שהתחתנו עם אישה מדהימה מקסימה וכו' אבל מלכתחילה לא אהבו את המראה, וזה לא הסתדר אחרי החתונה ורוצים להתגרש ונמאס כבר להיתקל במקרים כאלו...זה פשוט עצוב שאישה ככה מוצאת את עצמה דחויה... אז לפעמים- (אני לא מכריעה לך לכאן או לכאן רק מנסה לתת זוית מאחרי החתונה)- רצוי לחתוך את זה כל עוד לא התחתנו. הכאב הרבה יותר גדול אחר כך.

השאלה מזה "לא מבסוט מאיך שהיא נראית"?

המראה דוחה אותך והקשר מבוסס על התאמה מנטלית בלבד? זה לא מספיק כדי להקים בית של אהבה ואחווה ושלום ורעות בישראל.

אם המראה סביר, אבל אתה מרגיש שאתה מוותר על חלום מסוים של שלמות או מראה אידיאלי - על זה כדאי לעבוד בשכל.

זה תלוי בכל מקרה לגופו, ובסופו של דבר רק אתה תעשה מה שמתאים לך.

לי היה דומה- אבל אני בת. וגם שאלתי לפני בפורום.. ופחדתי שבאמת זה ישפיע.

אבל בסוף החלטתי שכן.

אנחנו נשואים 3 שנים ואני לא מתחרטת... והוא בעל מדהים, עם הזמן אני יותר ויותר אוהבת את איך שהוא נראה.

כמובן שיש עבודה, אבל אני מניחה כמו שיש לכולם... וזה שווה.

רק הערה- צריך לשים לב אם זה דחיה או רק לא יפה לדעתך.. כי אם זה דחיה זה בעייתי.

תנסה לבדוק אם יש חלק מסויים שכן יפה ותתמקד בזה ולפעמים זה משפיע על המראה הכללי.

אני יודעת שזה לא מתאים  לכולם אבל אם אני הייתי אומרת לפני החתונה מה אני חושבת ומרגישה היו אומרים לי להפסיק. בדיעבד יצא לי להכיר עוד זוגות כאלו.

אך בזה רק אתה תכריע, ותהיה כמה שיותר אמיתי עם עצמך..

ותתפלל=)

זה בכלל לא בר השוואה

אבל עדיין אני חושבת שזה לא חד משמעי להפרד.

צריך לבדוק דברים בסיסיים כמו- האם יש משיכה והאם יש דחייה.

ושניהם לא בהכרח קשורים לטעם ביופי..

ד"א

גם לבנות זה לא כזה קל..

איך הבעל שלה מכוער , וקשה לה מאד להחליט . בסוף בלב כבד היא החליטה שכן . יצא שלא הייתי בארץ ואפילו בחתונה לא הייתי . אחרי כמה חודשים , באתי לבקר וראיתי עלם חמודות . נדמה לי אבל , שאצלנו הנשים יש יותר סלחנות כלפי המראה . בסוף היא התאהבה בו ברוך השם . 

לדעתי כדאי דבר ראשון שתפסיק עם הרגשות השליליים שלך כלפי עצמך , שאתה מתוסכל ועצוב וכו'.

זה נורמלי לחלוטין ומובן שגם החיצוניות חשובה לך. אם רק החיצוניות היתה חשובה לך - זו רדידות, אבל כשזה בא במכלול של הדברים - מותר להתייחס לזה כפרמטר. וזה לא משליך עליך כאדם טוב וחיובי.

גבר אמור להמשך לאישתו ואפילו כתוב שאישה נאה מרחיבה דעתו של אדם. משמע - אפילו התורה נותנת לזה מקום. 

רק מה - יופי הוא דבר סובייקטיבי וכמו שכתבו כאן בתגובות יכול להיות מצב של אישה מכוערת  ובעיני בעלה היא יפיפייה.

אם הקשר מבוסס רק על התאמה מנטלית, ואין איזשהו רגש - אפילו ניצוץ - של משיכה, כדאי להמשיך הלאה עם כל הצער והכאב.

אולי כדאי להמשיך לעוד כמה פגישות ולראות אם זה עדיין מציק. אבל כמו שכבר כתבתי - אתה צריך לבוא בגישה של השלמה - אתה גבר נורמלי, אתה לא רדוד. וכל רגשות התסכול והשנאה העצמית - מיותרים.

בהצלחה!

כלום חחח

אני מבינה שאצל בנות זה יותר קל, אבל אני התחתנתי עם... דחיה...

היום אני מאוהבת בבעלי (3 שנים)

יש סיכוי להכל, ואתה תמיד יכול להגיד שאתה צריך קצת להבשיל ושתתן לך עוד קצת זמן (כמובן בגבולות המקובל בחברה שלך)

אני זוכרת את הדייט שבו אישי לעתיד אמר לי שיותר נחמד בעיניו שהשיער שלי אסוף. הייתי מופתעת- ביומיום הייתי תמיד אוספת אבל לדייטים הייתי יוצאת בשיער פזור.

ממש תוך כדי אותה שיחה שלפתי גומייה ואספתי, ומאז כך נשארתי... הייתי אסירת תודה לו שהסב את תשומת לבי.

זה תוי פנים, גוון העור, מידות הגוף

אין מקום כמעט להשוואה.

לדעתי זה עוול כלפי הבחורה..

מגיע לה בעל שיחשוב שהיא יפהפיית העולם בשבילו.

אלא אם כן יש לה ממש מום חיצוני, ואז גם היא מודעת לזה וכו'

אבל זה לא נשמע הנושא בכלל.

עכשיו הכי חשוב זה לשאול את עצמך באמת מה הסיבה לזה. עזוב רגע את החיצוניות בצד ותחשוב למה אתה רצה את הקשר. אם אתה רוצה כי אתה יודע שבגלל כל תכונותיה הנפלאות שמתאימות פיקס לציפיות שלך זה יהיה טפשי לוותר, אבל בתוך הלב אין את הרצון, אז עם כל הצער חבל לצער אותה כי היא יכולה ומגיע לה למצא מישהו שיתאהב בה ממש, ואז כמו שכבר אמרו כאן יש הרבה נשים מדהימות מכל הבחינות בעולם שהן לא הזיווג שלך, אולי זה אחת מהן וזה הכל.

אבל אם חוסר הרצון הוא דווקא לא ממקום פנימי, ויש גם מקרים כאלה, זאת אומרת שיש באמת רגש והיא בשבילך מעבר ל"סתם בחורה נפלאה בתכונתיה", אם יש לך רצון פנימי אמיתי לקשור את החיים שלך איתה ובין השאר משיכה והכל, אבל יש איזה ג'וק מעצבן שאומר לך שהמראה הוא לא לרמה שלך או משהו בסגנון, אז באמת יש מקום לעבוד על זה. אפשר להיות נשוי לאהבת חייך ומתוך יצר הרע נטו לפזול לצדדים, כאן באמת מדובר בעבודה פנימית על קדושת המחשבה ויופי או לא יופי זה לא מה שישנה את המידה הרעה הזאת.

אז תחשוב עם עצמך באמת מה יותר בכיוון, תהיה אמיתי עם עצמך ואיתה, הכי חשוב זה לרצות... רצון לא בהכרח קשור לזה שאתה יודע מה נכון בשבילך אלא משהו עמוק ופנימי, והוא הדבר הכי חשוב כאן. אני אישית נשואה שעברה מצבים כאלה עם שידוכים קודמים, אבל לא הייתי מסוגלת להתחתן ללא רצון גם כשהכל התאים פיקס. אז עם בעלי התחתנתי כי באמת מאוד מאוד רציתי, אפילו שמבחינה חיצונית הוא לא היה כליל השלמות בשבילי(אם כי הוא נאה) היה בו את הניצוץ הזה שכבש אותי, והיה שידוכים לפני זה שהכל התאים פיקס לפי הספר אבל רצון לא היה. אין לזה הסבר שכלי.

יכולה להגיד לך שגם לבעלי היתה בעיה כזו. ובניגוד לכל השרשורים שנפתחו פה- אנחנו חיים בשמחה ובטוב. זה פשוט עבר לו מתישהוא.

יש חיצוניות שאפשר לשנות- כמו להשקיע יותר בבגדים ובאיפור וטיפוח

ויש חיצוניות שאי אפשר לשנות- כמו צורת גוף, או תווי פנים 

קודם כל- איזה מהם זה מה שמפריע לך פה?

אם החיצוניות שאפשר לשנות אכן תשתנה קצת- אולי זה ישנה את כל ההתייחסות שלך? 

כמו שאתה לא מצפה שתכונות האופי ישתנו בצורה קיצונית ממה שהם עכשיו (לטוב ולמוטב)

אל תצפה לשינוי במשקל קיצוני לאנשים קשה להשתנות. 

ושינוים מהסוג הזה הם דברים הפיכים. 

אח שלי מאוד רזה לפני החתונה הוא נהיה פשוט חצי בן אדם. 

שנתיים אחרי החתונה הוא נראה בדיוק כמו שהיה נראה לפני שירד.. 

יש חיצוניות שאפשר לשנות- כמו להשקיע יותר בבגדים ובאיפור וטיפוח

ויש חיצוניות שאי אפשר לשנות- כמו צורת גוף, או תווי פנים 

קודם כל- איזה מהם זה מה שמפריע לך פה?

אם החיצוניות שאפשר לשנות אכן תשתנה קצת- אולי זה ישנה את כל ההתייחסות שלך? 

1. בשום אופן אין לקחת מישהי ע"מ לשנות או לשפץ אח"כ.
2. מה שמפריע לך היום יפריע פי כמה כשתריבו בהמשך (ותריבו פה ושם).
3. אין יכולת לרווק להבין את המשמעות של הויתור על הענין החיצוני בכל שלב בעתיד.
4. ככל שאדם יותר רוחני הענין הזה פחות קריטי אבל אין לבנות על זה.
5. יש להבדיל בין יופי לטיפוח א"כ ברוב המקרים בחורה שאינה מטופחת תהיה אשה כזו.
6. בחלק מהמקרים כאשר הבעל נותן לאשה אשראי להרגיש יפה היא מפנימה מתחילה להרגיש יפה ומתייפת.

בכל מקרה גם אם תשיג את היפה ביותר תצטרך להשקיע זמן ומחשבה בנושא שמירת העינים והמחשבה (שהרי אין אשה יפה בכל סוגי היופי או בכל הזמנים וכו', באופן כללי אדם צריך לחנך את עצמו להסתכל רק בצלחת שלו).

בהצלחה בחיפושים  

בס"ד 

אני חושבת שגם לתאר מישהי בתור אישיות מדהימה זה מראה על איזשהוא ריחוק. כאילו היא לא אנושית. ובאמת יש הרבה נשים מדהימות. אבל הן לא הזיווג שלך, כמו שיש נשים יפות להדהים שהן לא הזיווג שלך. השאלה היא לא אם זכית בפיס ופגשת אישיות מדהימה , אלא אם המדהימה הזאת היא מתאימה לך ולאישיות שלך. לא בוחרים אישה לפי קטלוג יפה, מדהימה, ואז מקבלים ניקוד גבוה. אלא בוחרים אישה לפי החיבור הרגשי לתכונות שלה הספציפיות. ודרך אגב היא אמורה להיות אנושית עם חסרונות שאתה מזהה ולא מדהימה לא מובנת לא מושגת ובעצם לא שלך. 

קודם כל אני חייבת לציין שזה מדהים בעיניי שגבר כתב את ההודעה הזו,בד"כ שומעים קולות כאלו מצד הבנות (ואני גם כן הייתי במקום הזה ובכל זאת התחתנו וב"ה אנחנו נשואים 8 שנים). ובכלל במציאות החיצונית של ימינו זה בכלל מדהים שמוע אנשים שמחפשים את הפנימיות ויודעים להכניס את החיצוניות לפרופורציה. כך שאין לי ספק שאם אדם כמוך שיש לו ראיה פנימית ועמוקה אמר על הבחורה שהיא מדהימה והיא אישיות כנראה שהיא באמת משהו מיוחד שחבל להפסיד אותו.

עם זאת  נישואין מתבססים על משיכה פנימית  וחיצונית, לכן אני חייבת לציין שזה קצת תמוה בעיניי שאתה מצטער שהחיצוניות מפריעה לך הרי זה חלק מאוד משמעותי מהעניין! כך שקודם כל חשוב שתבין שזה ממש חשוב שתהיה לך משיכה אליה כך הקב"ה ברא את העולם, ואם גבר כל השנים שמר על עצמו אז באופן טבעי צריך שאת כל השמירה הזו יוציא כלפי אשתו האהובה בטהרה ובקדושה הרי לשם כך הוא חיכה!

לכן אני מצטרפת לקודמיי ששאלו האם זה משהו בטיפוח או משהו בתווי הפנים? כי אני אומנם התחתנתי ככה אבל אני אשה ובאמת עם השנים שעברו אני רק זוכרת שהיה לי קושי כזה בהתחלה אבל היום כשאהבה גדלה אני לא באמת מבינה למה נתתי לזה את הנפח הזה. אבל אם לך כגבר יש משהו שמפריע לך בה אני מנסה להבין מה יקרה אחרי החתונה- האם יש בך רצון לקירבה איתה? להרגיש אותה? מה נמצא שם שגרם לך להמשיך מפגישה ראשונה לשניה וכן הלאה?

אגב כמה זמן אתם יוצאים? באיזה שלב אתם בקשר? האם ידוע לך מה היא מרגישה כלפיך? מה אופי הפגישות שלכם? 

אגב- אני ממליצה כן ללכת לייעוץ אצל מישהו מוסמך לכך כי זה נושא כבד משקל להתייעץ עליו בפורום שכזה, אין לך מה להתבייש זה לא מעיד עליך שום דבר רע ההפך הוא הנכון גם במשך שנות הנישואין מומלץ להתייעץ על דברים (לא רק ביחד אף כל אחד בנפרד) אין דבר רע יותר לזוגיות מאשר פינות אפלות ולא מבוררות. הדבר הכי טוב זה לדבר על כל דבר שעולה זה מדהים מה שזה עושה לנו כאנשים פרטיים ולקירבה הזוגית.

כתבת שכשאתה הולך ברחוב כמעט כל אחת מושכת יותר ממנה- האם זה היה  גם בהתחלה?

אני מעלה את זה כי לפעמים אנחנו כ"כ כוספים למשהו ומדמיינים אותו כמדהים ואז כשזה מגיע אנחנו רואים שעם כל הטוב שיש עם הדבר יש גם חסרונות שצריך להשלים איתם ואז העיניים מתחילות ללטוש החוצה כדי לראות מה פספסנו בבחירה שלנו. האם אתה מכיר את הנקודה הזו בחייך בעוד תחומים? איך אתה בבחירות אחרות בחייך?

אני רק מעלה עוד נקודת מחשבה בעניין, שוב, אני אומרת שלדעתי זו סוגיה כבדת משקל וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע

זה נראה לך לא פשוט,

אז בוא ואספר לך,

קודם על עצמי- גם לי הפריעו דברים במראה החיצוני של בעלי וזו אחת הסיבות שהקשר נמשך הרבה זמן, בסוף החלטתי שקודם כל הכי חשוב זה אישיות, אופי ומידות- ובזה לא הייתה לי התלבטות! היום גם אין לי התלבטות על המראה, אני אוהבת אותו!

דבר שני, מכירה לצערנו אנשים שמכל מיני סיבות הפנים שלהם השתנו והם כבר לא כ"כ יפים כמו שהיו

אחת הסיבות- זקנה! כן כן, עם הזמן אשתך גם אם היא הייתה נראית מאד מאד טוב לא בטוח שזה ישאר, אז מה יחזיק את האהבה שלכם? האהבה! ההערכה!

ועוד סיפור- אני זוכרת שגיסי התייעץ איתנו אחרי שיצא פעם אחת עם אשתו, הוא מאד אהב את האישיות (מה שהספיק להכיר בפגישה אחת) אבל הפריע לו החיצוניות, אמרתי לו שיחכה ויראה , הרבה פעמים החיצוניות משתנה אחרי שאוהבים

וזה לא מצחיק- אחרי החתונה שלי דודות שלי אמרו לבעלי שהוא ייפה אותו (מלשון-עשה אותי יותר יפה).

היום גיסי נשוי באושר ולא נראה לי לפחות שזה מפריע לו

אני במקומך הייתי מנסה לנטרל את המחשבות ולראות אם מפעם לפעם היא נראית בעיניך יותר טוב, אם כן לא הייתי מוותרת, אם ממש לא או שאתה מרגיש רתיעה מהמראה הייתי שוקלת להפרד

בהצלחה רבה!

יצאתי עם בנות שנראו כמו דוגמניות ויצאתי עם בנות שנראו כמו האח הקטן של הדוגמניות.

את כל אלה שהתקדמתי איתן חיבבתי, וכולן היו יפות בעיני, בעיקר כי אני לא מסתכל על נשים אחרות ועושה השוואות.

אני ממליצה לך לא למהר להתחתן כי מה לעשות הקב"ה נוטע בנו את מציאת החן או העדרה.

אם יש בבחורה כמה אלמנטים חיצוניים שנראים לך יפים (כמו: עיניים, חיוך) ושיוכלו לעורר את המשיכה אולי כדאי להתבונן בהם וע"י זה לעורר את הרצון המושלם לחיות לצידה אם תראה שזה לא מצליח לך עדיף שתיפרדו.

תתפלל על זה לה' . אני אישית לפני שהתחתנתי עם בעלי התמודדתי עם לבטים כאלו אבל אני מוכרחה להדגיש שממש לא היה נכון לומר לגבי "כמעט כל בחור שרואה ברחוב מושך יותר ממנו... "

גם לי היה דומה עם בעלי.

אצלי זה היה חיוך ואצבעות ארוכות ויפות..  אך אצלי כן הרבה בחורים ברחוב נראו מושכים יותר. אבל הפתרון הוא רק לשמור על העיניים והמחשבה, זה הכי נכון ומדויק כי אם לא- אין לדבר סוף.. לכל אחד יהיה חסרון אחר שבאחרים לא יהיו אותם.. 

אולי הרב שלך יוכל לכוון?

אפשר כמובן ללכת לפגישת ייעוץ מקצועית נקודתית סביב השאלה שלך.

בהצלחה.

דיבורי תפילה , תחינה ובקשה שאינם כלולים בטקסט הקבוע לה' שייתן את משיכת הלב

הדרושה כדי לבנות את הזוגיות בטוב.

לא להתבייש לדבר לה' בשפה שלך ולתאר בדיוק את הקושי שלך עם זה.

אני כותבת מניסיון אישי!

בתגובה למעלה ציינתי שגם לי הייתה התמודדות עם קושי דומה אוסיף כעת ואשתף

אותך שבזמן ההתמודדות אחי הצעיר ממני התחתן ובקשר בינו לבין אשתו מאוד בלט שאין להם התמודדות כזאת

ואני קנאתי (ממש נפלתי לרגש הזה).

ידעתי שבעלי איכותי מאוד ושאני לא רוצה לוותר עליו ופניתי לקב"ה בתפילת "שמונה עשרה" והתחננתי לפניו שיעזור לי בעניין

הזה , אמרתי לה': הינה אני נופלת לקנאה האם זה מה שאתה רוצה. ריבונו של עולם אם אתה רוצה שאבנה בית עם בעלי אנא תן לי גם את המענה בתחום הזה. לאחר שתיים שלוש פגישות נוספות התרחש הנס הזה. פשוט הרגשתי את המתח הנדרש בתחום שבינו לבינה עם בעלי (ברמה סבירה) והתחתנתי ממש בלב שלם.
 

אני רוצה להרגיע אותך שאם תגיע בע"ה לשלב הזה שיש את מציאת החן הסבירה הנדרשת , אל תתרגש אם בשלב מאוחר יותר (מה שקרה לי בתקופה  הקצרה בין האירוסין לנישואין)  שוב ינסה אותך היצר הרע פשוט תיישם את מה שניסיתי בתגובה הקודמת (וגם מה שהגיב "אנונימי" לתגובתי) להתמקד באלמנטים החיצוניים שכן מצאת אותם כמושכים פחות או יותר לאחר עבודת הנפש שכבר עשית.

תצליח ותדע ש-"לפום צערא אגרא" יתקיים בך!

אם לאחר עבודת מידות+תפילה+התייעצות עם הרב תראה שאין התקדמות גם זה מאת ה'. אל תצטער כנראה שה' מייעד לך מישהי אחרת.

ואני  מנסה להבין למה משהו שמאוד משמעותי במערכת נישואין מתבטל אצלך בכ"כ קלות? מה כ"כ נורא להגיד (לעצמך! אתה ממש לא חייב לומר זאת לסביבה) היא מתאימה לי פנימית אבל אני לא נמשך אליה? למה זה נראה לך שזה אומר עליך שאתה לא תוכל להיות אדם פנימי?  למה בעצם להכנס להגדרות פנימי/חיצוני? 

סליחה על האמבוש..   אבל קצת סותר את עצמו התיאור שלך כי אתה יוצר עם מישהי למטרת נישואין ונקודה מאוד בסיסית בהרגשה שלך בקשר הזוגי אתה מבטל ורוצה להסיר.   

מההסתכלות שלי- אפשר להתחבר לפנימיות של כל מיני אנשים כמו שאפשר להמשך לכל מיני אנשים פה אנחנו מחפשים את השילוב המנצח.אני לא אומרת לך מה לעשות ולאן לפנות אלא שההסתייגות שלך מהמראה וההגדרה של זה כדבר שטחי במציאות הזוגית שאתה נמצא קצת נראית לי מפספסת את המטרה של נישואין, אדם אמור להנות כשהוא מסתכל על אשתו לא להתייסר ולהרגיש שהוא צריך להתמודד

עצות בכדי להתמודד עם החיפוש אחרי הדשא הירוק יותר זה תמיד חשוב כי הרי זה טוב לשמוח במה שיש, דווקא מההודעות שלך די רואים שאתה בתוך עבודה והתמודדות פנימית, כדאי לשים לב כמה זה שואב כי לפעמים פשוט כדאי לזרום עם מה שהמציאות הפשוטה מראה לנו.

תוספת של בעלי-  הוא טוען שזה רק יחמיר עם הזמן, ומוסיף שאם אתה מכיר אותה ויוצא איתה תקופה ועדיין מרגיש כך סימן שבמראה היא לא מוצאת חן בעינייך ואין מה להמשיך להתייסר אלא להיות ישר עם עצמך )

ב"הצלחה!

גמרא נדרים ס"ו:  מעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה. והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה. אמר לו ר' ישמעאל: בני, מזו נדרת? אמר לו: לאו! והתירה ר' ישמעאל. באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן.

שמעתי מהרב שמחה כהן בעניין הזה שגם אם נראה לפני החתונה משהו מסוים שקשור במראה החיצוני שלא כ"כ נראה לנו, אחרי החתונה יש ערוצי תשקשורת נוספים שבאים לידי ביטוי והעניין של המראה החיצוני מקבל יחס ומקום קצת יותר.

(שמעתי את זה בתכנית שלו ברדיו קול חי בימי ראשון ב23:00)

אחרי החתונה יש ערוצי תקשורת נוספים שבאים לידי ביטוי והעניין של המראה החיצוני מקבל יחס ומקום קצת אחר (ולא "יותר" כפי שכתבתי בטעות קודם).

ברור שבעל טוב יכול לגרום לאשתו לטפח את עצמה. כן מנסיון...ניתן לעבוד על זה.

בתור אישה אני אומרת

יש אלפי מקרים שבהם היופי ה"אוביקטיבי" לא משהו ובכל זאת הבעל נמשך לאשתו ולהיפך (וכמו שהעידו כמה מהמגיבים על עצמם)

למה?

כי מה זה בכלל יופי אוביקטיבי?

אין דבר כזה!

יופי הוא מושג מאוד מאוד יחסי, ובכל חברה דברים אחרים הם יפים, ואפילו באותה חברה יש אופנות, ומה שנראה נהדר לסבתא שלי נראה לי היום נורא ואיום, ולפעמים זה כך אפילו בהפרש כמה שנים.

במקום אחד חליפה שחורה זה מהודר ובמקום אחר זה בגדי אבל, אצל פלוני חולצת טריקו כתומה זרחנית עם דמות של שחקן זה "שיא היפה", ואצל השני זה מזעזע ולא ילבש את זה אפילו לצבוע את הבית.

אלא מה? יופי זה עניין רגשי של התחברות וקירבה, שנובע מאלפי משפיעים, נורמות, דעות קדומות, הרגלים ועוד...

כשתאהב לגמרי את אשתך לעתיד בע"ה, ויהיה ביניכם חיבור מושלם המושתת על חיבור נפשי (וכן - גם גופני), אז היא בהדרגה תיראה בעיניך יפהפיה. כך טבע העולם היותר רגיל.

וכאשר אין זה כך - יש לחזק את האהבה, ואז גם ההערכה החיצונית תבוא.

איך אמר רבי עקיבא , אפילו הקדיחה את תבשילו . אתם לא נשואים . חבל על הזמן שלה . אל תדאג , לפי מה שאתה מספר עם האיכויות שלה היא תמצא אדם מצויין. בשבילה.  רק אל תבזבז לה את הזמן  .

זה נושא שהצניעות יפה לו , אבל אם אני מבינה נכון , אצל גברים המשיכה הפיזית מאד חשובה והיא לא תמיד תלויה במראה החיצוני. אתה צריך לשאול את עצמך אם היא מושכת אותך פיזית . אנחנו חיים בתקופה שכל כך הרבה מבוסס על מראה עינים . מוצפים בפירסומות של נשים שעברו פוטושופ. אין לגבר סיכוי לנצח בקרב הזה , אלא אם כן הוא מחליט כמו החרדים לעשות שמירת עינים . אז אולי יש לקשר כזה סיכוי. 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....