בס"ד
אבל אתה חייב להבין שדבר כל כך עוצמתי ועמוק ורגיש צריך לנתב אך ורק באופן ובצורה הנכונים - כלומר על פי הדרכת התורה.
תאמין שאשתך תשמח שתהיה ללא ניסיון גם אם זה אומר שתעשה פדיחות.
ויותר מכך התמימות דווקא יכולה להיות מיוחדת.
בהצלחה!
"
מה רע בחברה מעורבת
תוכן השאלה:
שלום אני כבת 14 וחצי לומדת באולפנא בכיתה ט´ ..
אני לא מבינה מה רע בבנים ? למה אסור לי להסתובב איתם ?!.. אני דווקא חושבת שזה טוב שאני מסתובבת איתם , כי אחרי זה שאני יתחתן אני יתרגש יותר מידי שבעלי זה הראשון שידברתי איתו או שהכרתי אותו! ויש מלא כאלה במיוחד אצל החרדים , לא באה בטענוות .. אני צריכה להרגיש הכל מאוהבת , מאוכזת , כדי להכיר את הבנים טוב מאוד .. ושבעלי הוא לא זה שאני ינסה עליו את כל הרגשות לי ..!!
אני תמיד מפחדת שיראו אותי מהאולפנה , כי הם יעשו לי על זה בלאגן .. אבל במחשבה שניה אני לא מבינה ממה יש לי לפחד ? אני לא עושה משו רע או משו דומה ? אז למה עלי לפחד נורא ?
לא אשמתי שיש להם יצרים ! שישלטו על עצמם .. באמת ? למה אני אשמה בזה ?
למרות שאני לא שומרת נגייעה אבל אני מנסה למרות שאני בקושי נוגעת,זה קשה לי מאוד בגיל הזה במיוחד ש´השבט´ שלי לא שומר נגייעה ..
תוודה רבה (:
תוכן התשובה:
שלום לך בחורה יקרה,
אני שמחה מאד שבחרת לפנות אלינו להסביר את מה שאת חושבת בכנות ובצורה אמיתית.
אני מבינה ממך,שבאולפנא מדברים איתכן על כך, שקשר עם בנים זה דבר לא חיובי, אך את מרגישה שהם טועים ובעצם יש עניין להתנסות בכדי שתגיעי לקשר האמיתי והמשמעותי של חייך תגיעי מוכנה ומבינה.
והאמת היא שאת צודקת מאד.
כאשר נפגשים עם בני המין השני רק למטרות חתונה, הקשרים שנוצרים בדרך כלל הם לא מאד עמוקים או ממושכים, אם זה לא זה, ממשיכים הלאה עד שמוצאים את האדם שאיתו באמת רוצים לחלוק את החיים.
ואז באמת שיש התרגשות גדולה! מאד גדולה!
זה האדם הראשון (והאחרון...) שאיתו מדברים שיחות נפש עמוקות וממושכות,
האדם הראשון (והאחרון...) מבני המין השני שאת מכירה לעומק,
עליו את מרגישה בפעם הראשונה, עוצמה של אהבה מהי, וכן, גם אכזבה, שמחה ועצב.
יש כאלה שמגיעות לבעל שלהם כבר משופשפות.
הם לא מגיעות ככה חסרות ניסיון ולא מבינות.
הן כבר היו מאוהבות ומאוכזבות
הן מכירות בנים טוב מאד.
הן יודעות בדיוק מה לעשות, מתי ואיך.
הבעל שלהם ממש ישמח איתן, כי הוא ידע שהן הגיעו מנוסות.
כשהן יגעו בבעל שלהן הן כבר לא כל כך יתרגשו, כי זה בכלל לא יהיה משהו מיוחד עבורן.
אז מה את אומרת? מה עדיף?
עם איזה בחור את היית רוצה להתחתן?
אחד שהיה עם הרבה בנות לפניך, שהוא כבר לא כל כך מתרגש שבחורה אומרת לו "אני אוהבת אותך", כי הוא שמע את זה כבר 56 פעמים בעבר, או אחד כזה, שכשאת מסתכלת עליו הוא מחסיר פעימה כי זו פעם ראשונה בחיים שהוא מרגיש רגש כזה כחפי מישהי?
את שואלת מה רע בבנים.
והתשובה היא, שאין רע בכלל. להיפך!
בנים וגברים זה דבר טוב מאד!
קשר בין בן לבת זה דבר מצויין!
זה אפילו מצוה.
מהתורה מותר קשר בין בן לבת ואפילו מותר לגעת בבן.
אבל התורה רוצה שזה יהיה כמו שצריך,
שהקשר ימצה את הפוטנציאל האדיר שיש בקשר בין בן לבת וזה דוקא בנישואין, לתורה יש בעיה ברגע שלוקחים את הדבר הנפלא הזה ומקטינים אותו.
כוח האהבה שאלוקים נטע בנו הוא אנרגיה גרעינית אדירה. אך דווקא בגלל העוצמה האדירה שלה חייבים להשתמש בה בצורה נכונה ומדויקת. כל פספוס יגרום לתוצאות הרות אסון. התורה וההלכה מעניקות לנו את המרשם המדויק ליצור קשר אמיתי וטוב. יש לו הרבה מרכיבים שחייבים להשתמש בכולם במינון המתאים ובסדר הנכון כדי שהעוגה תצא מושלמת.
1. ייחודיות- בן הזוג שלך הוא שלך, רק שלך! ואת שלו, שלו בלבד. הכוונה היא שאת הדברים האינטימיים באמת אתם שומרים לקשר הייחודי שלכם, אתם לא מפתחים קשרים בלי חשבון, והקשר עם בן הזוג הוא עוד קשר (גם אם הוא נחשב בעיניך יותר משאר הקשרים...) הוא לא במקום הראשון, הוא במקום יחודי. סקאלה נפרדת שהיא רק שלכם.
2. ראשוניות- בואי נאמר ככה,להגיע לקשר של החיים שלך כשאת מלאה בצלקות נפשיות, אכזבות, זיכרונות והשוואות לקשרים קודמים זה דבר קטלני, שיכול להרוס קשר שהיה יכול להיות משמעותי ואמיתי.
3. סדר נכון- נשמה, נפש ורק לבסוף גוף.
4. תזמון- כשכל צד מספיק מגובש ויודע מה הוא רוצה מעצמו. או כמו שאני אוהבת לנסח את זה- אחרי שמצאת את החצי הראשון... את עצמך! את יכולה להתפנות בכדי למצוא את החצי השני.
5. השקעה- השקעה בלתי פוסקת בתדלוק והצמחת הקשר.
וכל זה אינו קשור ליצר של הבנים, את אינך עושה זאת עבורם, את עושה זו עבור עצמך! עבור העולם הזה שלך! ועבור העולם הבא שלך!
אני מבינה שאת נמצאת במסגרת של חברה שאיננה שומרת נגיעה, שיש בה חברה מעורבת ובאמת יש קושי אמיתי בהתמודדות הזו.
זה לא קל.
אני חושבת שהעיצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך, היא להמשיך לנסות!
לא להתייאש גם אם יש מקרים שאת לא מצליחה.
כל הצלחה שלך שווה זהב ויקרה מאד בעיני הקב"ה.
ואת בעצמך אומרת שאת בקושי נוגעת וזה ברור שזה מגיע מתוך מאמץ ועמל רב.
אז אל יאוש!!!
המשיכי לנסות והמשיכי לברר ולשאול שאלות, לבדוק ולחקור.
בהצלחה!
הלל.
"
מקור