קודם כל לא צריך להילחץ מזה יותר מדי...

היום זה הרבה יותר נורמלי מאשר כשאנחנו היינו תיכוניסטים (ואני כמה שנים מעלייך).

לא באתי להצדיק סמים קלים, רק להכניס לפרופורציה.

לדעתי הלשנה (להורים וק"ו למשטרה) רק תזיק, ותכניס אותם עמוק לתוך הסיפור.

לא מאמין שמלחמה עם מתגברים תכניע אותם, עלינו זה לא עבד כמתבגרים...

בהחלט כדאי להתייעץ עם אדם עם ניסיון, חצרוני, הרב פינצ'ו וכדו'.

תנסי בשיחות איתו לברר מה הביא אותו לזה (כנראה ריקנות ושעמום...),

ומתוך כך לנסות להניע אותו למלא את הריק הזה בערכים וכו'.

בהצלחה!!

בשורות טובות!!

כשהחינוך הוא 'לא לעבור של החוק'

ילד שחושב שהבעיה עם סמים זה שהם לא חוקיים מן הסתם גדל בבית 'ממלכתי' שההורים שלו דפקו לו ת'סכל.

הבעיה באישון סמים היא שונה מהבעיה של אלכוהול רק בכמה הבדלים פיזיים ולא בהבדלים מהותיים. כמו פריקת עול, בריחה מהמציאות, פגיעה במעשי שמיים. אדם שמביא את עצמו למצב שהוא אינו השליט על עצמו הוא כ'עובד עבודה זרה' שזה מה שנאמר על כעס., והעניין הוא שבכעס אדם לא שולט בעצמו.

ואדם שכול עניינו בעולם זה לעבוד את ה' לא יעלה בדעתו לעשות כאלו דברים.

יש הורים ש'מאלפים' את הילדים שלהם לעשות ולא לעשות דברים מסוימים וחלק מהאילוף זה הצבת חוקים, אם זה משל התורה או המדינה העיקר שהילד יהיה כמוני ולא העיקר שהילד יבחר מעצמו להיות כמוך. כשילד הוא כמוך כי הוא מאולף אין לזה ערך.

הילד בסיפור שלך תוהה למה אלכוהול מותר.. כי הוא ספג את משרד החינוך שלא יכול לומר שזה רע אלא רק שזה גורם לתאונות דרכים וכן על זה הדרך. כי משרד החינוך הוא לא 'דתי' והוא לא יכול להציג את האלכוהול והסמים והפריצות כרע אלא כמזיק וכך יש לכל אדם שיקול דעת שיכול להשתמש בחומרים אלו...

אוי נזקי ה'חינוך' של המאמינים באהבה...אולי בסוף הם גם ינצחו את המכבים..

הדגשתי שזה רע לא אסור.

על הבעיה בשכרות.  ספר משלי מתעסק הרבה ברע של האלכוהול.

זה רע להיות בשכרות. וכן סמים 'קלים' זה רע כמו שכרות חלק יותר וחלק פחות..

בשונה מסמים 'קלים' שהם רעים מעניין הגילופין, סמים 'כבדים' אסורים משום 'ונשמרתם'

הם מזיקים לבריאות!

וגדל בסביבה שכל החברים מעשנים ועד היום כולם מסביבי מעשנים. אני יכול להגיד לך שזה הכי כיף בעולם ולא צריך את זה בכלל ברגע שיש לך אור מהתורה והתפילה ויש לך סיבות לרקוד.

אבל אח שלך רוצה שיהיה לו כיף ואצלו בראש זה יושב בתור משהו כיף ועד שהוא לא ידע איך להשיג את את האור שלו כלום לא יעזור. ביינתים מזה לא נגרם לו נזק. מה שאומרים על פגיעה בזיכרון ודברים כאלה זה חארטה. זה צמח בריא. באמת. מקסימום הוא ישב כל היום ויתבטל עד שיימאס לו. קראי גם על זה באינטרנט.את בת. כמה שאתם ביחסים טובים אין לך מושג מה עובר על גבר בגילאים האלה. תגידי תודה על כל יום שאת רואה ממנו רגע אחד של חיוך. אם את רוצה לעזור לו פשוט תהיי חברה שלו ותאהבי אותו ותתפללי עליו. אף איש מקצוע לא יעזור כי כמו שאמרתי לך זה באמת כיף. ואף אחד לא יכול לשכנע את מי שעישן שזה לא. רק להביא אור יותר גבוה. מעצמו הוא יניח את זה. אל תתיחסי לסימפטום. כן ללב.

כרטיס לאומן יכול לעזור. 

https://www.facebook.com/zvipaz?fref=ts

על כך שאת האחות הגדולה, הקרובה, שאפשר לסמוך עליה.

ב. צריך להסביר לו, שהאמירה שזה סתם "נתפס" כמסוכן, זה תירוץ. להסביר לו שזו בריחה, שרק מרחיקה מהשמחה שהוא רוצה. כי שמחה תבוא מתוך שייטיב לעצמו, אולי יטייל קצת, דברים שאוהב. זה טשטוש שרק מרחיק את השמחה באמת, ע"י העצלות שגורם מלעורר טוב מבפנים.

ג. להסביר גם שיש חשש שההרגל יביא לתלות, גם אם עכשיו מרגיש שזה עוד לא כך.

ד. שלאור הדברים הנ"ל, הוא חייב להפעיל "כח" על עצמו כעת. לפקד על עצמו: די. למה? כי העצלות והנאת הרגע מושכות אליהן, והסיכון להמשך רק גדל עם הזמן. לכן, תגיד לעצמך בשכל, אל תסמוך על "בא לי", שמספיק.

ה. אתה צריך משהו חליפי. אולי דיסקים שאתה  אוהב. בוא נחשוב מה בינתיים יכול למלא את הזמן. אולי איזה ספורט. אולי לעשות גינה ליד הבית.. אולי ריצה/הליכה.  להציע לקבוע איזה "פרסים עצמיים" על משימות כאלה ולהסביר שכדאי לייצר לעצמו אתגר כלשהו. הרי מבין בעצמו שזה לא מה שצריך.  ו.. הרחק משכן רע - אם מסכים, אז להציע לגדור בילוי עם חברים שמושכים בכיוון.

ו. אם כל זה לא הולך - אז תלוי מי ההורים. אם אפשר לדבר איתם ולא סתם "יצעקו" ואפשר גם לומר להם שאסור שזה יבוא "ממך" (כלומר, שיסדרו כאילו נודע להם לבד. או שיגלגלו איתו שיחה, או שיגיעו "באקראי" למקום הבילוי עם החברים. שיבינו שחשוב שאת תישארי ה"טובה"..) - אז כדאי לומר להם וישקלו.  יש ילדים שהשתמשו בזה, ויצאו אחרי זמן מה. אבל צריך שההורים יהיו עם אצבע על הדופק, וישקלו.

ז. כמובן, אם הנער מוכן לברר עם מישהו אחר, מבין ענין ויכול להשפיע - מה טוב.

סמים קלים הם באמת יותר עדיפים מאלכוהול. (אני משערת שהם מעשנים מריחואנה/חשיש או שטויות כמו נייס גיא) לא מאמינה שמסמים קלים עוברים לקשים ולדעתי זאת אמירה שהומצאה כדי להפחיד (אני מכירה כמה חולי סרטן שמשתמשים ברפואי ומשום מה אף אחד מהם לא נרקומן)
לפי מה שאת מתארת אחיך נמצא במצב שהוא לא יודע מה לעשות עם עצמו, אני הייתי מכריחה אותו לצאת לפחות פעם בשבוע להתנדבות.
לגבי משטרה- נגד. ילד בן 15 שמעשן לא צריך להיות מבוגר בן 25 ומוכר למשטרה. 
את יכולה לשבת איתו ולהסביר לו שאת רוב הסמים בארץ מספקים ערבים וחלק גדול מאוד מהתשלום עבורם עובר לטרור.
את יכולה גם לפנות לרטורנו או מקומות כאלה לקבלת יעוץ. כרגע לא נשמע שהוא במצב מסוכן, הוא ילד בן 15. תחשבי מה את עשית באותו גיל ותביני שזאת חוויה שלו שהוא בחר להתנסות בה. אם הקשר שלכם חזק את יכולה לבקש ממנו ליידע אותך בכל פעם שישתמש כדי שידע שזה לא דבר שאת מסכימה איתו אבל עדיין חשוב לך לוודא שהוא נמצא במקום שלא מהווה לו סכנה.

כל הכבוד לך שאת דואגת לאחיך.

אני הייתי משדרת לו אהבה גדולה

ועושה עבודה ענקית עם עצמי להאמין בו, שהוא לחלוטין יכול לצאת מזה ולהיות שמח ומאושר בלי בריחות איומות כאלו.

אחרי שבניתי את כל זה אצלי - 

הייתי מנסה להגיע איתו כמה שיותר לשיחות מלב אל לב,

בלי שיפוטיות, עם הרבה הבנה ואהבה -  ואחר כך, לדבר אל הרגש כמה שיותר.. כמה שהסם מזיק ממועיל.. לנסות לערר אותו רגשית בעניין..

ממקום מקבל ואוהב ולא תוקף ומטיף.

ואל דאגה, מכירה המון המון אנשים שיצאו מזה בטוב ואין זכר לזה שפעם הם השתמשו בסם

והכי הכי הכי הכי הכי הכי חשוב (ואני מתביישת בזה שלא כתבתי את זה ראשון, הייתי בהיסח הדעת לגמרי) זה תפילות.

פשוט תפילות. ולא סתם, אלא ממש ממש באמונה שהן יכולות להועיל ולחזק אותו ולהוציא אותו מכל המחשכים.

מניסיון, תפילות כאלו מתקיימות כ"כ בישועות גדולות ומתוקות!

בע"ה אור גדול!!

ראיתי אנשים נשואים עם ילדים שמעשנים

אין שום טעם לחפות על אחיך. סמים זה כמו התאבדות לא פחות. אל תקחי על עצמך אחריות שאת לא מסוגלת להתמודד איתה. אם קשה לך ואת עדיין מתלבטת, דברי עם רב הישוב בדחיפות. אם אין רב, פני להורים. הם חייבים לדעת. אין לך ברירה. את לא עושה לו שום טובה אם תחפי עליו. אסור לך לחפות עליו בשום פנים ואופן. בהצלחה.  

אם לא תגמרי את העניין הזה כשהוא קטן, הוא יגדל והנזק יהיה הרבה יותר גדול. אם ההורים ידעו שאת ידעת וחיפית זה יהיה הרבה הרבה יותר גרוע. אזרי אומץ. אם קשה לך ישיר אז במכתב. להתייעץ עם רב הישוב תמיד טוב. הוא יגיד לך אותו דבר ואולי יוכל להקל עלייך. כל טוב לך. 

גם אם ספציפית לא מדובר בחומר עד כדי כך.

הבעיה אינה רק מה לוקח כעת, אלא מה עלול להיסחף מהתרגלות כזו ל"שיכרון", ומחשש להתמכרות חלילה.

יש אכן כאלה שעוברים את הגיל עם טפשותו, ולא נשאר נזה כלום - אבל חלק מה"מתגוללים" גם כן התחילו שם. לכן לדעתי יש בכך ספק פיקו"נ מבחינת מה שעלול להתגלגל מכך, ויש להציב יעד ברור לנסות לעצור את זה.

הכוונה אינה שה"משל" מדוייק, אלא בעיקר לא להשלות לכיוון השני, כאילו גיל ההתבגרות ויעבור.  כי לפעמים זה אכן עלול להגיע ממש לדיני נפשות, לטווח ארוך. ולכן, כמו שכתבתי, זה "ספק נפשות".

את צודקת שאת חושבת שלא להלחיץ, כדי שתהיה פעולה יעילה. אבל בהחלט לדעת שזה דבר שצריך לדאוג לפי מיטב היכולת, שייפסק.

ונכון שגם את הצעת לעשות משהו, ראוי. צריך רוגע בפעולה, אבל בהחלט עם תחושת "דחיפות" של הנושא.

ומן הסתם לא מדובר בייצור ביתי, כך שזה לא 100% טבעי, אלא מכיל גם חומרים ממכרים וכדו'.

כל הכבוד לך שאת מתייעצת

לפעמים פעולה מהבטן מתוך כאב או כעס עלולה להיות בלתי הפיכה..

בריטורנו יש אנשי מקצוע מעולים שמבינים גם בבני נוער, סמים ובעיקר בהתמכרויות,

המס' שלהם: ניר אורן מתעסק עם הנוער שם

וזה מספר הנייד שלו: 054-6969409

בהצלחה שה' יהיה בעזרך!!

(אין באמת טעם לעורר את הדיונים מחדש, כי העניין נטען היטב היטב בכל השרשורים הארוכים)

על כך שרטורנו עובדים בשיטת 12 הצעדים, או על כך שהשיטה היא שיטה מסוכנת ומובילה לעיוותים חמורים מאוד באמונה, וכן לא יעילה בטווח הבינוני והארוך, כפי שעולה ממחקרים רבים?

יתכן שיש להם עוד קצת דברים, ושחומרי ההדרכה שלהם בתחום המניעה והייעוץ טובים ויעילים. אבל לא הייתי שולח אליהם אף אחד ללא השגחה צמודה על מה הוא עובר שם בדיוק. ואת כל החומרים שלהם הייתי בוחן בשבע עיניים.

זה מראה על חוסר הבנה של ההשפעה של מצוות בעולם . כל שפע וטוב שיורד לעולם יכול להגיע רק ע"י תורה ומצוות . ( ז הגם מוסבר בספרי פנימיות התורה בהרחבה).  נער חסר מטרה ותוכן , זה לא פלא שיגיע לסמים . אבל הסמים זה רק התוצאה. הדרך לתקן זה בהבנה כמה החיים חשובים ויש הרבה טוב ומצוות לעשות בהם.  תתני לו דוגמא אישית וגם ללמוד יחד על משמעות המצוות.   מקווה לשמוע בשורות טובות .

תגידי לו דוגרי- שמע אחי אני דואגת לך אני לא רוצה שתעשה שטויות ומצדי תשתה אלכוהול ולא תעשן סמים אחרת אני הולכת למשטרה או להורים או לאיש מקצוע ואני יודעת שוואלה תכעס עלי וזה יפגע בקשר ביננו אבל תדע שזה נעשה מתוך אהבה ודאגה אמיתית לחיים שלך ולעתיד שלך... וסלאאמתת

הייתיייי צציייניייתת אאניי בעצמיי הסתוובבתיי עםם חבוררהה שללל מסווממייםם כפרעוותת עליההםם חייממששלייי הםם אבבלל אנייעע לאא נגעעתתיי בזהה אני צדקתת (יענוו צדייקהה) כשחברר שללהםם שללאא הכרתייי נדרסס הםם הפסייקוו

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?