופא/ת המשפחה שלך, לספר לה את מה שעובר עלייך, ושהיא תפנה אותך למה שאת צריכה לעשות.

[אחותי למשל לוקחת כדור שעוזר לה לווסת את החרדה (כי בסך הכל זה קשור לאיזון כימי של חומרים במוח, במסלול העיצבי של הפחד/החרדה), וזה ממש עוזר לה. התקף הבכי האחרון שהיה לה היה ממש ממש ממש מזמן, וזה בעקבות הכדור שעוזר לאיכות חיים שלה, ועוזר לה להיות כמו כולן ולא לבכות ולהילחץ ולפחד.]

יש לי עוד מה להגיד אבל כבר יצא ארוך, אז-

אם יש לך איזושהי שאלה, מוזמנת להתקשר/לסמס: 0544949743.

מאחלת לך המון בהצלחה והלוואי שתצאי למסע תודעה ותהני!!

אני ממש מבינה אותך.

גם אני הרגשתי כך לפני שנתיים במסע תודעה שהיה אצלינו. בסופו של דבר ביקשתי מרכזת השכבה שיאפשרו לי לחזור הביתה בכל שלב אם יהיה לי קשה. היא הסכימה ואפילו הבטיחה לעזור לי לחזור הביתה אם ארגיש צורך. זה מאד הרגיע אותי!

בסופו של דבר במשך המסע החלטתי להתגבר ולהשאר אבל ידעתי שבכל רגע אני יכולה להתחרט וזה מאד הקל עלי...

אולי תנסי גם לפנות לדמות משמעותית אצלכם ולבקש ממנה לאפשר לך לחזור באמצע? יועצת? מחנכת? רכזת שכבה? מנהל?

אני קצת פחות מעדיפה לקחת כדורים, כי בכל זאת זה להלעיט את הגוף בכדורים שלא צריך, ואולי אני יכולה להתמודד עם זה בעצמי, לפחות לנסות..

המורה אמרה שאני יכולה לחזור הביתה מתי שארצה, הבעיה שאמא שלי לא כל כך מסכימה שאחזור לבד באוטובוס ציבורי

אני לא יודעת אם זה ספציפית מוגדר כ"חרדה" אבל זה עדיין היה הרגשה נוראה

אני לא איש מקצוע, אבל ככה זה נשמע.

וכדאי לדעת- יש שיטות טיפול יעילות, קלות וממוקדות בחרדה.

חבל "לסחוב" תיק כבד כזה כל החיים.

כי גם לי היה פחד מטיולים ובמיוחד ממחנות מסיבה כלשהי, והייתי צריכה לעבוד על זה הרבה, את צריכה פשוט ללכת ולהתגבר על הפחד גם אם זה קשה, זה מה שאני עשיתי, תבואי לטיול, תהיי עם חברות,  . קחי תה קמומיל זה מרגיע במקרים של לחץ. בהצלחה (מקווה שלא היה כבר הטיול אבל אם כן זה לפעם הבאה)

פאניקה וחרדה זה לא משהו כמו פחד שמגיע ממשהו מודע ואפשר להתגבר עליו בקלות, אלא פשוט בעיה פסיכולוגית, לי למשל יש קצת קלאטסרופביה, אין לי מושג למה ואני לא מצליח להסביר לעצמי אבל אם אני במקום די חנוק אני מתחיל להרגיש פאניקה ורגש מחנק קשה, הפתרון שאני מנסה זה להביא את עצמי עד נקודת השבירה תוך כדי שאני מרגיע את עצמי כמה שאפשר,

כדאי להסתכל באינטרנט יש הרבה מדריכים לחרדה, ובמקרה שלך הייתי מציע לנסוע ומקסימום לחזור באמצע, אבל מה שבטוח לא להיכנע ולוותר מראש

יש דרך לסדר את זה !

פעם עברתי את הטיפול הזה צריכה לחפש תשם 

תזכיר לי בבקשה 

יצאתי לטיול. חזרתי היום אחרי שלושה ימים.

ותקשיבו, פשוט נהנתי מכל רגע!!

גבעון הלל אדם מדהים, עמוק כל כך. הוא עזר לי כל כך ולימד אותי המון דברים לחיים.

ממש נהנתי בפעילויות ומהתוכן של הטיול. היה מאוד מרגש ומעצים.

הלילות פשוט טסו!! ישנתי ב2 בלילה וב3 בלילה ונרדמתי קלי קלות ממש!

ובאמת שהטיול שינה אותי ולמדתי המון דברים חדשים על עצמי, עד כמה אני יכולה להתקדם בעז"ה.

תודה רבה לכל מי שליוה אותי לפני הטיול ובמהלכו ושלח לי עצות. עזרתם לי כל כך!! מקווה שפעם הבאה כבר לא ארגיש ככה לפני טיול

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!