או שסתם את מרגישה או שהרבה הורים פוחדים על הילדים שלהם שלא ירדו מהדת וכאלה  הרבה פעמים זה סתם...

וגם יש פעמים שהם חושבים שהם שמו לב לשינוי בילד/ה אז הם רוצים לבדוק למה או מונעים מדברים לקרות או מחשפשים למה זה קרה....   (יצאו לי מילים של חוקר כאלה...: )

אני גם בגיל כזה שחוקרים..

קודם כל הכי חשוב לדעת,שאמא שואלת את זה היא שואלת כי היא דואגת,לא כדי להציק!

כי אמא דואגת ואוהבת תשאל שאלות,אמא שלא חס וחלילה,לא תשאל ולא תתעניין,

אבל בגלל שאכפת לה היא כן שואלת(:

זה רק מתוך דאגה...

זה מתגבר עכשיו לאור הפיגועים, לצערנו.

אמ שלך רוצה לדעת איפה אתה כדי לדעת אם ומתי לדאוג...

זה טבעי, זו דרך ההתמודדות שלה..

תשתף פעולה בנחת- היא לא "מחפשת" אותך, היא סומכת עלייך ודואגת בפשטות לחייך.

כאן המקום לשלך לשדר חוסן אישי. אידאולוגיה ובטחון בה'

תני לי הזדמנות אחרונה, פליייז... אני יוכיח לך...

קראתי את שאלתך, ופלשתי לפורום הצעיר הזה ...

אם אמא שלך חוקרת יותר מידי פרושו יכול להיות שעכשיו בגיל ההתבגרות שאתה מתחיל היות אדם עצמאי

ובאופן לא מודע אתה לא משתף אותה בשום דבר מהחיים שלך. זה נשמע שהיא חווה ממך סוג של נתק. 

והיא שכל החיים השקיעה בך ובעז"ה גם בעתיד מרגישה פתאום חוסר קשר עם הילד שלה, איתך. 

אימהות הן עם מסור לילדים שלהן שלעולם דואגות לילדן גם אם הוא בן 100 והיא בת 120, 

עצתי היא לתת לאמא את הכבוד הראוי לה ולשתף אותה בכל מה שאפשר 

לפתח איתה קשר בעוד צורות לא רק ב"טכני" של מה אני עושה ולאן אני הולך. 

קשר טוב עם ההורים זה בריאות הנפש של בן אדם. 

(בתור מטפלת רגשית אין לך מושג כמה בעיות באות לעולם מקצרים בתקשורת עם ההורים)

אפשר לכתוב ב"אישי" ולהיות שם בקשר. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....