בס''ד
חנוכה שמח!
לרגל חזרתי לעבודה, אשמח לדעת מה עוזר לכם להגיע מוקדם למסגרות של הילדים בבקרים. מה שאנחנו כבר עושים: כל לילה בוחרים את הבגדים של (שלי ושל הילדים) ואת ארוחת הבוקר (של הבית ושל הגן) של הילדים. את האוכל עצמו (סנדוויצ'ים ופירות וירקות חתוכים) אני מכינה בבוקר כדי שהמרקם ישאר נעים. אשמח לכל הטיפים שיש לכם בעניין, אני קצת מודאגת מאיך אצליח להגיע בעבודה בזמן בבקרים...
- משכיבים את הילדים לישון מוכנים ליום המחרת- לא פיג'מות אלא הבגדים שהם ילבשו ללימודים.
- ילדים עצמאיים כותבת להם רשימת משימות והם מבצעים ומסמנים V
- מכינים מערכת ערב קודם.
עקרונית בבוקר הם רק צריכים לנעול נעליים, ללבוש סוודר/ מעיל/ כובע ולומר לי מה למרוח להם בלחם.
אני, בין הכנת הסנדוויצ'ים, מעיפה מבט בחדרים לראות שהם לא "חולמים" וכל אחד עושה את המוטל עליו...
הלוואי עלי
הם לא אוכלים משהו לפני היציאה?
הייתי נותנת להם לבן עם פירות (או עם קורנפלקס
) לפני היציאה
והיום אני נותנת להם פשוט פרוסה עם משהו
ואת הפירות עם הלבן אוכלים אחרי הגן
והלוואי שהייתי יכולה להשכיב אותם עם בגדים למחר (או שלפחות היו מתלבשים לבד
בלי מלחמות כל בוקר..) אבל הגדול כמעט כל לילה מפספס וגם השני-שישן עם טיטול-
הרבה פעמים קם עם מכנסיים קצת רטובות
רק הקטנה ישנה עם הבגדים למחר.
אז את הילדים שלך תשכיבי עם פיגמה
כך יש פניות לעזור למי שצריך.
לתכנן אוכל מראש.
לראות שלכל אחד יש במגירה/ ליד המיטה בגדים ונעליים וגרביים- שתמיד לא מוצאים.
לשמוח, לחייך, לשים מוזיקה קצבית אבל נעימה (טרנסים פחות הקטע).
מנסיוני, כך הילדים יותר משתפים פעולה, פשוט כי זה כיף ומגניב ויש אווירה טובה.
בהצלחה
אחרי קפה נינוח הכל נראה אחרת והילדים לבסוף יוצאים עם אמא מחייכת ולא הצורחת
י שיודע להתלבש לבד מתלבש לבד...בערב אני שואלת אותם מה הם רוצים בכריך כך שבבוקר אין שאלות מיותרות..לילה קודם אני שמה בשולחן את הבגדים מסודרים כולל נעלים. וגרביים.
הילדים הולכים לישון בזמן כל שהם קמים רגועים בדרכ
והם מקפלים את הפיגמה ושמים מתחת לכרית אני אחרכ עוברת ומקפלת שמיכה ויוצאים שהבית מתוקתק...
אה ומשהו חשוב.... אני קמה מתארגנת ומארגנת והם קמים אחרי שבדרכ הכל מוכן.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
