יקיריי, יוצרים ויוצרות. או נכון יותר, יוצרות ויוצרים.פינג.
עבר עריכה על ידי פינג. בתאריך כ"ח בכסלו תשע"ו 21:37

@נפתלי הדג

@נפש הומיה

@בקצרה

@אלעזר משהו. 300 אולי?

@מגדלור באפלה=)

@מישי' מאפושו'

@דוסית גאה!

@בת של הקב"ה

@פיתה פיתה

@הנסיך הקטן.

@L ענק

@נדנדה כתומה.

אז בקיצור, כל כולכם וכולכן או שמא כולכן וכולכם.

שתפו!

העלו נא קטעי יצירה, תמונות המנדלות ושאר ירקות, פיצות, ופלימן ונשנושים.

מחכים לכםכאילו מוציא לשון

נאסר עליי להעלות תמונות מחשש אאוטינג וודאי.מישי' מאפושו'

אבל אני רוצה לספר לכם שהורשמתי כבדות.

משהו טלטל אותי היום וזה מדהים אותי.

אני עוד לא יודעת אם אצליח או איך אצליח לעשות עם זה משהו, להפוך את היום הזה לתפנית שאוכל להסתכל ולזהות, אבל אני חושבת על זה.

אני לא רוצה לתת לזיכרון היום לחמוק מהר לאחסון הזיכרונות הנחמדים. אני רוצה ליצור משהו. אני רוצה למצוא את הנקודה הזאת שבי שנעלמת יותר מידי פעמים.

 

אתם חבורה נעימה מאוד.

הרבה כבוד. כבוד, כבוד, כבוד. זה מדהים.

אחד כלפי השני. כלפני המחשבות. ההתבטאויות. ההקשבה המטורפת הזאת. מדהים.

אין אין אין מפגשנפתלי הדג

בלי בלי בלי סיכומפגש!

(זה נחשב חרוז, כי זה הלחם אז זאת מילה חדשה)

 

אז אחרי מלאנתלפים ארגונים לפחות, עיצוב של חצי כדור הארץ וטרטור של כמה יצורות חביבות במיוחד (כגון@פיתה פיתה ו@אנחנו יחד נבנה) הגיע הבוקר, וכמובן קמתי מאוחר

אני מתארגן לי לאיטי, ופתאום מקבל הודעה שאנחנו וגו' לא מגיעה, מה שהותיר אותי בהלם מוחלט, כי בניתי עליה לכמה דברים. התחלתי לרוץ סביב עצמי בלחץ, כשלפתע התברר שחבר שלי נוסע *עכשיו* לירושים, מה שאפשר לי לנסוע אית.

הגעית למרכזית והתחלתי לסדר כל מיני דברים. בדרך לאייס קפה בקופיקס, עברתי ליד צומת ספרים והייתי די בטוח שהחבורה האבודה בככניסה היא @מגדלור באפלה=), אבל כשההתלבטות נעה בינה לבין אייס קפה בקופיקס... בואו נגיד שהיא לא ידעה שזה אני

 יתתנו הגיעה, והצטרפנו אל המגדלור בכניסה לצמות. אט אט נוספו עוד ועוד... בנות @הנסיך הקטן. , @נפש הומיה , @פינג. וטיל בליסטי שהתגלה לאחר שנבלם בתחיה כ@בת של הקב"ה. מישהו שם לב ליחס הבנים-בנות בסיפור הזה?

אז הוא לא השתנה יותר מדי במהלך היום. מזל שהיינו שוביניסטיים ודאגנו לזה שכל הנואמים יהיו בנים

 

תחיה הובילה אותנו ברוב חן והדר לכיוון מקום המפגש שלנו, כשבדרך מגדלור צוותה עלינו לחפש אחר בחור דוס שהתגלה כ@בקצרה. הוא לא היה בדרך, אבל מצאנו אותו מאוחר יותר, כבר במקום המפגש.

 

המפגש התחיל בסדנא נפלאה ביותר ובהשקת כוסית וירטואלית.

 

מי רוצה להמשיך אותי מפה? פשוט אני צריך להתארגן לשבת

 

את הדברים שכתבתי אקליד בעז"ה במוצ"ש.

סיכום ארוך כמו הגלות |מזהיר מראש|כישוף כושל

בס"ד

 

אז בניגוד לסטלנים שפה יש כאלו שעשו עוד מלאן דברים חשובים לפני המפגש
הבוקר התחיל בהתרוצצות סביב הזנב הלא קיים של עצמי למען סגירת קצוות לסדנה מושלמת

המשכתי לרמת השרון ומשם לבני ברק וירושלים עיר הקודש

בצורה מופלאה במיוחד לא איחרתי בהמון

ירדתי לקומת קרקע וראיתי חבורת בנות מצחקקות ואיש נבוך

כשהתקרבתי הבחנתי בנפשות הפועלות

והתחלתי לרוץ לעבר @פיתה פיתה מתוך מחשבה שהיא הבחינה בי

היא לא

והיא וכל הסובבים אותה היו בשוק לזמן מה

אבל לי לא היה אכפת

קיבלתי חיבוק חזק במיוחד מה שעשה אותי מרוצה לזמן שיא של 40 שניות

לאחר מכן תפסה את זווית עיני בחורה חביבה שהתגלתה כ@נפש הומיה 
שמחתי במיוחד לפגוש אותה ולגלות שלא מסרתי לשווא את מספרי לטרול

עמדנו ועשינו כלום וחצי תוך בהייה במיליוני הדוסים שבתחנה

עד ש@פינג. הגיעה ואחרי שהדגמתי עליה את כישורי ההתנפלות ממרחק קצר שלי

יצאנו לדרך

 

עלינו על האוטובוס קצרי רוח לקראת המפגש הממשמש ובא

וירדנו כשליבנו מלא שמחה ורון לאחר שפינג הדגימה לנו גלגול ספורטיבי במיוחד לאורכו ורוחבו של האוטובוס

היוצרים המוכשרים ואנוכי הענקנו לה 10 נקודות על התמרון המורכב והיא צחקקה בתודה

 

כמה דקות לאחר מכן היינו בבית אמונה שמחים לגלות ש@בקצרה הוא לא אחד מהדוסים המעוררי אימה שפגשנו בדרך

לאחר צפייה דרוכה לצור @L ענק היינו מוכנים ומזומנים להתחיל סוף סוף במפגש

 

ישובים ומחויכים קיבלנו את @נפתלי הדג שערך ביננו הכירות משמעותית במיוחד

הוא פרס בפנינו שלל שירים
וכל אחד מאיתנו היה צריך לבחור שיר אליו הוא מתחבר, להקריא אותו לקבוצה ולהסביר מדוע בחר בו.

בשלב מרונן זה הופיע לשמחתינו @אלעזר300 ותוך שסיימנו להקריא הוא בחר בשיר
בשלב זה מנחנו הקדוש המכונה משה ביקש מאיתנו להקדיש את השיר לאדם החשוב לנו
(שהתגלה אצל רוב היוצרים כאחיהם הקטן הנפלא
ובמקרה של בקצרה גם הפנוי [לפרטים צלצלו ל414155])
המשכנו וכתבו שיר או קטע תגובה לשיר שבחרנו והסדנה הראשונה תמה 

 

בלב רועד ונרגש התחלנו בסדנתו המעשירה של בקצרה

דיברנו על טריגרים על פודלים צרפתיים
ובעיקר על איך לגרום לכל אחד מכם להתחיל לקרוא את הסיפורים שלנו ולהמשיך ממש עד הסוף

אחד מהקטעים השווים במיותר בסדנה הייתה גילוי הסוד של בקצרה לסיפור מוצלח

הייתי כותבת מה הוא אבל בשביל זה אצטרך להרוג אותכם

ואין לי חשק לצאת מהבית החמים לרחוב הקר רק בשביל זה

 

הפסקת נשימה יעילה

והמשכנו למעמד המרומם טקס הכרזת הזוכים
בה כולנו התפלאנו לראות את הכישרון הנשקף מהשירים הזוכים התמונות הזוכות (אותן הציגה @דוסית גאה!)
וכמובן העיצובים הסוחפים של הדג 

 

לאחר שקריאות ההתפעלות תמו התפצלנו ל2 קבוצות

קבוצת כתיבה עם בקצרה וקבוצה עם אלעזר

אני הלכתי עם בקצרה וכך גם @מגדלור באפלה=)  @נדנדה כתומה @מישי' מאפושו' @הנסיך הקטן. ובקיצור כל הבנות שאינן תחיה שהעדיפה להצטרף לבנים אצל אלעזר

למדנו על גלגולו של הגיבור בסיפור

וערכנו השוואות מרתקות בין המודל להארי פוטר

לקראת הסוף בקצרה נעלם לנו יחד עם שאר הבנים לתפילה

 

אז הגיע המאורע הגדול באמת של הערב 

כנראה זה בגלל ש### הוא ####

 

@*בננית* הגיעה וניגשנו לסדנת מנדלות

בה למדנו איך להגות את המילה ודנו בשלל נושאים חשובים

הסדנה הייתה פסדר ולאחריה נפרדנו איש איש לעיסוקיו לקול ניגנתו המרעישה של נפתול

חחחח גדול ביותר תודה לך בת נוגה


אחלה של סיפור! בקצרה

רואים שלמדת

(חוץ מהשורה הראשונה, שממש לא דוחפת לקריאה, שזה בעצם כה שדיברנו עליו. אבל בסדר )

הכותרת או ממש השורה הראשונה?כישוף כושל

בס"ד

 

יש נושא חשוב שלא נגעת בו

הכותב

לפעמים כשזה מישהו שמוכר לך כאחד ששוה לקרוא נותנים הזדמנות מעבר לשורה ראשונה

הכותרת. וצודקת בהחלט.בקצרה

יש הרבה דברים שלא נגעתי בהם.

תאלצו לחכות למפגש השלמה

שורדתתת

הכותב!

 

במקרה הזה זה נכון למדי

בוכה/צוחק

 

יעלאחרונה

אח, הביאוסים...

הפלאפון שלי לא מקפיץ תיוגים.נדנדה כתומה.
ואוו. נהנתי מאוד מאוד!היה מקסים ומחכים!!

אז באופן בלתי צפוי בעליל-לא קמתי. אז יצאתי מהבית (המאווד קרוב <צ>) רק ב11 במקום ב9..

טרמפ מעולה, ואז מלא זמן שאין טרמפים בכלל. כנראה שזה בגלל שהכביש היה חסום. טרמפ מעולה לירושלים ואז רכבת+אוטובוס, וסופסוף הגעתי, לקראת סוף הסדנה הראשונה של בקצרה.

הפסקה מתודית. כולם אוכלים פיצה ואני בודקת את המצלמה של שרה. ואת נפתול של שרה. ומשלימה חוויות..

הכרזת זוכים וכו- בהחלט מגיע להן לזכות. צריך שפסיפס יהיה מותאם לפלאפונים, אחרת לנצח אני לא אהיה שותפה בדברים כגון.

מתחלקים לסדנאות. הבנים ותחיה בסדנת שירה עם אלעזר, שאר הבנות בסדנת סיפור עם בקצרה. היה ממש נחמד! וכתבתי סיפור. אמיתי. אפילו אולי הוא יצא נחמד. לא כתבתי סיפורנמאז כתה ה'. ניתן לכם לשפוט בהודעה הבאה.

הבנים הולכים להתפלל מנחה. צדיקים. הרבהה זמן אז בינתיים אנחנו מנצלות את הזמן לשירת נשים בנתה ביתה.

סדנת מנדלות מהממת של שירה קצת לימדתי את שירה איך אומרים מנדלה.. היה כיף מאוד!! מנדלות אהבת חיי.

ואז גלידה במרכזית

אין עליכם בעולם. באמת שכל פעם המפגש יוצרים מוציא איכויות חדשות. אני ממש שמחה שבאתי.
את הרוב אמרו כברהנסיך הקטן.
אבל איך אפשר לא לציין את הבלדה לחסה המהוללה!
הייתה הליכה משעשעת למרכזית
ורק שתדעו שזה ששתקתי רוב הזמן לא מעיד עלי כלום. כשאני מכירה תאנשים אני די קפיצית דווקא אז כדאי לכם להכיר אותי יותר
הבלדה לחסה שהוקדשה לעגבניות שהוקרבו למען הסלט.מישי' מאפושו'

טוב לדעת (?) שמישהו הקשיב.

אבל אם תהיי קפיצית ולא שתקנית זה יוציא את כל ההיגיון מהשיר שלנו!

 

בטרם

 

 

 

 

כך זה נראה

 

 

 

 

 

 

וכך זה עובד

 

פשוט השיר שלנו מאוד הגיוני.נדנדה כתומה.
הבלדה לחסה שהוקדשה לעגבניות שהוקרבו למען הסלט.מישי' מאפושו'

טוב לדעת (?) שמישהו הקשיב. 

אבל אם תהיי קפיצית ולא שתקנית זה יוציא את כל ההיגיון מהשיר שלנו!

 

 

למשה בהערכה.

אם אפשר בבקשה גם לחבר לפה את התגובה של נדנד כדי לא להוציא אותה מכלל היגיון מוצק.

אוף אוף.קול דממה
פספסתי ממש
למה קבעתם דווקא ביום חמישייי
השירים שלי...אברהם יאיר שטרן

טוב אז שלום, אני אשמח שמי שקורא את זה (אם יש לו כוח וזה לא טרחה כמובן) אם יאהב יפרגן לי (לא שיש לי בעייה בביטחון עצמי ב"ה אבל לא נראה לי שיזיק... 😝 ) ואם לא יגיד למה. יציע הצעות לשיפור וכו' בנוסף רציתי לשאול, אני חושב שכדאי לשפר כמובן את השיר ולעשות לו כמה סקיצות, אבל יש לזה שני חסרונות.

א': אחרי כמה עריכות לפעמים הוא יותר יפה אבל פחות מבטא את עצמי ו/או המסר וכדו'

ב': אני כשאני כותב שיר אני נמצא באיזה מצב נפשי ולפעמים קשה לחזור למצב נפשי מגיל 16 (לפני 3 - 4 שנים...) אשמח גם בזה לעזרה (במיוחד אשמח לשמוע את דעתך @ימח שם עראפת ועוד כמה שמות שקצרה היריעה מהכיל...)

זה שיר שאני עדיין עובד עליו אז אני הכי פתוח לשינויים בו... השיר נועד לבטא את הדיכאון מהריחוק מה' (שמתבטא חזק מאוד בזה שאין מקדש) ואת זה שאנשים מנסים להמשיך בחיים על אף שאנו רחוקים מה'... וכיסופים לסוף המיוחל, לגאולת ציון. ולנקמה!

 

"זה עתה חרב הבית

כולם בוכים, נאנקים

בבלה מובל עם הזית

אבות, נשים, ילדים

 

על ערבים בתוכה אנו תולים כינורותינו

שואלים התינוקות חלב אימם

דברי שיר ושמחה רוצים עוללינו

חפצים הם לראות את ביתם

 

וגם אם תיקח הדרך שנים לא נחכה לה

 נמשיך בדרכנו לעבר הגדולה

ננפץ בעצמנו עוללים אל הסלע

נשלם לבת בבל את גמולה"

 

{בשלב הזה הרגיש לי שמשהו חסר אז הוספתי בסימן שאלה את זה:}

 

"ואז יבוא יום בוער וילהט הרשעים

ישובו לחיק האם הבנים 

ונצעד שוב בחצרות האלוהים

תתנחם ציון בבניה האובדים"

 

תודה אחים!

 

כן, אבל יותר מסובך להסתובב עם טלית כל היום...אברהם יאיר שטרן

אבל אני באמת מתנצל וד"ל

..מוריה.

אתמול טעמתי משהו מיוחד.

מישהו עבר לידי, הציע לי לטעום משלו. בהתחלה סירבתי בנימוס, לא יפה לאכול משל אחרים. אחר כך הבנתי שבזמן שאחזיק את שלו בכדי לטעום, הידיים שלו יתפנו לבשל עבורו עוד.

אז הסכמתי. וטעמתי.

ואו. מעולם לא טעמתי כזה דבר. זה היה בעיקר מתוק. מתיקות מדהימה, שמעלה דמעות בעיניים, מתיקות שממלאת אותך באושר על היותך כאן, טועם מן המתוק הזה. היתה שם בנוסף למתוק גם פיקנטיות עדינה, וקצת חמצמצות לאזן, והכל עטוף במתוק עד כדי שיגעון. הכל יחד יצר הרמוניה מופלאה עד מאד. היה זה ביס עשיר בגוונים יחודיים כל כך.

בלעתי את מסכת הטעם המדהימה הזו, רציתי לטעום עוד מעט, רק ביס או שניים נוספים, וכבר נאלצתי להחזיר אותו לבעליו.

עכשיו נשאר לי רק להיזכר, אני מעלה בדמיוני את הטעם, נזכרת בתחושה המדויקת שעלתה בי, בנעימות שאפפה אותי עת טעמתי מן המתוק ההוא, בולעת את רוקי פעם ופעמיים. מה לא הייתי נותנת בשביל שיהיה לי מזה תמיד. אבל אין לי את החומרים המדוייקים, וכאשר ניסיתי לקנות ולהכין בכל זאת, נשרף התבשיל, ונאלצתי לזרוק הכל הלאה ממני.

אז בינתיים אני טועמת. קצת משלו, ומעט משלה, שני ביסים שטעמתי אתמול ועוד אחד שאולי אטעם מחרתיים.

 

ורק מחכה ליום בו ה' יפקיד בידי ילד משלי.

..מוריה.

כבר יצא לי לחשוף פה מעט מהמקום שלי מול נסיון של ציפייה לילדים. זה מקום שלא נחשף יותר מידי בחוץ, והפורום האנונימי הזה הוא הזדמנות טובה עבורי..

אז מניחה פה עוד חתיכה ממני..

תודה.

וואומשה

יש משהו מאוד כואב בלראות את התבשיל שלך מקדיח גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.

 

 

(בתור מי שהאתגר הזה לא זר לו בכלל, אם כי פחות העסיק אותי רגשית).

תודהxmasterx

העברת בעוצמה רגישה ועדינה את חוויה שהיא אינטנסיבית שעכשיו אפשר טיפה יותר לנסות להבין

וואוווו🥹🥹🥹תמימלה..?

איזו כתיבה יפההה

ואיזו עוצמההה

השורה האחרונה פשוט כל כך מלאה באמונה הופכת את כל הקטע לכל כך אופטימי ושמח🤩

שולחת חיזוק, בע"ה עוד תזכי🙏🙏🙏

דייייייייי, זה מטורףףףףשבור לרסיסיםאחרונה

שהשם ישלח לכולנו את הכח

וואוזיויק
בום איזה כתיבה
...רחל יהודייה בדם

אם הייתה ממלכה של נעלמים מעניין איך היה נראה ריקוד שם.

האם הם רואים אחד את השני או שגם אז ,ריקודם בודד הוא.

האם רואים שזו ממלכה. או ששעריה הם עלים שנפלו בשלכת . או שהם אינם בודדים מספיק בשביל להיות השערים, שמא אי מי ירים עלה ויגלה את הממלכה.

אבל האם הוא ידע שזו ממלכה בכלל גם אם יגיע לשם בטעות.

מה הוא ייראה שם.

מי שם.

הנעלמים במתמטיקה. אלו שבחרו להיעלם.

ואלה שהאלימו אותם.

כולם בממלכה אחת.

כנראה שהריקוד שם נעלם אף הוא.

כי אם לא, אלה שהעלימו אותם יתאחדו עם נסתרי המתמטיקה

אלה שבחרו להיעלם יפתרו את המשוואות

והממלכה תיעלם. או תיפתר.

שרק או חיה?Shandy

 

יש שני סיפורי אגדות

שממוחי לא יוצאים –

אחד אהוב, ואחד משונה.

 

כל אחד ומה שרצה –

בל או פיונה.

מי פה יהיה זה שישתנה?

 

האם אהפוך למפלצת ירוקה,

או שאתה תהפוך להיות בן אצולה?

 

לשניהם היה לב זהב

מתחת למעטה החספוס.

שניהן היו נסיכות,

 

אבל הסוףףףף,

אוי, הסוף.

אצל פיונה הוא כואב,

אצל בל הוא מהדהד.

 

וסופי, מה עליו?

 

אני???

אני נסיכה.

השאלה –

מה אתה.....

אני? אני אגיע על 🐎 לבן ואגיש לך 🌹 ורד אדוםפ.א.
תודהShandy

אבל בעיה קטנה

אני עולה רק על כרכרה

זה מסורבל לדהור עם שמלה😌

וכיאה לנסיכה אתה לא ההצעה היחידה😂

העונג יהיה לי להתחרות על ליבך מול נסיכים אחריםפ.א.
כי ככה זה בחיים האמיתיים- למשהו מיוחד במינו, יש הרבה ביקוש. והטוב ביותר 🏆 זוכה 
# שתיהן היו נסיכות...Shandy
העיקרxmasterxאחרונה

שאת יודעת מי את זה הצעד הראשון

אני אוהב את הבטחון שלך כדי שזה יעבוד את צריכה מישהו שיודע מי הוא, רואה מעבר למה שמונח מולו (כמו שתיהן) וגם יודע מה לעשות עם מה שימצא שם.

בן אצולה או מפלצת בסוף הוא זה שיכתוב את החוקים לאגדה שלך

שיזכור מי הוא ומי את גם כשכל השאר שוכחים

משמעות עוגן קבלה מה שהן חיפשו

הפסקהxmasterx

קורא וולך ותרצה אתר כמה היא שונה מאבא שלה

כמה הן שונות

כל אחת מיליטנטית בדרך שלה

מכניסות לי רוח לחיים

הקירות מתעוררים מתמתחים

הרהיטים קמים לתחיה

כל המציאות מוארת באור אחר

או חושך

תלוי בשיר

מדי פעם עולה איזה לחן משקל מקצב

מפריע או לא מפריע לא החלטתי

הוא פשוט נמצא כמו הצעה

והפיסוק שלא נמצא רק מוסיף ענין

כל שיר אפשר לקרוא במליון דרכים שונות

לחזור ולהיכנס מכל כיוון

להפוך להרים מקדימה מאחורה

מהתחלה או מהסוף

שתיהן איתי כאן בחדר על השולחן מולי

ההפסקה הולכת להיגמר

הן ייעלמו מכאן כמו שהופיעו

לא מהדלת ולא מבחוץ מבפנים

אחזיר אותן למגירה

עכשיו הן כבר חלק ממני

חוזר לעבודה

לעבוד

לא חוזר אותו אחד אבל חוזר

מוקדש לתמימלה. וסליחה מראש.ימח שם עראפת

עמדתי בשדה הקטל כשהוא הופיע.

"מי אתה?" שאלתי.

שערו היה לבן, ארוך, סרוק. על כתפיו עטה אדרת אדומה עם שולי פרווה לבנים. הוא רכב על חד קרן מכונף, יפהפה. החד קרן היה לבן ורוד, וקרנו בהקה בזהוב.

האיש הביט בי ושתק. הבטתי בו בחזרה. שדה הקטל עוד טרי. חרבי מלאה דם קרוש, ופה ושם פזורות גופות אויבי.

"אמור עכשיו מי אתה, או שאנעץ בך את חרבי," איימתי ונופפתי כלפיו בחרבי מגואלת הדם.

החד קרן נרתע ורעמתו הוורודה התנופפה מעט.

האיש ליטף אותו. "למה"? הוא שאל.

פילבלתי בעיניי. מה זאת אומרת למה? חשבתי בכעס.

הזקן לא חיכה לתשובה. "קח", הוא אמר, והושיט לי את ידו. נטלתי אותה בהיסוס, מוכן לקצוץ אותה לחתיכות בחרבי.

"מה אתה רואה?" שאל האיש.

"אני רואה את שדה הקטל," עניתי בכעס.

"אמור לי, מה בדיוק אתה רואה?" דרש הזקן, והידק את אחיזתו בידי. הכנסתי את החרב לנדנה, בזעף. "אני רואה את גופות אויבי. אני רואה את חברי שלחם לצידי, אני רואה את גופתו שסועה לשניים. אני רואה דם, ואני רואה את העורבים חגים על הגופות."

"אינך מביט נכון," אמר הזקן והניד בראשו לשלילה. משכתי את ידי מידו וירקתי הצידה. "אני מביט מצויין," עניתי בכעס.

"מה אתה שומע?" התעלם הזקן מכעסי.

"אני שומע את יללות הנשים, גניחות הפצועים, בכי הילדים."

אינך מאזין נכון, לאט הזקן בעצב. "ומה אתה מריח?" שאל.

"ארור תהיה. אני מריח את מעיהם השפוכים של אויבי וחברי, את החיטה השרופה, את גללי הסוסים."

"אינך מריח נכון," הניד הזקן ראשו.

שלפתי חרבי בכעס. "אמור לי אתה!" שאגתי, "מה אתה רואה?! מה אתה שומע?! מה אתה מריח?!"

"אני רואה שדה חיטה, ענה הזקן בשלווה. וחד קרן יפהפה, ועץ ברוש עבות.

אני שומע ציוץ ציפורים, צהלות ילדים, שאגות ניצחון לוחמים.

אני מריח אדמה רטובה מגשם, תבשיל במדורה במחנה, וצוף מתוק נישא בידי דבורים."


"מקסים," אמרתי. ונעצתי את חרבי בליבו.

וואוגב'
כתוב מקסים, ואיזה סוף....🥺
תודהימח שם עראפת
לא אהבת את הסוף? אני אוהב להרוס סיפורים מסתבר
האמת? דווקא סוף חזק.גב'

פשוט בלתי צפוי.

כואב, עצוב.

ברררר🫣🫣🫣תמימלה..?

ההתנצלות מתקבלת למרות שאני עוד תוהה למה להקדיש לי אתזה😅🫣🫣

סתם, רציני רגע, אני לא מנתחת אותך או משו(או שכן אבל זה משפט טוב...😅) אבל נשמע שכתבת על ההסתכלות שלך על העולם, על ראייה "שגויה" (במרכאות כי אין דבר כזה באמת...), הסתכלות כל הזמן על השלילי, הסוף עוד יותר מדגיש אתזה, הוא מבין שיש גם טוב אבל כל כך מותש ממה שעבר עד שגרם לטוב הזה להגיע שלא מרגיש שהוא מסוגל להמשיך לחיות, אולי בגלל שמרגיש לו שלא מעריכים את מה שהוא עשה בשביל שיהיה שקט וטוב, אולי כי הוא עוד בטראומה....

אבל אנחנו לא בשוטל, זה פורום כתיבה והכתיבה מטורפת, ממש, הניגוד בין החד קרן הלבן הורוד והלבוש שלו האדום והלבן, (אולי כאילו הוא הבין שאפשר לשלב בין הדם של המוות לטוב... אולי לא...) התיאורים היו לי קצת קשים לקריאה אבל זה כבר באג שלי😜

בקיצור, כתיבה מהממת, תמשיך כך👏👏

מורכב, לא בדיוקימח שם עראפת
זה גם הבאג שלי ומן הסתם של עוד הרבה. אי אפשר לחיותנחלת

ככה. מנסיון. רק תארו לעצמכם, רגע לפני המיתה, יש אפשרות לסכם את החיים.

כך רוצים לסכם את החיים? היה נורא ואיום ואיכס ומריר ופויה (מחילה)?

צריך לעבוד, ולפעמים לבד קשה, על ראייה ותפישה כזו של החיים.

תראי איך הוא נאמן למשימה שלו להכרית את הרועפתית שלג

ואת כל מה שעומד מנגד למטרתו הטובה (אולי)

זה לא אומר שהאדם בעין רעה על מה שעובר עליו, אלא בעיקר שהוא לא מוכן להיות שבוי בקונספציה ופשוט לפזר נצנצים על כל הרע שבעולם.

זה יכול להיות ראוי לשבח, וככה לוחם צריך להיות בשדה הקרב.

אם הייתי נותן לו להנהיג מדינה? לא. אבל מה צריכה ממלכה יותר מאנשי לוחמה כאלה בחזית?

אגב @ימח שם עראפת הזכרת לי מעט את בני צרויה. אנשים עזים שלא נותנים לשום דבר לסנוור אותם ולעמוד בדרכם, שהמלך רוצה קרוב אליו, למרות שהם ממהרים להוציא להורג את מי שמסכן לדעתם את המלך אפילו נגד דעת המלך ממש.

 

אם נצנזר רגע את הדם והקטל והחרב והגופות- כתיבה יפה ממש ימקצוען!

יופי הבנתימח שם עראפת
חן חן ידידי
מזעזע. קצת אופטימיות בן אדם. יש מי שמנהל את העולםנחלת

והוא לא יתן לאדם להרוס אותו. לא.

כתיבה יפהפייהLavender

סוף קרינג'י   

תודהימח שם עראפת
אין בעד מה
אני מממממש אהבתיאברהם יאיר שטרן
וכן למר! ומהברך יתברךאברהם יאיר שטרן

איסתרק שם שם ע"א בשורות הרחבות וד"ל

ימח שם עראפת
איסתרק ספר מטופש, עם נירטיב חרדי אידיוטי
נכון, אבל עדיין מענייןאברהם יאיר שטרןאחרונה
אז לכתובxmasterx

אז את רוצה לכתוב

אוקי

אם את צריכה שמישהו יקרא את זה קודם

או להקריא למישהו

לבעל לחבר לחברה

עזבי

אל תהיי מאלה שכותבים וצריכים את הקהל שלהם

בלי קהל הם כלום

תעמדי מאחורי זה

תביאי את עצמך

אל תהיי צפויה אל תכתבי

אל תשעממי

תפתחי את הקרביים שלך תארזי את הבעירה הפנימית שלך

ששורפת הכל בפנים שמכלה אותך

ותפרשי אותה

הספריות מלאות כבר בשיממון

בואי נמנע מהן עוד אחת

כמו טיל או נשק שיוצא מהנשמה שלך

אחרת אל תוציאי את זה

אין דרך אחרת זו הדרך היחידה ותמיד היתה

עד שהבהונות יכאבו

היד תדמם על הנייר

בלי אהבה עצמית

חמלה

קבלה והכלה

תכתבי כי את לא יכולה אחרת

כי אין אפשרות נוספת

כי כואב ובלתי נסבל

צודק 🙂Shandy
והלוואי ונצליח
נכוןxmasterxאחרונה
מאוד חשוב
...רחל יהודייה בדם

 

הוא בוכה.

והם לא רואים.

הוא נעלם.

הוא בוכה.

והם רואים. 

אבל בשבילם הטיפה רק הופכת לנעלם אחר. 

וכשהם מוצאים את הנעלם החדש הם כמעט הרגו אותו

אבל הוא הרג את עצמו קודם.

 

מעניין מה הפירושזיויק
המבנה הזה יפהxmasterx
להשתלשל איתו ביחד
מחילה מה הקטע של השם?סופר צעיר

וגם למה אתה מכנה את עצמך: אדון, מאלף, שולט. זה קשור לעולמות הפי דידי?

...רחל יהודייה בדםאחרונה
אפשר לא לנהל את השיח הזה בשרשור?🙏

אולי יעניין אותך