למרות שההשגה היא די פשוטה וטריוויאלית
משהו פתאום מואר וברור לך פנימית
יאי.
ויתור, הבלגה, פשרה
מבטאות רפיסות וחולשה כשהן באות ממקומות נמוכים
מעצלות, משקר, מאדישות, מיצרים ותאוות
אבל כשהן באות מתוך שיקול דעת כן ונוקב הן עליונות וחשובות
וכמובן, חשבון אמיתי ידע מתי השימוש בהן נכון ומתי הרסני
נראה לי, שהקריטריון הוא כנות.
אפשר גם קצת מזה?
מהתבונה הזאת שלך
|טיפשון נבער מדעת|
"הכל סובב את האשכנזים". 
"הכל סובב את האשכנזים".
)
שורדתתת"הכל סובב את האשכנזים".
"הכל סובב את האשכנזים".
שורדתתת(לי יש אתזה במשפט ההפוך
לאמשנה
|משתתק|)
אגב כך, את דווקא טובה בלקבל מחמאות |מציין|
אשריך
חבל
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
צריך עצבים של ברזל
🥺
אין ישר מסולם עקום 🪜
(רבו מנחם מנדל מקוצק)
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר