מצד בל תשחית יש גם עניין כלשהו לא לעשן.. כדי שלא להשחית את הגוף... (לא יודעת עד כמה זה נכון ברמה ההלכתית.. עכשיו חשבתי על זה..)

גם האדם מזיק לעצמו כשהוא מעשן.

אם לזרוק אולי יש כאן דין של בל תשחית...? לא יודעת..

אבל זאת באמת שאלה מעניינת...

אני לא היחדיה שחשבתי על השחתת גוף...

סתם, לעזור למישו, לחסוך לו כסף..

הוא הרי בכל מקרה מעשן, זה לא מזיק לו.

אלא אם כן זה אסור (בקטע ההלכתי, לא הרעיוני, וכל אחד לפי רבו..), ואם זה אסור אז גם אסור לתת, כי זה לפני עוור.

לשאול רב. השאלה הזאת חצי הלכתית.

נראה לי שהייתי זורק, אבל לא יודע אם זה לא משחית את ממונם של ישראל לשווא.

זה אומנם גם קצת הורג.

והוא אכן עושה את זה ללא עזרתך, אבל עכשיו את יכולה לחסוך לו קצת כסף.

הוא הרי בכל מקרה מעשן, ובכל מקרה הוא יקנה.

זה לא יזיק לו, רק יועיל לו, יהיה לו יותר כסף.

ביחס לאותו אדם, השפעת המעשה שלך ככל הנראה לא תהיה מניעת העישון, אלא חיסכון בכסף.

השאלה היא אם "לפני עיוור" חל גם במצב שהפעולה שלנו לא תמנע את המעשה.

(בין אם מדובר גם ב"לפני עיוור" הלכתי או רק רפואי).

נראה שזריקת הסיגריות נעשית בשביל הפרינציפ והעיקרון, ולא לתועלת ממשית (וייתכן שיש לזה ערך מסוים. צריך לברר).

ממילא היא לא מתכוונת להביא את זה לילד בן 14 שלא עישן בחיים שלו אלא למישהו שכבר מעשן (בדרך כלל הוא גם יודע מה זה עושה) ובכל זאת לא רוצה להפסיק ואז למה לא לחסוך לו קצת כסף

את בתור חברה צריכה לעשות את ההשתדלות שלך!

אני לא בטוח מה הייתי עושה אבל נראה לי שההגדרה של לפני עיוור ממש לא נכונה פה

קובע. לא השוותי

אם תמצאי בקבוק רעל באמצע הרחוב תשמרי אותו למקרה שתפגשי בנ"א שמעוניין להתאבד?

בטוח

אם תקנה אוכל ותראה שאין לו הכשר תביא לשכן חילוני? זה בדיוק אותו דבר

אפשר לראות שוודאי אין איסור דאורייתא בפעם ב.. אולי ביטול עשה. עיין ההשואה בין הנזקים שהרמבם מביא ברוצח ושמירת נפש לנזקים שהוא מביא בהלכות דעות. בדעות יש נזקים לטווח ארוך וברוצח יש רק דברים שהם סכנה מיידית.
אבל אני חושב שהשאלה היא ציבורית מאוד ואסור להסתכל רק בצורה פרטית. עישון היא מכה עולמית הגורמת לנזקים עצומיים. בריאותיים כלכליים סביבתיים וכו'. ואם בתור יהודים נסתכל רק בפרט אולי יהיה קשה לאסור. אבל בתור כלל ברור לחלוטין שצריך להאבק בזה מלחמת חורמה ואני ממש גאה בזה שביישובים זה כמעט בושה למבוגר לעשן. במיוחד ברשות הרבים.

הרב עמיאל שטרנברג (ראש ישיבת הר המור) אמר למישהו ששאל אותו אם להחזיר סיגריות למי שאיבד. הוא אמר לו "אם תמצא חשיש אל תחזיר..."

למעיישה סיגריות צריך להחזיר.

אם הסיגריות לא שלו, פשוט מצאתי אותם ברחוב..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....