(כן, זה אותו הטקסט מפרוזה ומצמ"ע, אין באמת צורך לקרוא אותו בפעם השלישית 
)
ש לנו בעצם שני זמנים אפשריים:
א. מעשר בבוקר ועד לשלוש בצהריים.
ב. משתיים בצהריים ועד לשבע בערב.
לדואגים, אם נהיה שם בזמן הדלקת נרות נוכל לעשות הדלקת נרות פומבית וחמודה 
(לא מוציא יד"ח לרוב הדעות [בטח אם אתה לא המדליק] אבל אחלה של פרסומי ניסא!)
עשו טובה ותענו סופית בהקדם - אנחנו דואגים (יעני צור דואג ואני עושה מורל) לנו לאחלה של מפגש 
נפתלי הדגלמי זה מיועד?
מה מטרת המפגש?
נפתלי הדג
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
