והסיבה היחידה שנפסקה הלכה כמותו היא שבתקופתו החלה תקופת הדפוס ככה שספריו הגיעו במהירות לכל העולם.

זה לא שיקול הלכתי.

לכו תראו מה הגמרא אומרת לא מה אחרונים אומרים.

ולא אמרתי שזה בשביל הדפוס אלא בגלל הדפוס הספרים שלו זכו לפופולאריות, 

שהרי עד אז כתבי הרמב"ם היו עיקר ההלכה.

ולא כזזה הבנתי איזה חכמה כל כך גדולה יש בזה.. גם אני יכול לקחת את הספר של הרב עובדיה, 

הרב אלישיב, והרב שטיינזלץ ולעשות מהם חיבור אחד.. מה החכמה הגדולה פה?

לא אומר שהם עמי הארץ אלא שיש פה טעות בהבנה הראשונית, 

הרי הפסיקה הנכונה היא עפ"י גמרא, ואופן הלימוד הוא על פי סיכום של הראשונים.

בשולחן ערוך יש ערבוב מאוד גדול בין הדעות בין המושגים ובין העקרונות.

וגם יש כמה טעויות קשות שצריך להעמיד על דיוקן.

נ.ב.- נשדד לי הפלאפון אתמול, לכן אני לא אעלה שיעורים בערבית בשבוע הקרוב כנראה.

אפשר להסביר בטוב טעם ודעת למה לא קיבלנו הוראות השו"ע, גם בלי הזלזול הבוטה הזה באחד מגדולי החכמים, שידיו רב לו בכל תחומי ההלכה, והספיק בחייו לכחבר מגוון חיבורים חשובים ויסודיים.

אמרתי שהשולחן ערוך ספציפית זה לא חידוש הדור וזה לא הדבר הכי גאוני שקיים.

לא זילזלתי במחבר ולא המעטתי מערכו.

ואל תהפוך את זה להשתלחות אישית כמו שאתה נוהג קבוע הכל דיון על השו"ע, תביא טענות ראליות.

"ולא כזזה הבנתי איזה חכמה כל כך גדולה יש בזה.. גם אני יכול..."

אתה אפילו לא שם לב מה אתה כותב.

סך הכך אמרתי את מה שאני חושב טכנית.

זלזול זה להפחית מהערך שלו וזה לא הפחתה זה פורפורציה

אגיב כשאהיה יותר מרוכז

ואתה?

למדת בית יוסף או למדת בית יוסף של הרב שלך?

דבר של מה בכך ואתה מסוגל גם, כנראה שאתה גם גאוותן וגם חי בסרט.

תאכל קצת עפר, באמת

וגם לא קורא נכונה את מה שאני כותב

נכתב לך במפורש שהרמב"ם מתיר ונהג בעצמו לקבל שכר על לימוד תורה.

יש הבדל גדול בין קופת צדקה לבין אח שנותן לך מעשרות. וכנ"ל לגבי כוללים שמקבלים תרומות מאנשים ב-ר-צ-ו-ן.

השו"ע נסמך ע"י רב אחד - רבי יעקב בירב

הוא זה שנסמך ע"י כמעט כל גדולי א"י 

(אני לא מזלזל ח"ו בשו"ע אבל סיפור הסמיכה לא קשור להאם לפסוק כמותו שהרי אף אחד לא באמת מתייחס אילו כאל "סמוך" כיום)

[שנתנו לעניין הזה כאן כמה פרשנויות שונות]

המקור שמצאתי ביחס לזה [החיד"א, גם בברכי יוסף, וגם בשם הגדולים, מערכת ספרים, בית יוסף], מתייחס לדרך ההכרעה שנקט הבית יוסף ע"פ שלושה עמודי הוראה, רמב"ם רי"ף רא"ש-

ברכי יוסף חושן משפט סימן כה ס"ק כט 

כל ימינו נצטערנו על דברתי מלכי צדק מרן זצ"ל בפשר דבר שעשה לענין הוראה ללכת אחרי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, ובמקום דתרי מינייהו מסכימים לדעת אחד הכי נקטינן כידוע...

ועתה אמת אגיד אשר שמעתי מפום רבנן קדישי ששמעו מפי הרב הגדול מופת הדור מהר"ח אבולעפייא זלה"ה, שקבל מזקני גאוני דור שהסכימו בכלל זה דמרן קרוב למאתים רבנים מדורו, וכך היה אומר כי כל אשר יעשה פסק מרן עביד כמאתן רבנן. אלו דבריו ז"ל.

בנושא שלנו, הכסף משנה מאריך מאוד בדיון בדברי הגמרא עצמה, הן בדחיית הראיות של הרמב"ם, והן בהבאת ראיות נגדיות.

2. הדפוס לא הומצא בימי רבי יוסף קארו. משנה תורה לרמב"ם נדפס כתשעים שנה לפני השלחן ערוך.

(הרמב"ם נדפס ברומי שנת רלה, ומהדורה ראשונה של השו"ע נדפסה בונציה שנת שכה).

2. אני מדבר על הפופולאריות של הספרים, כי את ספרי הרמב"ם כולם הכירו בשונה מספרי השו"ע,

ולכן מהסקרנות ומהשם שיצא לספרים הם זכו לפוםולאריות הזו.

דברים שמופיעים בצורה מנומקת תוך כדי דיון בגמרות בכסף משנה.

2. הטענה שספר הלכה הפך להיות ספר הפסיקה הכי מקובל בעם ישראל בגלל סקרנות נשמעת לי די חלשה.

אם תכתוב ספר הלכה, זה יהיה ספר מאוד מסקרן, זה לא יהפוך אותו לספר מקובל בעם ישראל.

1 אני צריך להסתכל במקום. מקווה עוד השבת- אם אני אזכור.

2 הספר הפך למקובל כיום בזכות אופן כתיבת הספר- בהתייחסות לנושאים ה''אקטואליים'' בלבד.

בעבר הוא הגיע לתוצה גדולה בזכות העובדה שהוא נבנה באופן של ''קיצור הלכות מעשיות''.

את שאר הסיבות אני אכתוב ברגע שזה יהיה יותר מסודר אצלי בראש, 

בגדול הסיבה שהיום הוא הפך למקובל ביותר זה הסיבה שהוא כספר הלכה פשטני לא מביא שום אזכור 

בוויכוחים אידיאולוגיים (קבלה, בית מקדש, ארץ ישראל) ולכן הוא נוח לקריאה ל''חובבנים''.

חייל - בדומה לשר בממשלה, למנהל חברה ציבורית או לעורך דין במשרד המשפטים - יש לו עבודה מוגדרת ונמדדת בתפוקתה, דהיינו תרומתו לבטחון המדינה. זה שבישראל באופן ספציפי החוק (היבש) מחייב גיוס כל אזרח ואזרחית זה מפני האינרציה התחוקתית הממארת של הרשות המחוקקת, שהותירה על כנה הוראת שעה מערב הכרזת העצמאות עד ימינו אלו (ובושתו הגדולה של הימין הישראלי הנה שהוא מותיר על כנם עד רגעים אלו את חוקי מצב החירום מאז, דהיינו מסרב לקחת אחריות ולהיות אדוני הארץ, ללא היזקקות לחוקי מצב חירום, ובכך מחזק יותר מכל את תקוות האוייב לחזור ולתפוס את הארץ מידי ריבונות עם ישראל). ולכן התרגלנו יותר מדי לחשוב על "החיילים המיותרים שצובעים עצים". אבל לעצם העניין ברור שמצפים מחייל לתרום תרומה (ואפילו בלי פרנסה אמיתית, שהרי מה שמקבל חייל זה דמי כיס ותו לא). אני גם הבהרתי בעבר בדיונים בפורומים שבוודאי הצבא עוד יידרש בהכרח לסוגיית גיוס החובה וזה כנראה יבוטל למרות הקשיים החקיקתיים הגדולים. וממילא זה המצב כיום באופן מעשי. דברייך בנוגע לחיילים הם דמגוגיה עזת מצח בלשון המעטה.

לגבי סטודנטים - חלק מכוח הקיום של מדינה מודרנית הוא המחקר ההישגי האינטלקטואלי (עוד לפני שדנים בתרומה הממשית של בעלי השכלה גבוהה בעבודה המקצועית). זו תחרות שישראל מחוייבת לה מכוח אמנות שונות, חוזים וכדומה. אני יכול להסכים באופן כללי שמה שאמר המגיב שהגבת לו הוא לא מוכח ולא בהכרח נכון, אבל הדוגמאות שהבאת לא מחזקות את הטענה שההיפך מדבריו הוא הנכון. אם סטודנט ישראלי למתמטיקה יוכיח שהשערת גולדבך נכונה, המדינה כגוף מממן תראה בהצלחתו צידוק ממשי להשקעה בו. ולכן, לגבי לימוד תורה - ההבדל הממשי בין עשייה זו לעשייתם של חיילים, של סטודנטים למתמטיקה או של כלכלנים במשרד האוצר - איננו השאלה האם התפוקה "מדידה" או לא, אלא העובדה שמנהיגי הציבור הדתי (ולעצם העניין, החרדי) מסרבים בכל תוקף שתהיה מדידה מכל סוג שהוא לתפוקה. היינו, לא מקובל עליהם שיהיה פיקוח על החינוך העצמאי, על עולם הישיבות או על הבחור הבודד בגיל שמונה עשרה. הם מגרשים באלימות את מי שמעז לדפוק בדלת הישיבה לספור נוכחות בשעה אחת עשרה בבוקר. עוד לא שמעתי על סמל משמעת בבסיס שלא היה איכפת לו כמה חיילים נוכחים במסדר דגל בשעה שבע בבוקר.

לא יודע לפי מה אנשים אמרו את מה שאמרו פה אבל ברור שמי שיכול ללמוד תורה באמת כל החיים שלו שילך ללמוד תורה.

למה??

אולי מחר אפרט לכם.

מורכב, בכל מקרה הנה הרמב"ם (הלכות ת"ת פ"ג ה"י):

כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה – הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא; לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה.

אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות.

והיום המציאות מדברת בעד עצמה.

ע"ע הרב פינטו.

הוא מדבר על מי שאין לו מקור הכנסה קבוע "וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות." נכון שהוא גם מתנגד לרעיון של תשלום עבור לימוד - אבל  היות שבשעה שכתב את זה היה נסמך בעצמו על שולחן אחרים (אחיו) צריך לדחוק בדבריו שזה כאחד שדורש מאחרים שיפרנסוהו ע"מ שיוכל ללמוד, אבל אם הציבור רוצה לכאורה לא אמורה להיות בעיה

אתה מתכחש לכתוב.

"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ויתפרנס מן הצדקה"

אחר כך זה מוסר, שאומרים שלא הכרח אבל סביר שאדם כזה כשלא יהיה לו מה לאכול הוא ילסטם את הבריות.

דבר נוסף- הרמב"ם לא שם על לבו להתפרנס מן הצדקה, אלא הוא עשה את זה מחוסר ברירה, 

והעובדה היא שבסוף ימיו הוא שימש כרופא והתפרנס מיגיע כפיו.

תקרא את הערות הרב קאפח על ההלכה הזאת..,

"כי הצדקה אחת יכולה להתקבל גם על דעת רבנו והיא הנימוק של עת לעשות לה' הפרו תורתך לפי הבאור וההבנה שאנו מבינים אותו כיון שלפי תנאי החיים המצוים כיום קשה מאד לשקוע במ"ט שערים שהעולם שקוע בהם ועם זאת ללמוד תורה לעומקה ולרחבה לפיכך חייבים לנהוג כפי שנוהגים וכעין בטוי חז"ל בטולה זהו קיומה אך שאר הנמוקים יש לרבנו מה להשיב"

תקרא את כל התוכן, זה שני דפים מלאים.

האם הרמב"ם נהג כשורה או שלא - זזה לדיון אחר.

בכל אופן דנים פה בעיקרון.

משמע שהציטוט שהבאתי מובן מאליו, מותר לקבל מאחרים אם תורתך אומנותך.

אסור להתפרנס מצדקה (קופת ציבור, שנורר וכו') כשאתה לומד תורה וזה חילול השם.

שוב אתה עונה לא במקום.

זה שהרמב"ם עשה מעשה שיכול להיות שהיה אסור לו ויכול להיות שהוא עשה משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך"

זה לדיון אחר.

ולא ענית לי תשובה.

עובדה שהוא כתה שמי שלומד תורה ומראש מתכוון להנות מהצדקה הוא מחלל את השם והוא כותב מפורשות 

בפירוש המשניות שמי שעושה את זה הוא מחלל את ה' ואין לו חלק לעולם הבא 

פומבדיתאי תהיה מחמאה בשבילך

הבאתי לך מקור מפורש מהרמב"ם שאומר שמותר, לך ויישב לעצמך את הקושיה, אינני רבך

איפה הרמב"ם אומר שמותר לאדם לחיות על חשבן אחרים מלכתחילה למעט כוהן בעבודת המקדש?

אחרת לגבי מי שתורתו אומנותו ורוצה להיות כמו שבט לוי.

ציינתי את זה כמה פעמים בשרשור הזה, לכן, כדי להמנע מחוסר נימוס, לא אעתיק שוב.

הלכות תלמוד תורה פרק ג:

ט  [י] כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה--הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא:  לפי שאסור ליהנות בדברי תורה, בעולם הזה.

י  אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם.  ועוד ציוו ואמרו, לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם.  ועוד ציוו ואמרו, אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות.  וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטס את הברייות.

יא  מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא; ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה, ולעולם הבא:  שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל; אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח,ב)--"אשריך" בעולם הזה, "וטוב לך" לעולם הבא שכולו טוב.

חלק לעוה"ב כמובן.

רמב"ם ספר זרעים, סוף הלכות שמיטה (פרק י"ג).

יב וְלָמָּה לֹא זָכָה לֵוִי בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִזָּתָהּ עִם אֶחָיו מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד אֶת ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִים לָרַבִּים שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג-י) 'יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל'. לְפִיכָךְ הֻבְדְּלוּ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל וְלֹא נוֹחֲלִין וְלֹא זוֹכִין לְעַצְמָן בְּכֹחַ גּוּפָן. אֶלָּא הֵם חֵיל הַשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג-יא) 'בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ'. וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זוֹכֶה לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח-כ) 'אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ':

יג וְלֹא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד אֶלָּא כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וֶהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ לְדֵעָה אֶת ה' וְהָלַךְ יָשָׁר כְּמוֹ שֶׁעֲשָׂהוּ הָאֱלֹהִים וּפָרַק מֵעַל צַוָּארוֹ עַל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְיִהְיֶה ה' חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְיִזְכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ כְּמוֹ שֶׁזָּכָה לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם. הֲרֵי דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר (תהילים טז-ה) 'ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי':
 

ומה אתה רוצה להגיד בזה?

הוא מדבר רק על נחלה לא על עבודה.

הדגשתי במפורש, למה אתה מתנהג כמו חציל?

לכאורה, הכיוון של המתירים ללומדי תורה להתפרנס מאחרים, היא שמקבלים כסף כדי שיתאפשר ללמוד, ולא לומדים בשביל כסף.

כך, שמי שלומד חלק מהיום, ויש לו אפשרות לעבוד כדי לפרנס את עצמו בשאר השעות, מסתבר שצריך לעשות את זה.

עיין בתגובה אחת מעליך

למקרה ולא ברור, ספר זרעים, הלכות שמיטה, פרק י"ג, הלכות י"ב-י"ג.

זה לא קשור לאוכל.

החיחד שפטור מלהכין אוכל לעצמו זה הכהן שמשרת במשמרת בבית המקדש 

זאת עברית פשוטה, לא זוכין לעצמך הכוונה לא מתפרנסים.

תקרא קצת את הנושאי כלים שם

שחושבים שנושאי כליו של הרמב"ם באים להסביר אותו והם עושים את זה גם כשהרבה פעמים הם בכלל לא מבינים מה הרמב"ם רצה.

אפשר לראות את זה כשחוקרים כל נושא לגופו.

ואני לא יודע מי הם נושאי כליו שאתם קוראים להם נושאי כליו, מה שבטוח זה שכל מפרש כותב את מה שמתאים לו בתוך מה שהרמב"ם כתב.

אני שבדקתי את הנושא מתוך בורות מלאה נדהמתי לקרוא כמה סילופים יש מתוך הכתוב.

ושוב רואים כמה חשוב "חכמים היזהרו בדבריכם.. ונמצאו התלמידים הבאים אחריכם..."

ואם למדת רמב"ם כמו שצריך אז תכתוב כמו שצריך ואל תבלבל במוח

אם זה כל מה שהבנת מדברי, אין לי מה להוסיף יותר

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.