למי שקרא השבוע עולם קטן...

אני הייתי חושב על החיים קצת, ואומר שלא יצטערו עלי, כנ"ל לגבי פיגוע, חוץ משהייתי יותר שמח, כי אם כבר מתים אז למה לא שכל העברות ילכו בדרך?

1. שמע ישראל

2. שמע ישראל

ח"ו קודם שמע ישראל ואז אני לא יודעת באיזה מצב ח"ו אני אהיה , אם זה בפיגוע זה לא ישנה, רק יעצים את זה.

1.וידוי,עם ישראל אני אוהבת אותכם,שמע ישראל,ולכל מי שמכיר אותי :תהיו חזקים.

2.בפיגוע: שמע ישראלללללל ,עמי'' לא להשבר תהיו חזקים אוהבת אותכם

אוממרת את זה בכל הכוח

"ניצלתי את החיים, ב"ה ועשיתי רק טוב... ואת מה שה' רצה ממני..."

ואם ח"ו ח"ו במשהו אחר... אני חושבת שזה די היה משפיע על התשובה,

כי למות על קידוש ה' זה דבר גדול, לא כל אדם זוכה... (לא שאני מאחלת ח"ו לאף אחד כמובן...)

אני עדיין לא יודעת מה היו המילים...

הייתי אומר משהוא עם משמעות...מסר שהילדים שלי יוכלו לזכור כל החיים,ילכו לפיה,ושזה תמיד יעמוד נגד עיניהם,הייתי אומר להם  לבקש סליחה ממני מכל מי שהכרתי (עד כמה שאפשר) ,ובסוף כמובן שמע ישראל...

אם זה היה בפיגוע הייתי גם מוסיף ואומר למשפחה שלי לא להתאבל עלי ,בגלל שאני ישר ילך בעז"ה לגן עדן...

בעז"ה שנזכה כולנו עד 120!!

למרות שאחר כך יש המון מה לספר בלוויה...

כמו שביום כיפור כולם מתנהגים אחרת ממה שמתנהגים כל השנה. ככה גם רגע המוות משנה את סדרי העדיפות בחיים.

ולהוסיף, שזה לא בגלל שזה הטקסט הכי דתי או משהו כזה, אלא כי זה באמת מה שיש לי לומר.

אלא שסתם לא טרחתי לענות. אבל עכשיו בתגובה לדברייך-

זה הדבר שחשוב לי לעשות לפני המוות, ובגלל זה אני באמת עושה אותו גם עכשיו, פעמיים ביום דרך קבע (לא כולל ק"ש שעל המיטה), באירועים מרכזיים, ובעוד הזדמנויות שונות (כולל ק"ש שעל המיטה)..

יום טוב

לא טרחתי לציין, כי ברור לי שזה הדבר האחרון שאדם צריך לעשות לפני המוות (וצריך כל החיים גם להתכוונן כך שזה יהיה הרצון האמיתי באותה שעה).

התייחסתי לדברים שאדם רוצה "להספיק" לפני שהוא מחזיר את נשמתו לבוראו.

וכאן, אני מקווה שאני עושה כבר עכשיו את מה שנכון בעיניי לעשות לפני המוות.

לפחות משתדלת

@א"י זה קשה -

זה מה שאמרתי, רגע המוות משנה סדרי עדיפויות.

מכיוון שכך, אין לי דרך לצפות מה יהיה חשוב בעיניי באותו רגע.

אם יש משהו שחשוב בעיניי להספיק לפני המוות ואני לא עושה אותו,

אני צריכה לעשות חשבון נפש עם עצמי איך נוצר הפער בין האידאולוגיה למעשים, ואיך מצמצמים אותו.

(בעיניי זו העבודה שלנו בחיים. ליצור סולם ערכים מתוקן, ולפעול על פיו).

"ושוב יום אחד לפני מיתתך" [אבות, ב', י']

לדוגמא ברגעים לפני המוות אני מניח שאני יוותר על ההזדמנות להרשם לאיזה תכנית לימודית באוניברסיטה כיון שזה כבר לא יהיה אקטואלי.
אבל השאלה היא האם רגע לפני המוות יהיה חשוב לך לדוגמא להפנות מסר לאומה על כך שחשוב לשמור שבת, והסיבה שאת לא מוסרת כאלה מסרים כל דקה מהחיים זה כי רק עכשיו את חושבת שיקשיבו ויהיה לזה השפעה. או להודיע שעמ"י חי ולא ישברו אותנו ולא תלכי כל היום ותצעקי את זה ברחוב כי זה לא דבר שצריך להגיד כל חמש דקות וסתם נראים משוגעים ככה, ולעומת זאת ברגעים האחרונים חשוב לך שידעו שזה מה שהנחה אותך.
או לבקר את סבתא בפעם האחרונה. הרי לא בכל יום את מבקרת את סבתא אבל יכול להיות שזה דבר שחשוב לך לפני המוות.
 

אני לא מתכוון לשינוי אידאולוגי אלא על מעשה חד פעמי.

זו נראה לי כוונת השאלה במקור.

התייחסתי לשאלה רק מצד "התיקונים" שרוצים להספיק לפני המוות.

לא כ"כ חשבתי על הכיוון הזה.

הבנתי את זה אחרת..

וברצינות:

1. וידוי, שמע ישראל, וכה"ג.

2. נראה לי כנ"ל, מה ההבדל?

אומרת תהלים ומודה לכולם ומבקשת סליחה...

בס"ד

2. לא, למה?

או "אין זה נורא למות, נורא להפסיק לחיות"

ז'ן ולז'ן, עלובי החיים, ויקטור הוגו

אולי אם יהיה לי כח אני יתרגם בהמשך...

ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד

ה' הוא האלוקים

לאנשים מסביבי שלא יגידו עלי אספד ושאני מבקשת סליחה שפגעתי. בסוף גם שמע ישראל...

ברור שזה ישפיע אבל אני לא מצליחה לחשב למה

1. וידוי שמע ישראל

2. שמע ישראל,תירו בו בראש!

ניראלי שהתגובה הראשונה שלי הייתה ציניתאו שהייתי אומרת באסה...

ואח" היית עושה משהו עמוק יותר. ניראלי....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....