יטבתהגם בחיים האישיים וגם כל מיני שאני שומעת או רואה.
קמת בבוקר השאר בונוס!
יטבתה
נפש חיה.
פיספסתי אוטובוס, קצת התאכזבתי.. עוד זמן המתנה
מסתבר שזרקו אבן לכיוון החלון של אותו אוטובוס..
תודה לבורא עולם, שעיכב אותי
ואני בד"כ נעמדת ממש ליד החלון, בגלל העגלה והקטנטנים.. ובאותו הכיוון האבן נחתה
תודה לה' הטוב 
נפש חיה.
ולא כל הערה קטנה תעורר תגובה של "אנשי ההלכה"
הלוואי
תלכו לבית מדרש ללמוד.
נ.ב. אפשר גם בבית...
לפי משקפי עולמו והתמחותו.
אחד יגיב מהאספקט הפסיכולוגי, אחד מהכלכלי, אחד מהמוסרי, אחד מהאנתרופולגי, אחד מהפילוסופי, אחד מהרפואי, אחד מהחברתי, אחד מהטכנולוגי, ואחר מהתורני.
למה לא תהא כהנת כפונדקית?
אם מישהו נתן בעבר גט פיטורין לעולם ההלכה בכלל, או למצער מחוץ לכותלי בית המדרש, זאת לא אמורה להיות בעייתו של הנשוי באושר ועושר כר' חסדי.
ואגב, הזכרת לי עוד ניקית מהעבר שגם היא היטב חרה לה על הדבר הזה. יש מצב לעוד זוג פורום?
ואגב דאגב, תרצה לשמוע מה יש להלכה לומר על מי שנמאס לו שדוחפים אותה בכל מקום?...
אנונימית כתבה שכל יום הנר של אותו יום דלק הכי הרבה
איך הוא מגיב? יש מחלוקת מה..... מאיפה נפלת עלינו?
אנונימית1111
כמעין הנובע"הכל סובב את האשכנזים". 
מכונת יריה עדיף.
או לנסוע בנגמ"ש מלכתחילה.
ה' ישמור אותך תמיד.
אולי אפשר לסדר ככה שתוכלי להימנע מנסיעה בתנאים כאלה?
לכל הפחות לא בשעות החשיכה.
זה יותר מדי להיכנס לסכנה ככה.
זה הסידור היחידי והפחות מלחיץ, האמת...נולאיתז"א, כל הרעיון של טבע ועולם במנהגו נוהג - זה הכל הקב"ה!
"ניסים גדולים עושה ה' עימנו
ניסים גדולים ניסים ונפלאות
ניסים גדולים עושה ה' עימנו
ונקווה שיעשה גם לבאות"
[דודו]
קצת על עצמי. זה דווקא תרגיל טוב להסתכלות פנימה.
*התהפכנו עם הרכב. יצאנו בשריטות קלות שבקלות והערבים שהתקהלו סביביינו קיבלו את הדרישה שלנו שיישארו רחוקים.
בתוך זה עוד ניסים כמו העובדה שמי שהייתה לידי נשארה עם פלא' ביד, המסך לא היה נעול, הייתה קליטה, לא היו עוד רכבים מעורבים, נכנסנו ויצאנו ממיון תוך שעה(!!) הצלחתי להעמד לרנטגן [אפילו שזה דיי מטופש לדרוש ממני להעמד אם שלחו אותי לרנטגן עמוד שדרה צווארי. אבל ב"ה לא היה כלום אז זה בסדר..]
*אחרי כ4 חודשים של כאבים הולכים וחוזרים, השבוע הייתי בטיול ולא התעורר לי כאב בכף הרגל!
*אני כבר לא נבהלת כל פעם שהקומקום שורק.
אוהבת את מלכנו
לא באמת נס אבל השגוחה ישירה
אתמול היה לי טרמפ עם חבר מירושלים עד צומת חולדה,
שפעם כולם היו נוסעים משם הביתה
והיום נוסעים משם רק לצומת בילו לקניות, ובלילה אין כלום
אבל זה מה יש להגיע לשם ב12
פתאום פקק מהסרטים כנראה תאונה, נתקענו ארבעים דקות
הם צוחקים עלי שאני מסכן ואני אצטרך לקפוא כל הלילה
ואז אמרתי שממילא יעברו בכביש הזה כל הלילה עשרים מכוניות מתוכם אחת מקסימום תעצור לטרמפ
אז ה' רק מתזמן שאני אחכה לטרמפ אתכם במזגן החם ולא בטרמפיאדה הקפואה
מפה לשם איך שאני יורד, אני מגלה טרמפיסט שתקוע 3/4 שעה בטרמפיאדה ותוך דקה מגיע טרמפ
השגוחה או לא?
"הכל סובב את האשכנזים".
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.
